מידע הוא כוח ובמציאות קיימים פערי ידע, ההנחה כי אמצעי התקשורת יוצרים נגישות שוויונית למידע- מוטעית. גישה ביקורתית זו בוחנת את ת.ההמונים דרך עיני המעמד הנמוך וקובעים כי הציפייה לצמצום פערי הידע בין השכבות מופרכת, להיפך, התקשורת והידע שבה, מעצימים את פערי הידע בחברה. המשכילים, בעלי ידע קודם, ידעו יותר והפחות משכילים ידעו פחות. הסיבות: 1. המוענים- התקשורת-מתעלמים מהאוכלוסייה שמבינה פחות ומשתמשים בשפה גבוהה הנהירה לאליטות. 2. הנמענים- הקהל- הפוטנציאל התקשורתי (מכלול המשאבים שיש לאדם להבין, לקלוט ולהפנים את המסר)בין בני האדם שונה, לבני השכבות הנמוכות פוטנציאל נמוך יותר. הפוטנציאל התקשורתי תלוי ב-4 גורמים: 1. רמת השכלה 2. הבדלי ידע קודם 3. קשרים אישיים, תקשורת בינאישית המסייעת להפנמת מידע. 4. חשיפה סלקטיבית, בהתאם לנסיבות, גיל, אישיות, תחומי עניין (לפי פיסק). לפיכך, אדם משכיל יותר, מתעניין יותר חשוף יותר לגירויים ובעל פוטנציאל תקשורתי גבוה יותר. פתרונות תיאורטיים לצמצום פער הידע: נמענים- הגברת ההשכלה, להגברת המוטיבציה ללמוד דברים חדשים, להתנסות ולפיתוח מיומנות, ו-פיתוח הדימוי העצמי של השכבות הנמוכות, לעודדן לשיפור הידע והרצון לידע. מוענים- להתאים עצמם, ואת התוכן והקצב לשכבות הנמוכות, בעממיות, להסביר ולפרשן ו- שילוב עם תקשורת בינאישית.
תורת התלות- בני האדם בחברת ההמונים תלויים בא. התקשורת בכדי לגבש עמדות, דעות, השקפות עולם וכו'. ככל שהחברה מודרנית יותר, כך בני האדם תלויים יותר בא.ת. התלות משתנה מחברה לחברה ותלויה ב-3 גורמים/תנאים: 1.המצב הכלכלי בחברה- יציבות או משבר, במשבר ואי-ודאות תורת התלות מתחזקת. 2.מיקומם וחשיבותם של א.ת כמקור למידע, אם הם כמעט בלעדיים תורת התלות מתחזקת. 3.קיומם של אמצעים חלופיים פעילים ויעילים, בריבוי ערוצים למשל התורה נחלשת.
