סיכומים בפסיכולוגיה קוגניטיבית: פסיכופיזיקה
פסיכופיזיקה היא תחום יסוד בפסיכולוגיה החושית, העוסק בקשר שבין גירויים פיזיים לבין החוויה הסובייקטיבית שהם מעוררים. מטרת התחום היא למדוד באופן מדויק כיצד שינויים בעוצמה, בתדירות או באופי של גירוי משפיעים על האיתור, הזיהוי, ההבחנה וההערכה שלנו אותו. זהו תחום מחקר אינטרדיסציפלינרי, המצוי על הגבול שבין מדעי ההתנהגות למדעים הפיזיקליים, ושואל שאלות כמו: באיזו עוצמה צריך להשמיע צליל כדי שנשמע אותו? באיזו רמת שינוי נוכל להבחין בין שני משקלים או צבעים?
להלן ארבעת התהליכים המרכזיים הנחקרים בפסיכופיזיקה:
1. איתור (Detection)
תהליך האיתור שואל האם קיים גירוי כלשהו בשדה התפיסתי. המושג המרכזי כאן הוא סף – הכמות המינימלית של אנרגיה פיזיקלית שדרושה כדי לעורר חוויה תפיסתית.
הסף המוחלט: העוצמה המזערית של גירוי שעדיין ניתן לאיתור.
סף ההבדל (Just Noticeable Difference): ההפרש המינימלי בין שני גירויים שנדרש כדי להבחין ביניהם.
שיטות למדידת סף:
שיטת הגבולות: מציגים גירויים בעוצמות עולות ויורדות; הסף מחושב כממוצע בין נקודות המעבר.
שיטת הגירויים הקבועים: מציגים סדרת גירויים בעוצמות שונות ובסדר אקראי; הסף הוא העוצמה שזוהתה ב-50% מהמקרים. יתרון: פחות מושפעת מהטיות תגובה.
2. זיהוי (Identification)
בשלב הזיהוי, מערכת התפיסה שואלת מהו הגירוי. ככל שיש יותר אפשרויות לבחירה – כך עולה כמות המידע שיש לעבד. מידע נמדד ביחידות הקרויות ביט, כאשר ביט אחד מפחית את מספר האפשרויות למחצית. לפי חוק היק-הייקמן, זמן התגובה לזיהוי גירוי פרופורציונלי לכמות המידע שיש לעבד. גירויים מיותרים (יתרות) או חזרה על אותו מידע אינם מוסיפים מידע חדש, אך עשויים לתמוך בזיהוי כאשר הקשב מתפצל.
קיבולת ערוץ: הגבול העליון לכמות המידע שניתן לעבד בפרק זמן מסוים. עבור גירויים חד-ממדיים, הקיבולת היא כ-2.5 ביט (עד 7 קטגוריות הבחנה). היא עולה כשעיבוד המידע נעשה במספר ממדים במקביל.
3. הבחנה (Discrimination)
בשלב זה נבדקת היכולת להבחין בין גירויים: האם הם זהים או שונים? כאן חוזר מושג סף ההבדל (j.n.d), שנמדד גם הוא בשיטות הגבולות והגירויים הקבועים. הסף משתנה לפי תנאים פיזיים ונפשיים (רעש, עייפות, ריכוז) ונבדל בין אנשים.
מערכת התפיסה האנושית פועלת תחת רגישות סופית – אין לנו יכולת לתפוס את כל ההבדלים האפשריים בעולם, ולכן אנו מקבצים את החוויות לקטגוריות תפיסתיות מוגבלות.
4. סילום (Scaling)
סילום הוא תהליך כמותי שבו אנו מעריכים את עצמת הגירוי – למשל, כמה חזק הקול או כמה בוהק האור. חוק סטיבנס מנסה לקשר בין העוצמה הפיזית של הגירוי לבין העוצמה הנתפסת, אך אינו מפרט מהם הגורמים המשפיעים על התחושה הסובייקטיבית. לעיתים העצמה הנתפסת היא תוצאה של תכונות גירוי אחרות, הקשר ההקשר החברתי או הציפיות הקודמות של הנבדק.
לסיכום, הפסיכופיזיקה מספקת כלים להבנת האופן שבו גירויים בעולם הפיזיקלי הופכים לחוויות פסיכולוגיות. היא מלמדת אותנו על מגבלות החושים, על מנגנוני הקשב, ועל ההבדל שבין העולם כפי שהוא – לעולם כפי שהוא נחווה.
חזרה אל: פסיכולוגיה קוגניטיבית- סיכומים
