ירושלים תפסה מקום חשוב ומרכזי במסורות הרבות על לידתה של הדת הנוצרית. הקיסרים שרצו לפאר אתרים שונים בעיר ובסביבתה אשר הוזכרו בספרי הברית החדשה. משגדלה יוקרתה של העיר היא גם הייתה למרכז צלייני חשוב לא מעט הודות למפעלי הבניה הדתית המונו מטלית.
בעיר החל קונסטאנטינוס הקיסר שהיה הקיסר הנוצרי הראשון. מפעל הבניה החשוב ביותר של קיסר זה היה בניין כנסיית הקבר. בעיצומה של ועידת צור בשנת 335 שהתכנסה כדי להכריע סופית במחלוקת האריאנית ציווה הקיסר על כל הבישופים שהתכנסו לעבור לירושלים כדי להשתתף בחגיגות ה"מארטיכיון" בכנסיית הקבר אשר בניינו הושלם באותה שנה. הקיסר גמר אומר לחשוף לעיני כל ולקדש את מקום הברכה הגדולה של התחייה מן המתים שיש עמה ישועה ומיד ציוה להקים שם בית תפילה.
מכתבי עולי רגל שפקדו את המקום ומתיאוריהם מסתבר שהיה זה מבנה עגול ורב פאר.
מסורת אחרת מייחסת להלנה אמו של הקיסר את חשיפת הקבר ואת בניית הכנסייה שפיארה אותו. סוף מאה ה- 4.
לקיסר זה מיוחסת גם בניית "אלאינה" שהוקמה במקום שבו הכניס ישו את תלמידו בסוד האמונה. כנסיית העלייה שנבנתה על המקום שבו עלה ישו לפי המסורת השמיימה נבנתה ע"י אצילה יראת שמים,. אין ספק שאמו של הקיסר הייתה פעילה בארץ הקודש ובירושלים ופעילותה החלה בעקבות גילוי העניין של בנה במקומות הקדושים. היא מונתה על-ידו לשקם את המקומות הקדושים וזה מסביר כיצד נקשר שמה לגילוי אתר הקבר עצמו. שימת דגש על טיפוח המקומות הקדושים רתמה הקמת מבנים רבי רושם.
דמות מפתח נוספת שקלטה בנוף הפוליטי במאה ה-5 הייתה הקיסרית אודוקיה שנעשתה נוצרייה אדוקה. שיתפה פעולה עם הבישוף יובנאליס, בנתה כנסיות מוסדות ציבור וצדקה בתי חולים ועוד. היא אחראית לבניית הבאסיליקה של בריכת השילוח כנסיית סטפאנוס וכנסיית מרים.
תנופת הבנייה הגדולה בתחום הבניה בירושלים בתקופת אודוקיה ויובנאליס כרוכה גם בטיפוח פולחן המקומות הקדושים. כמו סטפאנוס ופולחן מרים – אם ישו. אודוקיה הוציאה מוניטין לפולחן זה מחוץ לגבולות א"י. בזכותה נתפרסמה ירושלים לא רק במקום שבו חי פעל ומת ישו אלא גם במקום שבו נולדה המסורת המארטירולוגית הנוצרית שאינה אלא חיקוי למופת של ישו עצמו. אין ספק שיוקרה זו הועילה לתביעת יובנאליס בעניין מעמד הבכורה של ירושלים. טיפוח המקומות הקדושים זכה לעידוד רשמי מצד השניים והרקע היה הרצון להבליט את ייחודיות העיר קדושתה ובכורתה על פני בישופיות אחרות. תרומתו הגדולה של הקיסר יוסטינאנוס לתפארתה של עיר הקודש הייתה "הכנסייה החדשה של יולדת האל" ה"נאה". שנבנתה במשך 12 שנה וקושטה בכל קישוט. נחנכה ב- 543.
האתר עליו נבנתה הכנסייה לא היה קשור בכל מסורת של קדושה. משהושלמה הבנייה הובאו שרידים אחדים של מרים – יולדת האל, שלה הוקדשה הכנסייה. בהעדר מסורת של קדושה ובשל קרבתה להר ציון נקשרה לה המסורת שעל-פיה נפטרה מרים על הר ציון. הכנסייה נבנתה כמצוות קיסר על "הנישא שבגבעות".
אין ספק כי הבנייה הדתית המונומנטאלית תרמה רבות להאדרת שמה של ירושלים ולמעמדה בעולם הנוצרי.
נוכחנו לדעת כי אף מעמדו של פטריארך ירושלים עלה וכי העיר משכה אליה צליינים מרחבי העולם הנוצרי שביקשו לבקר במקומות הקדושים לחוות חוויה דתית במקום התרחשותן של עלילת הברית החדשה. העובדה כי בירושלים מצוי היה ריכוז כה גדול של אתרים מבהירה את היותה אבן שואבת לצליינים תופעת העלייה לרגל תרמה גם בתחום הכלכלי שכן חייבה הקמת מערך שלם של מתן שירותים למבקרים.
