התפתחות כלכלית ויעילות מנהלית היו סימני היכר לשלטונו של הסולטאן הדינמי של האימפריה העות'מאנית בתור הזהב שלה (1520-66). סולימאן, שהתרשם מחשיבותה הדתית וההיסטורית של ירושלים, העניק לעיר כמה מן היצירות הארכיטקטוניות החשובות ביותר. הוא שלח את אדריכליו לפקח על המפעל השאפתני והראוותני של בניית החומה הגדולה, המסמלת את העיר העתיקה עד עצם היום הזה. סולימאן חידש את מערכת אספקת המים של העיר ובנה שישה רהטים (מתקנים ציבוריים לשתייה) יפים להפליא. הוא ביטא את אדיקותו הדתית בשיפוצים שעשה בכיפת הסלע מבחוץ, ובכלל זה החלפת פסיפס הזכוכית המקורי, הסדוק והמתפורר, באריחי קרמיקה מזוגגים מקושטים במוטיבים פרחוניים עשירים – מרכיב עיטורי חדש, שהפך לנפוץ באדריכלות העות'מאנית במאה ה-15. בתקופתו חיי המסחר פרחו, כמה מהשווקים אורגנו מחדש ושופצו, וחדשים נבנו, כדי לקדם את מדיניות המסחר האימפריאלית של העות'מאנים. סולימאן הנהיג רפורמות נרחבות בבעלות על הקרקעות, תיקן את החוק הפלילי וקבע את מעמדם של כהני הדת (העולמא).
הדבר היחיד שסוקרטס ידע – והפך אותו לחכם מכולם
מה היה הדבר האחד והיחיד שידע הפילוסוף סוקרטס ושהפך אותו לחכם באדם, כיצד הוא גילה את זה ולמה גם זה לא הועיל לו כשהועמד לדין?
