אידיאולוגיות לאומיות: שמרנות ומסורתיות
הסיכום להלן הינו חלק מסיכום הקורס "אידיאולוגיות מודרניות" מתוך מאגר הסיכומים במדעי המדינה
שמרנות:
בעולם המערבי המודרני, להיות שמרן הוא פחות או יותר להאמין בהמשכיות היסטורית, לא לקבל שינויים מהירים מידי, להיות נאמן לשיטה קפיטליסטית או אינדיבידואליסטית וכו'. אבל בוא ניקח את השימוש במילה הזו בהקשרים אחרים ונראה כמה זה חמקמק.
מה זה להיות שמרן היום ברוסיה? מי שרוצה לחזור לעולם הסובייטי. מי שעבורו העולם הסובייטי של שוויון והנהגה אחת הוא השמרן. מי הרדיקלי בבריה"מ? אלו שרוצים קפיטליזם דמוקרטי. כבר רואים שהמושג מתהפך.
מה קורה באסלאם? אלו שהם פונדמנטליסטים רוצים לחזור לקודים של צניעות של פעם. עליונות האימאמים, מרכזיות של השריעה. אבל איך קוראים לאותם מוסלמים פונדמנטליסטים? הם לא שמרנים אלא הם בעצם הרדיקלים. בעולם הקתולים זה בדיוק ההיפך, אלו שמדברים על צניעות וכו', אלו הם אשר נקראים השמרנים.
ההקשר הוא בין העולם המערבי העובר מן ימי-הביניים לעולם המודרני. בגבול בין שני העולמות של היום ושל ימי-הביניים, (הגשר ביניהם) השמרנות מוצאת את מקומה. כדי להבין זאת יותר נשאלת שאלה: מה ההבדל בין שמרנות לבין מסורתיות?
על פניה המסורתיות נשמעת שמרנית (כבול לעבר, לא אוהב שינויים וכו'). עולם מסורתי הוא עולם ללא אלטרנטיבות, הוא נמצא בתוך עולם סגור, ואינו מוכן להתדיין באלטרנטיבות. אדרבה, עבור חרדי להתווכח על אבולוציה למשל, זה משפיל.
מה קורה כאשר המסורתיות מותקפת ע"י המודרניות?
א.המסורתיות בונה חומה עוד יותר גבוהה, כלומר מקצינה.
ב. המסורתיות פשוט נעלמת.
ג. המסורתיות תילחם נגד המודרניות. למשל, בארה"ב יש את המחלוקת הקשה בין מאמיני האבולוציה, שלא צריכים את התערבותו של האלוהים, לבין אלה שנקראים "הבריאה", כלומר שאבולוציה צודקת בהרבה מהדברים אבל הכול התחיל עם "בורא".
איזה סוג מחשבה זו? היא מסורתית? היא לא מסורתית כי היא נכנסה למחלוקת, היא איננה אומרת "לך לעזאזל". אלא היא אומרת אני אסביר לך למה אתה טועה ואני צודק.
אם כן ההבדל הוא שהשמרנות כבר נחשפה, היא מנסה להצדיק רעיונות מסורתיים בצורה לא מסורתית. היא איננה אומרת ככה עשו בבית וככה זה נכון (כמו המסורתיות) אלא, אני מבין את הבעיה המודרנית, אני מרגיש בעצמי את הצורך לבחור ואני בוחר בהצדקת המסורת. אבל אני בוחר אותה מתוך עמדה שהיא כבר מודרנית, שכבר מכירה בבעיה של אמונה בעולם המודרני.
שמרן אם כן, כמו אדמונד ברק, שישב בפרלמנט באנגליה ורואה מה שקורה בצרפת, יכול היה לומר שהם טיפשים. אך הוא מנסה להציג את החוכמה במסורתיות למול ההגות הצרפתית. הוא נלחם עם רוסו וולטר, הוא מסנה להסביר למה הם לא מבינים ולמה מה שהם אומרים זה מסוכן. אבל הוא כבר בתוך המסגרת האידיאולוגית. המסורתי הוא איננו בתוך המסגרת האידיאולוגית מכיוון שאין כאן שוק הומה רעיונות. השמרן הוא אידיאולוגיה בין האידיאולוגיות.