מוסלמים:
המוסלמים לא ייחסו קדושה דתית אסלאמית לירושלים בעת שכבשו אותה. השינוי ביחסם לעיר הורגש בשנת 660 כאשר מעאויה הכריז על עצמו חליפה ובחר לקבל את שבועת האמונים מנתיניו בירושלים ולא במדינה כמו קודמיו. בתקופת בית אמיס זכתה ירושלים ליחס מיוחד מצד השלטון שמצא ביטוי בתנופת בנייה גדולה בהר הבית ובסיבבתו. ראשון המבנים הדתיים המונומנט לים היה כיפת הסלע שבנייתו הושלמה בשנת 691 הוא לא נועד לשמש כמסגד אלא מצבת זיכרון לתפארת, אם כי המאמין יכול להתפלל בה תפילת יחיד.
שתי גרסאות לסיבות ולרקע בנייתה: האחת טוענת כי כיפת הסלע נבנתה מתוך שיקולים פנים אסלאמיים. החליפה אלמלכ בנה אותה כתחליף לכעבה, כדי לקיים את החאג' בירושלים במקום במכה וזאת משום שמכה הייתה אז תחת שלטון המורדים. גרסה אחרת מעלה נימוקים מהתחום הבין דתי. המבנה הוקם מתוך תחרות במבנה הנוצרי המפואר בירושלים כנסיית הקבר, כדי שליבם של המוסלמים לא ילך שבי אחר יופיו. לבניית כיפת הסלע במיקום שיש לו הקשר בין דתי יש להוסיף את ההיבט הפנים אסלם. אלמלכ חפת להעניק לא"י ולירושלים עליונות מסוימת על פני מכה אך לא התכוון לקבוע את ירושלים כתחליף לכעבה ויעד לחאג'. צעד שמשמעותה הייתה פגיעה באחד מעמודי היסוד של אאסלם. עולה השערה כי היריבות בין ירושלים ומכה ומעורבותו של אלמלכ בה בין שגרמו להיווצרות מסורת שמייחסת לחליפה את בניית כיפת הסלע כדי להטות את החג' ממכה לירושלים. הכתובות הרבות שבמבנה הן בעלות אופי מיסיונרי ופולמוסי שלא קיים כמעט על בנינים מוסלמים אחרים. יש בה פניה לנוצרים להיכנע לאמונה החדשה ומדגישה את עליונותה ואת כוחה של המדינה המבוססת עליה. אלמלכ רצה לקבוע את נצחונו של אאסלם ואת עליונותו בתוך העיר שהייתה אז העיר הנוצרית המובהקת ביותר שתחת שלטונו. כיפת הסלע נועדה להיות התשובה המוסלמית לכוח המשיכה של הנצרות על מבניה המפוארים. את בנייתה ניתן להבין על רקע האווירה בחליפות המוסלמים בימיו של אלמלכ. אווירה של מאבק בין שתי אמונות – נוצרית ואסלאמית ובין שתי מדיניות – מוסלמית _____ונוצרית ביזנטית. יש לציין כי בעת בניית כיפת הסלע לא זוהה הסלע שבמרכזה כזירת האירוע של המעראג'.
מסגד אעקצה – בנייתו מיוחסת לבנו של אלמלכ. מוזכר עם ירושלים כיעד האיסלם וכמקום התרחשות המערג'. מסגד זה נועד לשמש כבית תפילה ובעיקר תפילה בציבור בימי שישי.
ירושלים זכתה למעמד נכבד בתקופת האמאים. נבנו בה מבני קודש חשובים. לפי הפרשנות המוסמכת, היא הייתה יעד מסע הלילה של מוחמד ומקום עלייתו לשמיים. היא הוכרה כעיר השלישית בקדושתה לאיסלם. החסידים והמיסטיקנים המוסלמים ייחסו לה בשל כך קדושה רבה.
תרומתה של הבנייה דתית הייתה גם במשיכתם של עולי רגל מוסלמים לירושלים בדרכם למכה או בחזרה לביתם. הם ביקרו בכיפת הסלע כדי לקבל את האיסורים המוטלים על עולי הרגל והיו אף שעלו לירושלים כתחליף למכה כדי להתפלל במסגדים שעל הר הבית.
על חנוכת כנסיית הקבר יש עדות של עולה לרגל בשם אגריה שכתבה דין וחשבון לאחיותיה הנזירות .
כותבת כי באתר הקבר הקדוש התגלה צלב ששימש עדות לאותנטיות של האתר עצמו. אומרת הצליינית כי בחגיגת הכנסייה נערכות על פי צו קיסרי בתאריך בו התגלה הצלב.
תאור כנסיית יולדת האל ה"נאה" ניתן ע"י קורולוס. תיאורי הצליינים בשלושה ספרי מסע שמפרטים את מסלולו של הצליין את האתרים בם ביקר כנסיות הקבר הר ציון כנסיית הנאה וכו'.
רישום בכתובים בתקופה המוסלמית –________מוסלמים ________ספרות שבחיי ירושלים.
