פילוסופיה של הנפש בתקופתנו : דואליזם: טיעון אפשרות ההפרדות (טיעון הזומבי)
מתוך: פילוסופיה של הנפש בתקופתנו – סיכומים
סיכומים, עדכונים והרבה דברים טובים בקבוצת הפייסבוק שלנו – תנו לנו לייק!
טיעון אפשרות ההפרדות (טיעון הזומבי)
טיעון אפשרות ההפקדות (טיעון הזומבי) היא טיעון בעד הגישה הדואליסטית בשאלה הפסיכופיזית.
- לפי ההשקפה הדואליסטית לא מתקיים קשר הכרחי מבחינה לוגית בין אירועים פיסיקליים כלשהם לבין אירועים נפשיים כלשהם.
- לפי המטריאליזם קיים קשר הכרחי מבחינה לוגית בין אירועים נפשיים לפיסיקליים: יש קשר של זהות ביניהם. אירוע נפשי הוא אירוע פיסיקלי.
- זהות היא קשר חזק, בל ינתק: אמיתי בכל העולמות האפשריים
- לפי הדואליזם, זוהי אפשרות לוגית שכל אירוע פיסיקלי יתקיים מבלעדי כל אירוע נפשי, ולהפך.
- לפי המטריאליזם, אי אפשר שאירועים פיסיקליים מסוימים יתקיימו ללא אירועים נפשיים מסוימים, כי מדובר באותו אירוע אחד עצמו
אמרנו שלפי הדואליזם אין קשר לוגי הכרחי בין המצבים הפיזקליים לנפשיים, ואילו המטריאליסט יגיד שיש קשר לוגי הכרחי של זהות ביניהם. לפי זה לא ייתכן כלל אירוע פיזיקלי שהוא לא נפשי, או אירוע נפשי שהוא לא פיזיקלי. זה היינו הך.
לדוגמה:
אירוע הכאב ואירוע הירייה של נוירוני C.
לפי המטריאליסט קרה אירוע אחד בלבד, וכאב הוא הוא היריה של הנויירונים. לפי הדואליסט אלו שני אירועים נפרדים, וייתכן עולם בו יש ירייה של נוירוני C בלי כאב.
לפי המטריאליסט: כאב הוא ירייה של נוירוני C. מכאן שלא אפשרי שיהיה כאב ללא ירייה של נוירוני C, ולהפך
לפי הדואליסט: כאב הוא אירוע נפרד ונבדל מייריה של נוירוני C : הוא אולי נגרם מאירוע נוירונאלי זה אבל אינו זהה לו. מכאן גם שאפשרי שיתקיים כאב ללא אירוע של ירייה של נוריוני C, ולהפך.
- אם אין קשר הכרחי בין הפיסיקלי לנפשי – אם אפשרי מבחינה לוגית שכל אירוע פיסיקלי ואף כלל האירועים הפיסיקליים יתקיימו מבלי שיתקיים כל אירוע נפשי – אזי אירועים נפשיים אינם אירועים פיסיקליים.
אם אפשרי שאירוע פיזיקלי יקרה ללא אירוע נפשי, או שיקרה אירוע נפשי בלי אירוע פיזיקלי, אזי עולה שהם לא זהים, כלומר שהם שני מצבים נפרדים. אם נוכיח שיש אירוע בודד כזה, אזי הוכחנו שאין כאן זהות, כלומר הוכחנו שהדואליזם אמיתי.
- מכיוון שכך, הרי שאם נוכיח את אפשרות הקיום הנפרד של העולם הפיסיקלי ושל העולם הנפשי; אם יוכח שהעולם הפיסיקלי עשוי היה להתקיים כפי שהוא, מבלי שיתקיים העולם הנפשי כפי שהוא: אזי ביססנו את הדואליזם.
- 3. מספיק להוכיח את אפשרות ההיפרדות כדי לערער על הזהות שמניח המטריאליסט.
מספיק להוכיח את אפשרות ההפרדות ע"מ להוכיח את העמדה הדואליסטית. רק הוכחת אפשרות ההפרדות תספיק, כי אז ברור שהדברים אינם זהים לוגית הכרחית.
- מספיק להוכיח את אפשרות ההיפרדות כדי לערער על הזהות שמניח המטריאליסט בין האירוע הנפשי לפיסיקלי.
- מדוע? משום שהנחה של זהות היא הנחה של קשר חזק, לוגי, הכרחי, בל ינתק, וזו אינה יכולה להתיישב אפילו עם אפשרות ההיפרדות.
