דיני תאגידים: חובות כלפי בעלי מניות
הסיכום שלפניכם לקוח מתוך אסופת סיכומי הקורס "דיני תאגידים למנהלים", ראו גם מאגר הסיכומים במנהל עסקים וכן מאגר הסיכומים של האוניברסיטה הפתוחה
פרשת קוט: פס"ד קוט עוסק בשאלה האם יש חובת אמונים כלפי בעל מניות ספציפי ולא כלפי החברה עצמה. (זהו פס"ד בו אנו פוגשים לראשונה את הטיפוס של בעל מניות מיעוט שכל יתר בעלי המניות רוצים ברעתו). בעל המניות היה חייב להראות שיש חובה כלפיו כדי לקבל את הסעד, מאחר וכלפי החברה לא נראה היה לפחות שהופרה חובת האמונים. קוט הוא בעל מניות בחברה פרטית- 12.5% החזקה. קוט לא היה חלק מהנהלת החברה, אלא בעל מניות מיעוט. לחברה היו נכסים, מניות בחברות-בת (מלונות), שלא היו בשליטה מלאה. אחת מחברות המלונאות נקלעה לקשיים, וברקע היה הסכם ערבות בין שלוש חברות האם ולכן החברה הפרטית (שבה קוט היה בעל"מ מיעוט) עצמה נקלעה גם לקשיים והייתה זקוקה לגיוס כספים להחזרת הלוואה של חברת בת. גם בעלי המניות של חברת האם היו ערבים אישית לחובות חברות הבת, וכדי לסייע לחברה העמידו לרשותה כסף, כהלוואת בעלים. היחיד שלא נתן כסף היה קוט (כנראה בשל סכסוך קודם…). בשלב מסוים ההנהלה החליטה כי עליה להרחיב את בסיס ההון ע"י הקצאת מניות שדרשה השקעה נוספת של כסף בחברה. ההנהלה קבעה מחיר, שעל כל בעל"מ להשקיע, וביחס לבעלי המניות נקבע כי ההקצאה לא תתבטא בהזרמת כסף נוסף אלא בוויתור על החוב שכבר חבה להם חברת הבת, תמורת מניות נוספות. שאר בעלי המניות לא נדרשו לכן להוציא כסף מהכיס, והיחיד שנדרש היה קוט, שלא נתן הלוואה קודם לכן. קוט החליט כי הוא אינו רוצה להשתתף בהקצאה (ולהזרים עוד כסף) וכתוצאה מכך- אם שאר בעלי המניות מקבלים מניות חדשות והוא נשאר עם אותה כמות, כוח ההצבעה היחסי שלו ירד, עד לשליטה של כ1%. טענתו: הטעו אותו לגבי שווי החברה (ערך המניות היה גבוה הרבה ממה שהוצג לו), ולכן הוא לא ראה כדאיות בהשקעה. אם היה יודע את השווי האמיתי של המניה, וכי החברה לא זקוקה כלל למהלך של הרחבת ההון- היה מתנגד ומביא לביטול המהלך כולו. ביהמ"ש פוסק לטובת קוט וקובע כי במצבים מסוימים יש חובות של נושאי משרה כלפי בעל"מ ספציפי ובמקרה זה הופרה כלפיו חוב"א.
(א) למה מדובר בחובת אמונים? קוט טוען שמדובר בניגוד עניינים וכי ליתר היה אינטרס להצגת שווי נמוך- כי התוצאה הישירה היא הגדלת כמות השליטה של בעל"מ רוב. בעלי המניות היו נושאי המשרה- מנכ"לים.
(ב) למה יש להראות כי קיימת חובה כלפי בעל מניות ספציפי? כל המאבק הוא בין יחסי הכוחות של בעלי המניות. החברה כאישיות משפטית אינה נפגעת מחלוקה שונה של בעלות המניות (היא הרוויחה כסף מהגיוס). קשה להצביע על אינטרס של החברה שנפגע. קוט ביקש סעד של פיצוי, ולכן עליו להראות זכות תביעה אישית שנפגעה. לכן ביהמ"ש נדרש לשאלה האם יש עילה של הפרת חובת אמונים כלפי בעל מניות יחיד, ולא כלפי החברה עצמה.
החוק מטיל חובת אמונים כלפי החברה עצמה ולא כלפי בעלי המניות (ס'54(א)), ויש הצדקה לכך (פרשת הררי)- (1) לעיתים יש התנגשות בין טובת החברה לטובת בעלי המניות. מתי? פעולות של לקיחת משאבים מהחברה לטובת בעלי המניות (הררי), כמו חלוקת דיווידנד. בקוט ביהמ"ש אומר כי חשוב להקפיד על טובת החברה, ואילו בהררי ביהמ"ש אומר כי טובת החברה=טובת בעלי המניות ß סתירה! (2) בעלי מניות רוב ומיעוט או בעל מניות שמינה את הדירקטור- למי קיימת חובת האמונים? החוק נועד לבטא את העיקרון כי דירקטור חב חובת אמונים לחברה ולא לבעל המניות שמינה אותו. נושא משרה חב חובה לחברה בלבד. ß לאור שתי סיבות אלו, איננו קובעים חובות כלפי בעלי המניות אלא כלפי החברה.
