בעיות בפילוסופיה של המוסר: אחריות חיובית
הסיכומים עוזרים לכם? אנא שקלו לתת תרומה קטנה בתמורה… אפשר גם לעשות לייק!
אחריות- המובן החיובי:
במאמר הקודם במסגרת הסיכומים ב-"בעיות בפילוסופיה של המוסר" דנו בנושא של אחריות שלילית ועל תנאים הפוטרים מאחריות. כעת תידון השאלה "על סמך מה ניתן להטיל אחריות?"
הרצון החופשי:
התנאי החיובי היסודי להטלת אחריות הוא חופש הרצון.
קמפבל מציע לנקוט בשיטת האינטרוספקציה, ולבחון את התהליך המחשבתי העובר באדם אשר עומד בפני בחירה:
אותו אדם יודע מהי הבחירה המוסרית, והוא יודע מה מבקש ממנו יצרו.
במידה והשניים לא עולים בקנה אחד, האדם יכול לבחור במעשה המוסרי, גם אם יצרו- כלומר- האופן בו אותו אדם התפתח להיות, מורה לו אחרת.
כלומר- אופי מסוים אינו מבטל את היכולת לבחור במעשה מוסרי.
היכולת לנהוג אחרת:
עולה במקור מכתבי קאנט, א"כ במובן אחר (אצלו האמירה היא שרק אם אתה פועל לפי הרצון הטוב אתה חופשי מכל היצרים האחרים).
שני עקרונות עולים בהקשר זה:
- מראוי משתמע יכול- לא ניתן לדרוש דבר מה שלא ניתן לבצעו.
- היכולת לנהוג אחרת- לא ניתן להאשים אדם על מעשה כל עוד אין אפשרות פעולה אחרת.
דוגמאות פרנקפורט:
פרנקפורט מביא דוגמאות שמעלות בספק את האפשרות להטיל אחריות בשל היכולת לנהוג אחרת:
פרנקפורט מדמה בקר דמיוני שנותן לאדם לעשות כרצונו, כל עוד אותו אדם עושה כרצון הבקר. אם האדם לא פועל כרצון הבקר, מתערב אותו בקר במעשה האדם.
דוגמא מן החיים למצב כזה:
לאדם שני ילדים, והוא אוסר עליהם לצפות בפורנוגרפיה. בנוסף לאיסור, אותו אדם חוסם את ערוצי הפורנו בטלוויזיה של הילדים.
אחד מן הילדים אינו מנסה לצפות בפורנוגרפיה, והשני מנסה לצפות בפורנוגרפיה, אך אינו מצליח בשל חסימת הערוצים.
אם היכולת היא מה שמשנה, הראשון לא ראוי לשבח, והשני לא ראוי לגנאי, כי שניהם לא יכלו לראות.
מדוגמא זו מתבררים שני תנאים שונים להטלת אחריות:
- הבחירה היא בידינו- קרי, אנחנו יכולים לנהוג אחרת.
- המקור של הפעולה הוא בנו, קרי, אנו פועלים מרצוננו.
מהבחנה זו עולה לפי פרנקפורט כי הניסיון לנהוג אחרת, כלומר- הרצון לנהוג אחרת, הוא שקובע את הטלת האחריות, ולא הפעולה עצמה שנעשתה.
