רעיון אנגלי המציע פתרונות דיור בעלי איכות חיים בערים מתועשות. הכוונה לשכונות מתוכננות, מגורים בקרבת הטבע, ביחידות דיור מוקפות חצר וגינה לבעלי המעמד הבינוני. שכוות הגנים בירושלים נבנו על שטח גדול שחולק למגרשים שהיו מיועדים לבנייה למגורים ולגינון ונטיעות. הבתים נבנו באופן פרטי אך בהתאם לתוכנית השכונה ובפיקוחו של ועד מרכזי. הבונים היו מאוגדים באגודה שלה תקנון שחייב את חבריה ופירט את כל ענייני הבניה. חמש שכונות גנים הוקמו בירושלים – תלפיות, בית הכרם, רחביה, בית וגן וקריית משה. תהליך בנייתן היה מהיר והגיע לשיאו ב-1925, בעיצומה של העלייה הרביעית. עם פרוץ המשבר הכלכלי ב-1926, הואט תהליך הקמתן.
שכונות הגנים, פרט לרחביה, לא היו חלק מן התחום המוניציפאלי של ירושלים.