- מכאן שאם נראה שיש אפשרות של היפרדות שכזו, סימן שאין באמת זהות, כלומר המטריאליזם שגוי, ונראה שהדואליזם אמיתי.
טיעון אפשרות ההפרדות יהיה:
- קשר של זהות הוא קשר הכרחי: אם א זהה ל-ב, הרי אין מצב בו א' מתקיים בלי ב'.
- הפיסיקלי עשוי להתקיים מבלי הנפשי – הקשר ביניהם אינו הכרחי.
לכן,
אין קשר של זהות בין המצבים הפיזיקליים למצבים הנפשיים.
זה שלד הטיעון. אבל זה קצת נמהר, כי גם הדואליסט יודה שבעולמנו יש קשר סיבתי ביניהם. כאן נכנס הרעיון שמספיק שניתן להעלות על הדעת מצב כזה, ואז יוצא מכאן שהקשר הוא לא אפשרי (זו הנחה נוספת, שמה שניתן להעלות על הדעת אפשרי).
- כיצד נבסס את הנחה (2) לפיה הפיסיקלי עשוי להתקיים מבלעדי הנפשי, כלומר שהקשר ביניהם אינו הכרחי?
- נצביע על כך שמצב של היפרדות ניתן להשגה: ניתן לדימיון או העלאה על הדעת, מתוך הנחה שמה שניתן להעלאה על הדעת הוא אפשרי
במצגת מופיע הטיעון בשלב הנוכחי, שלב 'אפשרות ההשגה', שטוען שאם יש אפשרות לחשוב על משהו אזי הוא אפשרי:
(1) (הנחה) ניתן להשיג במחשבה את המצב שבו מתקיים הפיסיקלי ללא הנפשי.
(2) (הנחה) מה שניתן להשגה במחשבה הוא אפשרי.
(3) (מסקנת ביניים, נובעת מ1 ו-2) המצב שבו מתקיים הפיסיקלי ללא הנפשי הוא מצב אפשרי.
(4) (הנחה) אם המצב שבו מתקיים הפיסיקלי ללא הנפשי הוא מצב אפשרי, הרי שהפיסיקלי והנפשי אינם קשורים בקשר הכרחי, הם אינם זהים, הם אינם אותו דבר אחד עצמו: הם ישים נבדלים.
(5) (מסקנה, נובעת מ-3 ו-4): הפיזיקלי והנפשי הם ישים נבדלים.
מה זה אומר שמה שניתן להעלות על הדעת, הוא גם אפשרי?
נניח שאנו מדברים על זומבי-זואי, שדומה בהכל לזואי, רק שאינה מרגישה כאב. תסריט הזומבי הוא תסריט על יצורים שזהים לכל מולקולה של האדם המוכר, רק בלי יכולות נפשיות של הרגשות, את ההתנסויות, החוויות, הקואליה.
אז, אם אנו יכולים להעלות זאת בדמיון, ואנו מניחים שמה שניתן להשיג בנפרד הוא אפשרי, אזי יש אפשרות להבדל בין מצבים פיזקליים למצבים נפשיים.
- (הנחה) זומבים ניתנים להשגה במחשבה, או לדִמיון.
- (הנחה) מה שניתן להשגה במחשבה, או לדִמיון, הוא אפשרי.
- (מסקנת ביניים, נובעת מ-1 ו-2) זומבים אפשריים.
- (הנחה) אם זומבים אפשריים, אזי התנסויות נבדלות ממצבים פיסיקליים.
- (מסקנה, נובעת מ-3 ו-4) ההתנסויות נבדלות ממצבים פיסיקליים
הביקורת על טיעון הזומבי:
טיעון זה נשען על המון הנחות, וניתן לתקוף כל אחת מהן.
- האמנם מהינתנותו של מצב עניינים להשגה במחשבה נובע שהוא אפשרי?
- האמנם ניתן להעלות על הדעת זומבים?
אחת המרכזיות זה שאם ניתן להעלות על הדעת משהו בנפרד ממשהו, הוא אכן אפשרי בנפרד. האם הנחה זו אכן נכונה?
שאלה נוספת היא האם באמת ניתן להעלות על הדעת זומבים. אם חושבים על זומבי-זואי, הוא גם חושב איך לעשות דברים, ומכניס דברים מורכבים כוללים התנסויות מורכבות, כך שלא ניתן באמת לדמיין זומבי-זואי.
זה טיעון חזק, א"כ לא מוחץ, שדורש התמודדות של המטריאליסט.