אנחנו צריכים להבין מהו הקונטקסט שבו אנו משתמשים, שאנו מדברים על אידיאולוגיה. אנו מדברים על אותם שינויים שקרו באירופה מאז ימי הביניים. אם יש קו שבר בין המודרנה והקדם-מודרני זה המהפכה הצרפתית.
הרבה ראו שיש קירבה רעיונית בין שמרנות לבין מסורתיות. בעצם בראיה ראשונה הן נשמעות ממש מילים נרדפות, אבל לא כך הדבר. מכיוון שהמסורתיות היא תפיסה שקיימת בתוך עולם סגור, היא אינה מעוניינת להתחרות באותו שוק הומה. היא מעוניינת לבנות חומה מסביבה, אין עוד אלטרנטיבות, יש רק דרך משחק אחת. המסורתיים אינם מעוניינים להצדיק את עצמם כלפי העולם החיצון אלא רק כלפי פנים.
קווי הדמיון בין שמרנות ומסורתיות: שניהם מסתכלים אחורה, שניהם חוששים מן ההאצה של שינויים במאות האחרונות, הן מתנגדות לאותם סגנונות של חשיבה, שהיום הם במרכז הדברים. הם מעוניינים בהשרשת התפיסה של היום ומה שקרה בעבר.
המעניין הוא שהמסורתיים רואים בשיח נגד העולם המודרני כמעט משהו משפיל. למשל, לא יהיה חרדי שיתווכח בצורה מדעית למול תורת האבולוציה, מכיוון שעבורו התורה הזו פסולה, שאינה רלוונטית לשיח שלהן. יותר מכך אפילו אסור להיכנס לעולם ההוא.
אם כן השמרנים והמסורתיים נבדלים בסוג השיח שהם מנהלים. המסורתיים מנהלים שיח במרחב סגור בעוד שהשמרנות יודעת את כל האתגרים שעומדים בפני העולם הדתי, והם משיבים מלחמה שם. השיח של השמרניים שונה משל המסורתיים מכיוון שהשמרנים משתמשים במילים, מושגים ושפה מודרנית כדי להתווכח עם אותם רעיונות מודרניים.
מה קורה כאשר יש אתגר מודרני מאוד חזק המנסה לחדור לעולם המסורתי? איך המסורתיים יגיבו? יש 3 דרכים שונות שהם יכולים להגיב בהם:
- לנטוש את המסורת לגמרי – אם מסתכלים על גרמניה, חלק גדול של יהדות גרמניה עברו התבוללות טוטאלית ועזבו את המסורת.
- לבנות חומות ולא לתת למודרנה להיכנס – זו האופציה של החרדים למשל, או כל מיני קבוצות בעולם ששומרות על מסורת בצורה טוטאלית, זו בעצם התנגדות טוטאלית. למשל, אורתו-דוקסיה (=הדעה הנכונה), המילה הזו צצה במאה ה-19 שראו את ההתקפה החזקה של הרפורמים, זהו מן ניסיון לא לתת למודרנה לחדור.
- להחזיר מלחמה – כלומר, להיכנס לעובי הקורה, להתחיל לדבר בלשון המודרנה כדי להצדיק רעיונות מסורתיים. ללמוד את העולם המודרני והשיח שלו, ולהשתמש באותו שיח כדי להתגבר על האתגר של המודרנה. הם יצטרכו ללמוד דברים שאביהם לא ידעו.
- · השמרנות נמצאת בתוך השיח האידיאולוגי המודרני בעוד שהמסורתיות היא קדם-מודרנית.
