יסודות מדעי ההתנהגות: תיאורית הצבת מטרות

יסודות מדעי ההתנהגות: תיאורית הצבת מטרות

מתוך אסופת הסיכומים בקורס יסודות מדעי ההתנהגות, וכן מאגר הסיכומים בפסיכולוגיה או הסיכומים במנהל עסקים.

תיאוריית הצבת מטרות ((Goal Settings

בהתאם לתיאורי הצבת המטרות, (או תיאורית הצבת היעדים) הצבת מטרה לאנשים משפיעה על האמונה שלהם בדבר יכולתם לבצע את המשימה, ובנוסף, משפיעה על המטרות האישיות שלהם. הרעיון הבסיסי שעומד מאחורי התיאוריה, הוא שהמטרה מהווה מניע מאחר שהיא גורמת לאנשים להשוות בין העבודה שהם עושים לבין הרף הנדרש. בשעה שאנשים מאמינים בכך, שהם מסוגלים לעמוד במטרה שהוצבה, הם יחתרו להשיגה, באם היא משרתת את מטרותיהם.

המרכיבים הדרושים, אם כן:

1. המטרה ברת-השגה – אנשים ישקיעו הרבה יותר בשעה שהם חושבים, שיש ביכולתם לעמוד ביעד.

2. יש רצון להשיג את המטרה – המטרה צריכה לשרת תכלית כלשהי (כסף, אתגר, תחושת יכולת).

3. מידת המחויבות האישית למטרה – מהי מידת המחויבות של הפרט להשגת המטרה? עד כמה הוא מזדהה

                                                     עימה?

השלכות ספציפיות לארגון

1. הצבת יעדים ספציפיים – יש להעדיף יעדים נקודתיים, ממוקדים, מאשר יעדים כלליים.

    דוגמא: במקום להציב יעד של "שיפור שירות לקוחות" – להציב יעד של "ענייה לטלפון תוך 10 שניות".

2. יש להציב יעדים קשים – אבל ברי השגה – היעדים צריכים להיות אתגריים, אבל אסור שיהיו קשים

    מידי להשגה.

3. יש לשתף את העובדים לגבי המטרות – אנשים מקבלים ועובדים למען מטרות באופן טוב יותר, כאשר הם היו שותפים בתהליך ההחלטה.

4. לתת פידבק לגבי מידת ההשגה של המטרה – אנשים צריכים לדעת כמה קרובים הם למטרה בכדי לעודד אותם.

חמש שאלות לזיהוי חרטטנים

חמישה כללי אצבע שיעזרו להם לזהות חרטא כשאתם פוגשים אותה ולהתמודד עם טענות ומידע שמוצג בפנינו. המדריך להמנעות מחרטטנים

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: