מבוא לאסלאם: אל-קראאאת – הקריאות
מתוך: מבוא לאסלאם
הקריאות השונות של טקסט הקוראן נובעות מהאופי המיוחד של השפה הערבית. ישנה מסורת שאומרת "אמר לי [למוחמד] גבריאל: "אומתך תקרא את הקוראן בשבעה אופנים [אחרופ –אותיות או אבואב – דלתות, אספקטים]".
אין זה כתיב וכתב. מדובר באופן מיוחד של הגיית המילים, וישנה לכך מטרה: הניקוד (שמבחין בין ב', נ', י', ת', ק' פ'…) לא היה קיים עד המאה התשיעית! לכן, ניתן היה לקרוא טקסטים באופנים שונים (לא באינסוף, אבל כל מני מילים ניתן היה לקרוא אותן באופנים שונים, כמילים שונות!). כך, אומרת המסורת שגבריאל הוריד את הקוראן בשבעה אופנים שונים! ומסורת אחרת מוסיפה – וזהו ביטוי לרחמי האל. אל תחשוש (המאמין) שבגלל העובדה שאין ניקוד, תטעה, קרה אסון נורא. ישנה גמישות. הקוראן ירד בשבעה אופנים שמאפשרים את החילופים בין האותיות. מהבחינה החילונית, אנו מבינים שעם השנים השתנה זכרון האנשים, בגלל חלוף השנים ובעיקר בגלל השתנות הנסיבות החברתיות. זו הסיבה שאנו קוראים את הקוראן באופנים שונים. אנו קוראים לתוך הטקסט את הקונטקסט החברתי, פוליטי, אישי, וכך משתנה לה הקריאה. משתנה התוכן.
ובקוראן של היום? ישנה קריאה אחת בלבד. הקריאות האחרות (עד 14 לפי חלק מהמסורות) הן פרשנות הקוראן. הטקסט האחד הוא קדוש. שאר האפשרויות הן חלק מהמסורת של הקוראן. זאת ועוד: אם משווים קוראנים מהעת הזו, לקוראנים מלפני 10, 20, 40 שנה – מקבלים קריאות אחרות (בדקויות)., וזו עובדה מוזרה, שכן מאוד מוקדם, כ-30 שנה לאחר מות הנביא, נקבע הנוסח הסופי של הוקוראן.