הדעות שהיו שולטות לפני המודרנה:
התפיסה של ימי הביניים הייתה מורכבת מהרבה מאוד אלמנטים, תכונות שונות בתוך עולם אחד. בעולם ימי הביניים האמונה הזאת הייתה אורגנית. כלומר, שהרבה מאוד דעות שונות חיו בכפיפה אחת. ההבדל בין התכונות השונות לא היה מובן. השמרנות המודרנית לוקחת כל אחד מהזרמים או האלמנטים של ימי הביניים והיא רצה עם התכונה הזאת. שמרנות היא אם כן, "משפחה של דעות", לא דעה אחת ומונוליתית, שכל אחד מהן נתפסת באלמנט מסוים של השקפת העולם הרחבה של ימי הביניים.
תכונות השמרנות בימי הביניים:
1. מנהג ותקדים – הייתה אמונה שתקדים ומנהגים הם קובעים איך לחיות את חיינו. איך נדע אם הדבר צודק/לא צודק או רצוי/לא רצוי? נלך אחורה ונראה מה התקדים, איך עשו בבית אבא וכו'. למשל, אם הסתכלו על המלוכה, האריסטוקרטיה והכנסייה אז טענו שמה שהיה בעבר צריך להיות בהווה, מנהג ותקדים קובעים.
2. אמת אוניברסאלית – האם ישנן אמיתות שונות? עבור אדם בימי הביניים יש אמת אחת, היא אמת אוניברסאלית ואובייקטיבית, לא תלוית זמן ומקום. הגישה של ימינו אומרת שכל חברה מעצבת את עצמה לפי תפיסות מקומיות.
3. האדם במהותו הוא יצור מוגבל ויצרי – רע מנעוריו, פגמים יצריים הם אשר מובילים אותו. לכן אין מנוס מחברה שיש בה אלימות, קונפליקטים וחוסר הרמוניה. הטענה נובעת מהאמונה של ימי הביניים שהאדם נולד בחטא.
אם האדם נולד בחטא אז מה נאמר על ישו (שהוא בן האלוהים)? הוא לא נולד מאבא ואמא ולכן הוא לא פגום. איפה מתבטא החטא הקדמון? הטענה האולטימטיבית היא ביחסי מין. יחסי מין מעבירים מדור לדור את אותו חטא קדמון. הנצרות טוענת שגם אימו של ישו (מרים) נולדה ללא חטא. זה מלמד כמה המושג הזה של רוע האדם והחטא הקדמון הוא מרכזי לנצרות.
4. בני האדם חיים בצדק בעולם של היררכיות – יש כאלו שהם שייכים למימד העליון של האנושות וזה יורד עד לאנושות הפשוטה הגסה ביותר. המלך שולט בחסד עליון, כי הוא בצדק עליון. ההיררכיה היא מוצדקת, יש אנשים שמקומם למעלה ויש אנשים שמקומם למטה.
ברגע שמודרנה מגיעה, יש פיצול של ארבעת התכונות האלו, יש סוג שמרנות אחרת שהיא אנטי-יחסית. כלומר, שהיא מאמינה באמת אחת אוניברסאלית. ויש גם שמרנות שמאמינה שהיררכיה בבני אדם היא טבעית ונעוצה בקיום עצמו.
אם נסתכל היום על אותן תכונות ניתן לראות שהן אינן עולות בקנה אחד. למשל ניקח את הטענה של מנהגים ותקדים, הרי מנהגים ותקדימים שונים במקומות שונים. כלומר, יש כאן פתיחה לרלטיביזם מסוים. לעומת זאת, יש טענה לאמת אחת אוניברסאלית שאינה ניתנת לפיצול. מנהג שונה ממקום למקום ואילו האמת האוניברסאלית מתכחשת לטענה הזאת.
כל אחת מהתכונות האלה מתפתחת בצורה פחות או יותר עצמאית. יש קירבה משפחתית בין התכונות האלו. בתוצאה שלהן יהיו הרבה סימני היכר מיוחדים, אבל לכל אחת מהתכונות יש תנועות שמרניות משל עצמן.