התקשורת האלקטורנית בישראל

תקשורת: טכנולוגיה, חברה, תרבות – סיכומים:

התקשורת האלקטורנית בישראל

מתוך: תקשורת: טכנולוגיה, חברה, תרבות – סיכומים

מפת התקשורת האלקטרונית בישראל

בישראל יש הבדל מהותי בין עיתונות כתובה לעיתונות משודרת. עיתונות כתובה רובה נמצאת בידיים פרטיות וקיימת למטרת רווח. העיתונות הכתובה אינה נמצאת תחת חוק המגדיר את גבולותיה, אלא, מחויבת לחוקי המדינה כמו לשון הרע, צנעת הפרט וכו'. לעומת זאת, התקשורת האלקטרונית (כולה) נמצאת תחת פיקוח בדר"כ של גופים עם אוריינטציה ממשלתית פוליטית וזאת מכיוון שהתקשורת האלקטרונית משדרת על תדרים השייכים לציבור, לכן המדינה אחראית על הקצאת התדרים ועל אופן השימוש, ומקצים תדרים רק למי שמתחייב להעצים את הציבור.

הארגון

המעמד

החוק

המימון

סוגיות בעייתיות

רשות השידור :

ערוץ 1, 33, קול ישראל (רשת א', ב', ג', קול המוסיקה)

רשות סטטוטורית המפיקה (קונה) תכנים בעצמה.

היא מנוהלת ע"י מליאה וועד מנהל המנויים פוליטית ומפקחים על הנעשה

חוק רשות השידור

(1965)

אגרה, תשדירי שירות וחסויות בערוץ 1 ובקול ישראל.

תשלום כפול – האזרח משלם כבר לכבלים וללוין כדי לראות ערוץ 1,

קול ישראל ממומן גם מפרסום

ישנה תלות פוליטית וכלכלית. [מימון מחסויות, תשדירי שירות, פרסומות ברדיו, זמן אויר ואגרה!] פגיעה בתחרות, זיקה בין ממסדים

הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

(ערוץ 2, 10, רדיו אזורי, חברת החדשות, ערוץ הכנסת.

רשות סטטוטורית המעניקה זיכיונות ומפקחת על ביצוע הזיכיון כשורה.

יש מועצה בת 13 חברים הממונים ע"י השר הממונה (מינוי פוליטי)

חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

המימון מסחרי בלבד, קרי, פרסום בלבד.

מסחור,מקדונליזציה, שלילת עוצמה תרבותית, פגיעה ברמת התכנים, שלילת עוצמה תרבותית.

(הרשות השנייה צריכה לפקח ולוודא שזה לא התקיים).

הטלוויזיה החינוכית

(חינוכית 1, חינוכית 2, חינוכית 23)

גוף ממשלתי הנמצא תחת משרד החינוך, המפעיל את חינוכית1, חינוכית 2 וערוץ 23.

אין צורך בחוק – תלותי לחלוטין.

מימון מתקציב ממשלתי וגם מפרסום בחינוכית 2.

זכות קיום

(מדוע הציבור צריך לממן גוף שאינו רלוונטי להיום, אין לו צורך בבתי ספר, אינו חינוכי דווקא, מקבל המון שעות שידור בערוצים מקבילים – המתחרים ביניהם ! יש ללמד את הייעוד המקורי מול המצב הקיים היום)

גלי צה"ל

גלגל"צ

גוף ממשלתי-צבאי תחת משרד ביטחון

אין צורך בחוק –

תלותי למשהב"ט ולצה"ל – בראשו עומד מפקד התחנה.

מימון ממשלתי מלא ותשדירי חסות (למזג האוויר למשל), וכן תשדירי "שירות" למכללות פרטיות וכד'

זכות קיום

(מדוע הציבור צריך לממן גוף שאינו משרת את יעדיו המקוריים ככלי לחיילים ולעולים, מתחרה בתחנות מסחריות, ונהנה מפרסום סמוי)

המועצה לשידורי הכבלים והלווין

(YES, HOT, הערוץ הרוסי וכו')

שילוב של גוף ממשלתי ומועצה סטטוטורית האחרית גם על שידורי הכבלים, גם על שידורי הלווין וגם על ערוצים יעודיים.

תיקון 4 לחוק הבזק

מימון ע"י תשלום דמי מנוי מהצרכן, ע"פ בחירתו.

+ פרסום ב-2 ערוצים

1. מדוע אין מתירים פרסום ובכך מורידים את התשלום מהאזרח.

2. מדוע אין שירותים נוספים כמו תחרות לבזק.

3. שוב, המועצה מפקחת על גופים מתחרים – חשש שוב לניגודי אינטרסים.

* רשות סטטוטורית – תאגיד ציבורי שהוקם עפ"י החוק ושואב את סמכויותיו מן החוק. הרשות היא גוף עצמאי (אינה ממשלתית וגם לא פרטית), אלא ציבורית. היא מנוהלת ע"י מליאה וועד מנהל הממונים ע"י השר הממונה ובאישור הממשלה, יש פיקוח ממשלתי הדוק.

* בכדי שרשות השידור תהיה עצמאית ולא תלויה בממשלה, הגביה נעשית ע"י אגרה מהציבור או פרסומות כדי שהשיקולים יהיו ציבוריים נטו ללא שיקולים מסחריים.

* הרשות השנייה אמורה להגן על הציבור מפני הסוגיות הרלוונטיות – לענות על צרכים של כלל האוכלוסייה המגוונת, לסנן תכנים מזיקים, להעשיר את הציבור וכו'.