מודל הדורות והתקווה לחברה הישראלית

.

זמנים קשים עוברים על העם היושב בציון, נכון לפחות למועד כתיבת שורות אלו. המערכת הפוליטית נדמית כפארסה אחת גדולה, לעולם מתחיל להמאס מאיתנו, הקיטוב החברתי גדול מאי פעם ונדמה שחוץ מלקיצוניים לאף אחד לא ברור באיזה כיוון צריכה הספינה הזו שנקראת המפעל הציוני להפליג.

מי שמחפש נחמה ותקווה לעתיד טוב יותר יכול אולי למצוא אותה ברעיון שפיתחו שני הוגים באוניברסיטת הרווארד בשם ויליאם שטראוס וניל האווי שזכה לשם "מודל הדורות". שטראוס והאווי ניתחו 500 שנים של היסטוריה אמריקאית ומצאו לטענתם תבנית דורית שחוזרת על עצמה במחזורים של 80 שנה. כאשר מנסים ליישם את המודל הזה על ההיסטוריה של ישראל והציונות אפשר לגלות כמה דברים מעניינים.

 

דור ראשון: המייסדים

דור המייסדים הוא דור של מהפכה, דור של חולמים ונביאים שמשווים לנגד עיניהם מציאות שונה מזו שלתוכה נולדו. הדור הזה נולד בדרך כלל מתוך משבר כלשהו והפעילות שלו היא תגובה למשבר הזה. הרצל ואבות הציונות כמו יהודה אלקלעי, משה הס, פינסקר, אחד העם, ז'בוטינסקי, א.ד.גורדון, הרב קוק, חיים וייצמן ועוד יכולים להיות דוגמא לדור כזה, לאחר שנולדו לתוך המשבר של יהדות אירופה בסוף המאה ה-19 והחלו לנסח חזון כמעט בלתי אפשרי בזמנו להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל.

 

דור שני: הבונים

ילדיהם של דור המייסדים הם אנשים שלוקחים על עצמם את משימת הגשמת החזון של אבותיהם על בסיס התשתית שאלו כבר הניחו. הדור הזה גדל בתוך תקופה של חוסר ודאות ושינוי היסטורי והוא מקדיש את עצמו באופן אלטרואיסטי למטרה המשותפת לכולם. בישראל אפשר לסמן את דור תש"ח, מקימי המדינה, בתור דור הבונים שלחמו ליצור ולבסס את החזון של דור ההורים שלהם. דוד בן גוריון, מנחם בגין, יצחק רבין, משה דיין ועד אריאל שרון הם דוגמאות לבני דור הבונים.

 

דור שלישי: הציניקנים

הדור השלישי במודל של האווי ושטראוס הוא דור שגדל לתוך מציאות יציבה יותר באופן יחסי למה שהכירו הדורות הקודמים ובהתאם הוא מרגיש פחות מגויס ומחוייב למטרות כלליות ונוטה הרבה יותר לאינדבידואליזם. הדור הזה מורד בערכים של הדורות הקודמים ומתעניין בעיקר בעצמו וברווחתו האישית. בישראל זהו הדור שנמצא בשלטון כיום, אלו שעומדים בתור לחדרי החקירות ובאופן כללי מרגישים שהמדינה נועדה בכדי לשרת אותם ולא להפך.

דור רביעי: דור התיקון

הדור הרביעי הוא הדור שפוגש את השבר שיצרו ההורים הציניקנים שלו. זהו דור שגדל במסגרת ערכי האנוכיות של הדור הקודם עד שבשלב מסוים מתחוור לו כי אלו הביאו את החברה למשבר המאיים על עצם קיומה ואז מתעורר בבני הדור הזה דחף מהפכני לחולל שינוי ולתקן את מעשה ידיהם של הוריהם. בני הדור הזה נמצאים כיום בשנות ה-20-30 לחייהם והפעם הראשונה ששמענו מהם בצורה בולטת הייתה מחאת האוהלים בשנת 2011, אבל זו כנראה לא הפעם האחרונה.

סוגרים מעגל

דור התיקון יקדיש את עצמו לתיקון המשבר שיצר הדור הקודם, כך שילדיהם של דור זה יגדלו בתוך אווירת משבר שתשפיע עליהם ותניע אותם לנסות ולנסח חזון לחברה אחרת ולחלום על שינוי. כלומר, בימים אלו נולדים אלו שיהיו דור המייסדים הבא. תודו שיש בזה נחמה.

**מספר הערות:

– המודל של האווי ושטראוס מורכב הרבה יותר ממה שהוצג כאן. לקריאה מעמיקה יותר פנו לכאן.

– מודלים מהסוג הזה הם נחמדים בתור תרגיל מחשבתי, מידת האחיזה שלהם במציאות היא עניין שתמיד יהיה נתון לדיון.

– האווי ושטראוס מדברים על מחזורים של 80 שנה, אך אלו מבוססים על מציאות בה אנשים יולדים את הדור הבא בגיל 20. במאה העשרים אורך הדורות מתארך ולכן בהתאם המחזור יכול להתארך ולהגיע לכמעט 120 שנה מהולדת הציונות ועד ימינו.

אריסטו על הדבר הכי טוב שיש

מה מניע את הפעולות שלנו, למה אנחנו שואפים לדברים טובים ומהו הטוב הגבוה ביותר שאליו ניתן לשאוף. אריסטו על מה שחשוב בחיים

עוד דברים מעניינים: