אנתרופולוגיה של הדת: מקס גלקמן על כישוף ולוגיקה

אנתרופולוגיה של הדת: מקס גלקמן על כישוף ולוגיקה

מתוך: אנתרופולוגיה של הדת

מקס גלקמן במאמרו "ההגיון שבמדע ובכישוף האפריקניים" מתאר את ההגיון במדע וכישוף ומתייחס לאירופאים ותפיסותיהם בהקשר לזה. לאורך המאמר הוא מצדיק את אוונס פריצ'רד.
מה זה כישוף?

האם ההסבר של הכישוף הוא כלל אנושי ותכליתו להסביר כל דבר שאיננו מדע?
למה שאנשים יהיה טרמיטים בבית? אנחנו היינו רואים את זה כי הם באים לאכול את העץ, אולם התשובה שבני האזנדה היו נותנים לכך- שזהו כישוף, שנובע מאיזה חומר שנאגר בגוף המכשף ומתוכו הוא פועל על אנשים, על הטבע, על חפצים וגורם לדברים להתרחש.
בעקבות זה אוונס פריצ'רד שואל – האם מחשבתם של האנשים הללו היא מפגרת? הם יודעים הרי שטרמיטים אוכלים את קורות העץ. אבל הם שואלים- למה דווקא עכשיו? אותה שאלה יכולה להיות לגבי אסון ורסאי. למה הרצפה התמוטטה? בגלל שהמבנה היה לקוי, האדריכל ניסה לחסוך כסף, ועוד.. אבל זה לא עונה על כל התשובות, זה לא עונה על למה דווקא האנשים הללו היו שם. למשל, אחד הרבנים אמר שזה משום שהם לא שמרו שבת.
הכישוף בא כאשר המדע אינו פועל. פריצ'רד שואל האם אנשים באמת מאמינים שכישוף גורם לדברים?  ההסבר המדעי ללמה דברים קורים לא עונה על השאלה למה דווקא לי. שאלה שנייה היא מוסרית- למה דווקא עכשיו? למה דווקא עליהם?
הכישוף מופעל לענות על השאלה השנייה לפי אוונס פריצ'רד.
כאשר אנחנו משווים בין מערך הכישוף ומערך של הסברים אחרים אנו רואים שלא שהלוגיקה, צורת המחשבה של הפרימיטיביים היא אחרת משלנו, אלא שהשאלה שלהם היא מוסרית ולא אחרת ממה שאנו שואלים את עצמנו לפעמים. אם כך, הכישוף איננו סותר את המדע. הכישוף אינו מתרץ את מה שמוסבר מדעית. להיפך, אם בנאדם הוא קדר ועושה סירים ואח"כ הסיר ייסדק ואז מישהו יגיד שיש כישוף ואילו מישהו אחר ימצא חצץ בתוך החרס, הכישוף לא יוכל לתרץ את המקום שיש שם הסברים מדעיים.
אוונס פריצ'רד קורא לכישוף "החנית השנייה"- לפי הנוהג החברתי אצל האזנדה, מי שזורק את החנית הראשונה על הפיל הוא מקבל את הנתח המרכזי של הבשר, אבל גם לשני מגיע חלק מהבשר כתוצאה מזריקת החנית השנייה. אוונס טוען שהכישוף הוא מעין החנית השנייה בהסברים. בדוגמה הנ"ל על הטרמיטים, הם מהווים את החנית ראשונה, וכישוף את החנית השנייה. למדע יש את הכבוד שלו אבל לא לבדו, משום שהכישוף הוא זה שמגבה את הדברים.

מה גלקמן עושה עם ההסבר והמנטאליות של פרימיטיביות של אוונס?

גלקמן הוסיף השוואות, הוא טען שאי אפשר להכליל וישנם הבדלים לעומת אוונס, שדיבר רק על האזנדה. ההשוואות האלו תורמות הבנה נקודתית, לקבל את זה שאצל האזנדה זה ככה אבל לא להשליך את זה על כולם. המשותף לכולם הוא שכולם עושים כישוף. הבדלי התרבות בין האשמות הכישוף אצל האזנדה לבין חברות אחרות נובעים משוני ביחסים החברתיים ומכך שיש קשרים חברתיים שונים בתוך הקבוצות.
הכישוף מאושש סדר חברתי למה דברים מסויימים קורים לאנשים מסויימים, הוא הסבר, סוג של לוגיקה שמאוששת סדר מוסרי ומסבירה את העולם.
לכל חברה יש הגיון משלה, אך הסברים של החברה בסופו של דבר מחזקים את המבנה החברתי, שזו טענה פונקציונליסטית.
אוונס פריצ'רד רצה להוכיח שהמחשבה של הפרימיטיביים אינה שונה במהותה מהמחשבה שלנו. גם להם יש הגיון, פשוט ההנחה שיש כישוף היא שונה משלנו. ברגע שיש את ההנחה, הלוגיקה המוסרית שלנו היא אותו הדבר.

לסיכום, המאמר "ההגיון שבמדע ובכישוף האפריקניים" של גלקמן הוא מעין הערת שוליים לדבר העיקרי של אוונס פריצ'רד להוכיח שהמחשבה של הפרימיטיביים אינה שונה במהותה ממחשבה של בני אדם מתורבתים. כאשר הוא ניסה לנהל את סדר היום יום שלו לפי הכישוף, ראה שזה הגיוני לא פחות מאשר בצורה אחרת. אולי הם יוצאים מההנחה אחרת משלנו, אבל ברגע שקיימת אז הלוגיקה המוסרית והחברתית לא שונה משלנו. הראייה- כאשר יש אסונות בחברה המודרנית שלנו בסופו של דבר אנו לא מסתפקים בהסברים מדעיים אלא גם מחפשים הסבר מוסרי- למה קרה לנו ולא לאחרים.

פריצ'רד רצה להוכיח שהמחשבה של הפרימיטיביים אינה שונה במהותה מהמחשבה שלנו, גם להם יש הגיון, פשוט ההנחה שיש כישוף היא שונה משלנו, אבל ברגע שיש את ההנחה הלוגיקה המוסרית שלנו אותו הדבר. עונה על שאלה של סדר בעולם, זה דבר שהמדע לא מספק לנו.
מתוך השאלה הזו עוברים הכותבים הבאים שלב אחד הלאה: