תולדות האמנות – סיכום: סלבדור דאלי – ניתוח יצירות
ס ל ב ד ו ר ד א ל י
"המאונן הגדול" , 1929
בציור של דאלי ניתן להבחין באלמנטים שונים (למשל – אשה, גבר, חלזונות, אריה, ראש, גמל שלמה), המתמזגים ליחידה אחת. האלמנטים יוצאים מתוך ראש גדול המייצג את דאלי עצמו.
הציור מדבר על חלום בו קיים פחד מפני המין, ופחד מפני הסירוס. הקרס, הכלים החודרניים והזקופים מייצגים את הזכריות – סמלים פאליים. הזכריות של דאלי מידלדלת – קיים פחד מפני אין אונות.
בציור יש אווירה דלה וצחיחה. בראשו של דאלי אין צבעוניות מתפרצת, אלא חלזונות היוצאים מהגוף ומייצגים את האורגניזם הנשי המאיים על דאלי.
גמל השלמה גם הוא מייצג את הפחד מהנשיות ומהסירוס – ידוע כי נקבת גמל השלמה נוהגת לערוף את ראש הזכר לאחר השיא בעת ההזדווגות, לפיכך ניתן להבין כי דאלי חושש מקיום יחסי מין.
האשה הרוכנת לעבר איבר המין הגברי (המכוסה) מעיד על רעיון ולא על ביצוע, היות והאיבר מכוסה ואיננו זקוף, ויש שושן צחור המסמל את מריה הבתולה, על אף האבקנים בתוכו, שעשויים להתפס כסמלים פאליים.
האריה מייצג את הטורף ואת התוקפנות שבאה בעקבות היצר, והתשוקה בקורבן. בשל כוחו הרב הוא מסמל את הסכנה בעיני דאלי.
הנמלים מייצגות את הפחד מפני המיניות ומפני כליון, היות והן ניזונות מגופים רקובים ונוזלים שונים, והן גם מזכירות ילדים – הן מתפזרות לכל עבר ואין עליהן שליטה.
בציוריו יש מרחבים גדולים וביניהם שתולות דמויות קטנות, המעידות על אגרופוביה ועל הפחד מפני החלל והזמן.
"רוח הרפאים של המשיכה המינית" / "ליבידו" , 1934
גם בעבודה זו דאלי משלב את עצמו. הפעם הוא משלב את עצמו כילד קטן המחזיק איבר מין רפוי, לבוש בבגדי מלח. המלחים מאופיינים בהפלגות למסעים ארוכים, שם הם מגלים ארצות חדשות ומחוזות חדשים. בציור זה דאלי, כילד, מגלה עולם חדש עבורו – את עולם המיניות.
הוא עומד מול גוף נשי ענקי, אך במקום שיהיה רך ומפתה הגוף נראה רקוב, ועטוף בסחבות ישנות, ההרגשה היא שהוא הולך ומתפורר. גם בציור זה דאלי מפחד מהמיניות, ולכן ניצב מולה משותק. הציור עצמו דחוס מבחינת קומפוזיציה – אין בו אופק ועתיד, יש בו רק הווה בעייתי שאין ממנו מוצא.
בציוריו של דאלי יש שימוש בהתקה ובשרשראות אסוציאטיביות. הפחד מפני המיניות חוזר דרך אמצעים אמנותיים וסימבולים שונים, עליהם הוא נוהג לחזור לעתים יותר מפעם אחת.
היצירה שלו טעונה במשמעויות סימבוליות הקשורות לתיאוריות של פרויד, מתוך רצון שיקשרו בין פרויד לבינו דרך יצירותיו.
