ג'נוסייד (רצח עם) -סיכומים: החקיקה בישראל בנושא רצח עם
מתוך: ג'נוסייד (רצח עם) – סיכומים
החקיקה בישראל בנושא הג'נוסייד- חוק הכנסת בדבר מניעת רצח עם: החוק בישראל שמיישם את האמנה הבין-לאומית. ב-1950 חוקקה הכנסת חוק למניעה וענישה של פשע השמדת עם. המחוקק חוזר על הגדרת הפשע מאמנת האו"ם, אך מחמיר בענישה. עליו מתבסס המחוקק בעשיית דין לנאצים. הודגשה החשיבות החינוכית, האשמה בהשמדת עם דינה מוות. אלא אם יש נסיבות אחרות בחוק. בחוק הכנסת בניגוד לחוק הבין-לאומי יש יותר בהירות בתהליכי השיפוט והענישה. להלן חוק הכנסת בדבר מניעתו של פשע השמדת עם 1950- אחד המעשים המפורטים שנעשו בכוונה תחילה להשמיד השמדה גמורה או חלקית, קבוצה לאומית, אתנית, גזעית או דתית. ילד מי שטרם מלאו לו 18 שנים. עונש על השמדת מוות- מיתה. אם עשה כיכולתו להימנע מהפשע יוקל עונשו לתקופת מאסר, 10 שנים לכל היותר. האחריות חלה מהמושל ועד לאזרח הקטן. מקום הפשע לא רלוונטי ניתן להביאו לדין בישראל. שר המשפטים ממונה על החוק. 1950, חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם. בחוק 3 הגדרות: פשע כלפי יהודים, נגד האנושות ופשעי מלחמה. הרג, נזק חמור בגוף או בנפש, העמדה בתנאים להשמדה, מניעת ילודה, העברת ילדים בדרך של כפייה, חילול נכסים או סמלים יהודיים והסתה לאנטישמיות.
פשעים נגד האנושות: רצח, שיעבוד, הרעבה וגירוש של אזרחים.
פשעי מלחמה: רציחת אוכלוסייה אזרחית של מדינה נכבשת. שילוח לעבודות כפייה. רציחת שבויי מלחמה, הריסה וחורבן שאינם הכרחיים.
הבדלים בין האמנה הבין לאומית וחוק הכנסת – פשעים נגד העם היהודי-
פשע כנגד העם היהודי מדגיש הסתה נגד יהודים ישיר או עקיף לעומת אמנת האו"ם הבין-לאומית המתייחסת רק להסתה פומבית. בחוק הכנסת מצוינים גם הרס וכיליון של נכסים ערכיים שאינם מופיעים באמנת האו"ם.
