השבת – הלכה ומנהג: "זוכרהו מאחד בשבת"
המאמר להלן הוא חלק מסיכום הקורס חגי ישראל: תלמוד, הלכה ומנהג ומאסופת הסיכומים בנושאי יהדות באתר
חלקן מן ההכנות לשבת בתקופת התלמוד עוד החלו לפני יום השישי. ישנה התקנה שהיו מכבסים בגדיהם ביום החמישי לכבוד שבת, התירו לכבס ולהסתפר ביום חמישי אם יצא בערב תשעה באב, מפני כבוד השבת. אפילו כאשר בתי הדין אסרו על בתי מלאכה לעבוד, התירו לפתוח את החנויות ביום שבת. תפיסתו של שמאי הזקן היתה מבוססת על שמור וזכור. לזכור את יום השבת בכל ימות השבוע, ושמור את השבת לגבי הדברים האסורים במהלך יום השבת. נוסף נאמר על שמאי שהיה או כל לכבוד שבת כל ימיו. כאשר ראה בהמות הוא נמצא אוכל אותן כדי שהיפה והטובה תשמר לו לשבת. רעיון נוסף הוא על מנין הימים כחלק מהשבת, ז"א ראשון בשבת, שני בשבת, כדי להראות את השאיפה של ימות השבוע אליה. גישתו של שמאי הזקן ואלעזר בן חנניה היתה אסירת תחילתן שלמלאכות שונות בימי חול מחשש שהמשכן של המלאכות בשבת, אפילו אם הן נעשות מאליהן הן פוגעות בקדושת השבת. שהעבודה תהה כל ימות השבוע ותהייה גמורה עד לערב שבת.
מכבסים בגדים ביום חמישי לכבוד השבת. מסתפרים ביום חמישי. פותחים חנויות ביום חמישי בכל מקרה אם תענית ציבור נופלת ביום חמישי / שישי.
שמאי הזקן – זכר את שבת כל השבוע – שבת היתה מוקד שלו – כל ימות השבוע כאילו נובעות משבת, תלויים בה ושואפים אליה. כל דבר טוב ויפה היו משאירים לשבת.