לפי 2 שיקולים אלו: האם יש מניעה להחיל חובה אישית כלפי קוט בנסיבות המקרה? מה קורה במקרה כמו קוט בו החברה בעמדה ניטראלית? זה מסוג המקרים בהם אמנם יש שיקולים רבים נגד הטלת חובת אמונים ספציפית, אך זה בסדר (וזה המהלך של ביהמ"ש). ביהמ"ש טוען כי ככלל חובת האמונים היא כלפי החברה, אולם יש לכך חריגים- (1) חברות קטנות משפחתיות בהן יכול להיות שיש הסתמכות ויצירת מערכת יחסים מיוחדת. (2) הדירקטורים והנהלת החברה פונים לבעלי המניות, מציגים מידע ומבקשים מהם לקבל החלטה. ביהמ"ש טוען כי במצב כזה, יש באמת חובת אמונים ספציפית למתן מידע נכון.
לאחר קביעה זו פונה ביהמ"ש לבחון האם הייתה פה הפרה של חובת האמונים: לקוט הוצג כי שווי המניות הוא 12500 ₪ (שווי נמוך מאד), ואילו השווי האמיתי בו נעשו עסקאות במניות הוא 30000 ₪ (בעסקה שנעשתה תקופה קצרה לפני הצגת הנתונים). ביהמ"ש טוען כי לא ניתן לבוא לבעל המניות ולבקש שיחליט האם להשקיע בחברה, על סמך מידע לא מדויק.
אם היה עושה זאת מנהל מקצועי שאינו בעל אינטרס (מניות)? אולי היה מדובר בהפרה של חובת הזהירות (רשלנות באי הבדיקה), אולם כאן, שילוב של ידע מדויק+אינטרס אישיß מדובר בהפרת חובת אמונים.
נשים לב: הקשר בין חובת הגילוי לחובת האמונים: ביהמ"ש קובע כי חלק מחובת האמונים של דירקטורים שמביאים מידע לפי בעה"מ, הוא גילוי כל המידע רלוונטי.
אם אין חובת אמונים, כמו שקבע המחוזי, המשמעות המעשית היא כי על בעל המניות עצמו ללכת ולבחון את מצב המניות. כאן, בעצמם הקביעה של ביהמ"ש שדוחה גישה זו, נאמר כי חלק מתפקיד הדירקטורים היא לתת לבעלי המניות, במקרים בהם הם פונים לבעלי המניות בהצעה להשקיע בחברה, היא באמת להביא את המידע כולו בפניהם. (משמעות לעניין על מי נטל הבחינה של המידע וגילויו).
חובת האמונים האישית כלפי קוט, כבעל מניות, הופרה. ביהמ"ש אומר כי אינו קובע סעד שיינתן. הוענק לקוט סעד הצהרתי ופעולת דילול המניות בטלה.
זהו פסק הדין היחיד של ביהמ"ש העליון הקובע קיומם של מקרים המקימים חובת אמונים אישית בחברה פרטית כלפי בעל מניות ספציפי. מה ניתן ללמוד על מקרים אחרים מפס"ד זה?
¬ נניח מקרה דומה בו החברה ציבורית– אם החלק הדומיננטי של פס"ד הוא כי קמה חובה כלפי בעל"מ ספציפי כי "מדובר בחברה קטנה" אזי ייתכן ולא נאמץ זאת בחברה ציבורית. אם נקרא זאת אחרת- התוצאה תהא שונה: אם אנו מתייחסים לחלק הפונקציונאלי, במקרה שבו ההנהלה פונה לבעלי המניות בהצעה להשקעה, חלה עליה חובה לתת את כל המידע- אין זה משנה האם זו חברה ציבורית או פרטית, ואף אם יש ניגוד עניינים או לא (חובת אמונים או חובת זהירות).
¬ מה קורה במצב בו הדירקטוריון אינו פונה לבעלי המניות בעצמו? חלק מההנמקה היא כי קמה חובה כלפי בעל"מ מיעוט כי ההנהלה היא זו שפונה לבעל המניות? דוגמא: יש הצעת רכש מלאה (חוק החברות מאפשר לבעל שליטה בחברה ציבורית לפנות בהצעה לבעלי מניות המיעוט לרכישת המניות שלהם והפיכתה לחברה פרטית, החוק אף מאפשר שבמידה וההיענות מאוד גבוהה ניתן לחייב את היתר למכור במחיר שהוסכם עם הרוב כדי למנוע סחטנות). השאלה: האם בנסיבות אלו (כאשר החברה אינה צד וההצעה אינה באה מצד ההנהלה) יש חובה לדירקטורים לדאוג לאינטרס בעלי מניות המיעוט, למשל נניח שידעו כי שווי המניות גבוה מזה שמוצע בהצעת הרכש (מכוח פרשת קוט), והאם בכלל אנו יכולים להרחיב את קוט לכל מצב בו אם לא תהא חובת אמונים/זהירות כלפי בעלי מניות אינדיווידואליים, יישארו אותם בעל"מ מיעוט ללא סעד? כלומר- האם ניתן להרחיב את החובה בקוט ולקבוע כי בכל מצב, בדומה לקוט, בו אין לנו התנגשות בין טובת החברה לבין טובת בעלי המניות, והכרה בחובה כלפי בעלי המניות אישיים לא תיצור התנגשות בין טובתם לטובת החברה- ניתן לטעון לקיומה של חובת אמונים כלפי בעל מניות? שאלה פתוחה!
¬ נושא נוסף ללא פסיקה- ניתן לחשוב על הרחבה של הנפגעים, מעבר לבעל"מ מיועט: הביטוי "אדם אחר" יכול לכלול חובות מכוח הדין הכללי גם לנושים לדוגמא.
