סיכום בתנ"ך לבגרות: שיר השירים

שיר השירים ב'

מחמאות (1-3):

הנערה מדמה עצמה לחבצלת השרון- פרח קטן ולבן- אולי כמטאפורה לצניעותה או לכך שאינה מיוחדת אלא פשוטה כפרח לבן. אהובה משיב לה כי היא "שושנה בין החוחים" פרח יפה בין הקוצים. "כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים בצילו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחכי" –הנערה משיבה על המחמאה ומדמה את אהובה (דודה) לעץ תפוחים- עץ פרי בין עצי הסרק של היער, הוא מצל עליה ופירותיו ערבים לחיכה- מעשיו נעימים לה.

התעלסות (4-7):

בניגוד לקטע הקודם אין כאן דיאלוג כי אם סיפורה של הנערה לחברותיה (בנות ירושלים) על ההתעלסות עם אהובה, תיאור מרומז.

"הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה" – ייתכן ובית היין הוא כעין בית-מרזח בו נערכו ניסויים או שבני הזוג שותים יין ביחד, אפשרות אחרת היא מטאפורה לתחושת השיכרון של הנערה. "דגלו" –מבט.

"סמכוני באשישות רפדוני בתפוחים כי חולת אהבה אני" הנערה מבקשת מחברותיה לחזקה בתפוחים ובאשישות (עוגת ענבים) כי היא חשה חולשה בשל האהבה.

הנערה ממשיכה ומתארת אותה בזרועות אהובה "שמאלו תחת ראשי וימינו תחבקני".

"השבעתי אתכם בנות ירושלים בצבאות או באיילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ" – הנערה פונה אל חברותיה ומשביעה אותן בצבאים ואילות (חיות המסמלות אהבה) או בה', בקשתה יכולה להתפרש בשתי דרכים: א. לא להאיץ באהבה אלא לתת לה שתחפץ מעצמה. ב. לא להעיר אותה מחלומה.

חיזור ופיתוי (8-17):

בשיר יש חיזור הדדי, האהוב מנסה לפתות את הנערה לצאת עימו לטבע, ומהלל את הטבע ואת הנערה. בסוף הנערה מזמינה ברמיזה את אהובה לבלות עימה את הלילה.

"קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות" –הנערה שומעת את צעדי אהובה מתקרב אליה.

"דומה דודי לצבי או לעפר האילים הנה זה עומד אחר כתלנו משגיח מן החלנות מציץ מן החרכים" –דימוי האהוב לצבי או עופר (מסמלים אהבה), הנערה חשה שאהובה מחפש אותה ומציץ דרך החלונות.

הדוד מזמין את נערתו לצאת עימו לחיק הטבע, דבריו מתחילים ומסתיימים ב"קומי לך רעיתי יפתי ולכי לך" הכינוי רעיתי אינו מעיד על נישואין, שכן כך לא היה צריך האהוב להסתתר ולבקש מנערתו להפגש עימו בחשאי.

ה"דוד" מספר (בתקבולת) כי החורף חלף, הניצנים נראים בארץ, הזמיר- עונת זמירת הגפן, הגיע, והתור משמיע את קולו- ציפור המגיעה לישראל בקיץ – משמע האביב הגיע. "התאנה חנטה פגיה" –התאנה טרם הבשילה והגפנים נותנים ריח סמדר.

"יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה הראיני את מאריך השמיעני את קולך כי קולך ערב ומראיך נאוה" – יש האומרים כי כאן נפתח שיר חדש או שהאהוב מוסיף על דבריו ומדמה את הנערה ליונה ביישנית המסתתרת בין הסלעים, ואילו הדוד מבקש ממנה להגלות לפניו ולהשמיע קולה.

"אחזו לנו שועלים שועלים קטנים מחבלים כרמים וכרמינו סמדר" –לא ברור מי כאן הוא הדובר: אם הדובר הוא האהוב הרי הוא אומר כי יש מכשולים (שועלים) העומדים בדרכם. אם אלו דברי אחי הנערה או בנות ירושלים הרי שאלו דברי אזהרה מהגברים (שועלים) המפתים את הפרח (סמדר) שהיא הנערה הצריכה להזהר.

"דודי לי ואני הרועה בשושנים"- א. מכיוון שהדוד הוא רועה צאן, ניתן להבין כי הוא רועה את עדרו בין השושנים. ב. מכיוון ששושנים הם דימוי לגוף הנערה, הרי שרעיית הדוד בשושנים היא מטאפורה להתעלסות.

"עד שיפוח היום ונסו הצללים" –עד שתנשב רוח בוקר ותגרש צללי לילה.

"סב דמה לך דודי לצבי או לעפר האילים על הרי הבתר" – א. הנערה מגרשת את אהובה להרים. ב.ההרים המבותרים הם מטאפורה לשדיה של הנערה והנערה מזמינה אותו "לרעות" שם.

שיר השירים ג' 1-5

בניגוד לפרק ב', כאן הנוף הוא עירוני. הנערה מספרת כיצד אינה מוצאת מנוח בלילה ויוצאת לחפש אחר אהובה, לבסוף היא מוצאת אותה, מביאה אותו לביתה ואהבתם מתממשת.

הנערה סובבת ברחובות העיר בחיפוש אחר אהובה – רעיון זה מנוגד לנורמה לפיה אסור לנערה להסתובב בלילה לבדה ועל כן ייתכן וזהו חלום (שכן מצוין "על משכבי בלילות"). החיפוש מודגש על ידי המשפט החוזר "בקשתיו ולא מצאתיו".

"מצאוני השומרים הסבבים בעיר את שאהבה נפשי ראיתם?" כאשר נתקלת הנערה בסיור לילי היא שואלת אותם אם ראו את אהובה.

משמצאה הנערה את אהובה היא מביאה אותו לבית אימה. פסוק חמש חוזר על עניין ההערה (זהה לזה בפרק ב' 7) ואולי הוא מחזק את האפשרות שזהו חלום.

שורש מנחה: ב-ק-ש – מדגיש את ריחוקו של האהוב, את אהבתה וחיפושה של הנערה.

דגם שלושה וארבע- שלושה ניסיונות כושלים למצוא את האהוב ואילו הרביעי מצליח.

סיכומים לבגרות בתנ"ך – חיי הפרט והכלל בראי השירה

סיכומים לבגרות בתנ"ך – סיכום כללי

סוגי מנהיגות נפוצים

שבעה סוגי מנהיגות נפוצים על פי המחקר בתחומי הסוציולוגיה הארגונית וניהול עסקי.

סיכומים לבגרות בתנ"ך