כלכלת ישראל: תוכנית הייצוב הכלכלי של 1985

כלכלת ישראל: תוכנית הייצוב הכלכלי של 1985

מתוך: כלכלת ישראל – סיכומים

לקראת יולי 85 התעוררו 3 בעיות שאילצו את הממשלה לפתוח בתוכנית הייצוב:

א.    עליה מהירה באינפלציה – לקראת 85 האינפלציה הגיעה לשיא (800%), תרמו לכך:

• היעדר מדיניות ממשלתית עקבית (תחלופה (זיגזג בין) אבטלה ואינפלציה).
• הסדרי הצמדה ואשראי שיצרו מנגנונים שהקטינו את ההפסדים מהאינפלציה.

ב.     גירעון ממשלתי גדול – חוב חיצוני ופנימי גדולים במיוחד.

ג.      עודף ייבוא גדול – משבר במאזן התשלומים.

85-84 נעשו עסקאות חבילה, במסגרתן נחתמו הסכמים בין העובדים לממשלה, הממשלה מתחייבת להימנע מקיצוצים גדולים בתקציב והעובדים עושים וויתורים בתחום השכר.

אמצעי המדיניות:

1. פיחות גדול (25%) וקיבועו (שיטת ניווט השער).
2. צמצום חריף בסובסידיות.
3. העלאת מסים.
4. מדיניות מוניטרית קשיחה – תקרות אשראי- מכסות להלוואות.
5. הפסקת סבסוד אשראי.
6. חוק אי הדפסת כסף – למימון תקציב הממשלתי – עצמאות מוניטרית לבנק ישראל.
7. הקפאת שכר – נומינלי קבוע, ריאלי נשחק ב-20%.
8. פיקוח נרחב על עובדים.

שימוש ב-3 עוגנים נומינליים:            שכר

                                                            מחירים

                                                            שע"ח

התפתחויות:

1. קצב אינפלציה ירד תוך שנה ל-20%-16%.
2. ירידה בגירעון הממשלתי.
3. ירידה בעודף ייבוא.
4. עלייה בשכר הריאלי – קורה ב-86.

גורמים מסייעים להצלחת תוכנית הייצוב

1. גיבוי אמריקאי – מענק מיוחד בסך 1.5$ מיליארד דולר ופיקוח אמריקאי.
2. ירידת מחירי הנפט (קסטל אופ"ק).
3. ירידה בשער הדולר יחסית למטבעות אירופאיים – פיחות.

הישרדות – מאבק על בדולר האחרון.

1. תקווה – האינפלציה ירדה כבר באוגוסט-ספטמבר.
2. נסיגה מרוב שטחי לבנון (פרס שמיר מודעי) – שיפור מבחינה מדינית והקטנת הנטל הביטחוני.

ראה גם: המשק הישראלי – ייצוב המשק