מבוא לסוציולוגיה – סיכומי מאמרים: רנדל קולינס – תיאוריות פונקציונליות וקונפליטקואליות של ריבוד חינוכי

מבוא לסוציולוגיה – סיכומי מאמרים: רנדל קולינס – תיאוריות פונקציונליות וקונפליטקואליות של ריבוד חינוכי

ראו: מבוא לסוציולוגיה – סיכומים

Collins/functional and conflict theories of educational stratification

החינוך נהיה חשוב מאוד בהשגת תעסוקה באמריקה המודרנית וממלא מקום מרכזי בניתוח הריבוד והנידות החברתית. הוא מסמך על שתי תיאוריות על מנת להעריך את הקשר בין השכלה וריבוד:

  1. התיאוריה הפונקציונאלית-שמתחשבות במגמות למיומנות טכנולוגית בחברות מתועשות.
  2.  תיאורית הסתירה- שנגזרות מגישתו של מקס וובר-שמביע את הגורמים שקובעים את התוצאות השונות במאבק בין קבוצות הסטאטוס.

חשיבות ההשכלה

לימוד הנושא מראה כי מספר שנות הלימוד קובע את ההישגים התעסוקתיים באמריקה.גם עולה כי המוצא החברתי משפיע על ההישגים בלימודים וגם על השגת משרה אחרי הלימודים. קיימים הבדלים בהשגת תעסוקה שאינם קשורים למוצא החברתי, ביה"ס בולטים וביה"ס פחות בולטים. הדרישות לחינוך על מנת למצוא תעסוקה התפשטו לא רק בתעסוקת העלית אלא גם בתחתית של ההיררכיה התעסוקתית. מעסיקים דרשו תעודות תיכון אפילו במשרות שאינן דורשות מיומנות (עלה ב16% בין השנים 1937-38), ב-67 מוסדות דרשו תעודות מכללות-עדיף במנהל עסקים ו15% העדיפו מהנדסים.

תיאורית הפונקציה הטכנית של ההשכלה

1.בגלל השינויים הטכנולוגים הדרישות למיומנות למשרות בחברה המתועשת עלו בהתמדה. קיימים שני תהליכים: א).ירידה במשרות שדרשו מיומנות נמוכה וגידול במשרות שדרשו מיומנות גבוהה. ב).אותן משרות דרשו מיומנות גבוהה יותר.

2.החינוך הפורמאלי סיפק הכשרה במיומנות ספציפיות או כלליות הדרושות למשרות הדורשות מיומנות גבוהה.

3.דרישות ההשכלה לשם תעסוקה עולות בהתמדה ויותר אנשים נדרשים לבלות יותר שנים בבתי ספר.

התיאוריה הפונקציונאלית של הריבוד מבוססת על ההנחות:

א.      משרות תעסוקה דורשות סוגים מסוימים של מיומנות ביצוע.

ב.      יש לאייש את המשרות ע"י אנשים שיש להם יכולת מולדת או שעברו הכשרה למילוי התפקיד.

תיאורית הפונקציה הטכנית מבוססת על ההנחות שלמבנה התעסוקה יותר דרישות לסוגים מסוימים של ביצוע, וכי הכשרה היא אחת הדרכים למלא דרישות אלו. הצעות אלו אינן מסבירות את הראיות. ניתוח זה מוביל להתמקדות בתהליכי הריבוד-בעיקר סתירות בקבוצות שאינן באות לידי ביטוי בתיאורית הפונקציונאלית.

הצעה 1.א-העדות מראה כי תהליך זה הוא חלק שולי בשכלול ההשכלה. 85% משיפור ההשכלה קרה בתוך קטגוריות המשרות.

הצעה 1.ב-העדות היא מנתונים שנאספו ע"י משרד העבודה האמריקאי. נראה כי רמת ההשכלה של כוח העבודה בארה"ב עלה על דרישות המיומנות של המשרות. השכלת יתר נמצאת בעיקר בין זכרים בוגרי קולג' ונקבות עם השכלה תיכונית ומכללה.

הצעה 2-ניתן לבדוק את ההצעה ע"י שתי דרכים, האחת: האם העובדים בעלי ההשכלה הגבוהה יותר הם מועילים יותר ומייצרים טוב יותר? והדרך השנייה: זה האם מיומנויות מקצועיות נלמדות בבתי ספר או במקום אחר? לגבי הדרך הראשונה אין עדות ישירה והיא מורכבת:

(1)     הגישה של הצמיחה הלאומית אשר מחשבת את התל"ג של ארה"ב כתוצאה מתשומות קונבנציונאליות של הון עבודה. הם מיחסים חלק גדול משיפור במיומנות כוח העבודה כתוצאה מהשכלה רחבה יותר. הקושי של הדישה הזו שהיא אינה מבחינה בין שינוי טכנולוגי המשפיע על סידורים ושינוים ביכולות העובדים כתוצאה מניסיון בעבודה עם טכנולוגיות. הכנסותיהם של אנשים בעלי רמת השכלה גבוהה יותר הן גמול על תרומתם לפריון העבודה, אך השכר אינו יכול להוכיח את תרומתה של ההשכלה ללא הנמקה מעגלית.

(2)     מתאמים בין השכלה ורמתה של המדינה-יצירת אנשים מלומדים מעל הצורך במדינות שבהן ההתפתחות הכלכלית אינה רחבה מספיק על מנת לקלוט את אותם אנשים, מעלה את ההשערה שאין הדרישה להשכלה חייבת לבוא ישירות מהכלכלה ויתכן שהיא מנוגדת לצרכים הכלכליים.

(3)     ציפיות להתפתחות כלכלית גורמת לעלייה במספר הנרשמים לבתי ספר תיכונים ולהשכלה גבוהה אם כי אין הנתונים תומכים במסקנה זו.

עדות ישירה לתרומה של ההשכלה לפריון האינדיבידואלי מראה כי עובדים בעלי ההשכלה גבוהה יותר לא בהכרח יותר יצרנים ובמקרים אחדים אפילו פחות.

לגבי הדרך השנייה: רוב עובדי הכפיים מקבלים התמחותם במקום העבודה. הדרכה חדשה לקראת שינויים טכנולוגיים בתעשייה נעשתה על פי רוב בלתי רשמית במקום העבודה והיו מעט מקרים שלעובדים ניתנת הכשרה רשמית במוסדות ההשכלה.

רלוונטיות ההשכלה לעבודות שאינן עבודות כפיים קשה להעריך. אין עדויות המשוות דרגות מסוימות של הצלחה חינוכית עם סוגים מסוימים של ביצוע תעסוקתי או הצלחה חוץ מאשר בעיסוקים מעטים. עבור מהנדסים ציונים גבוהים מהמכללה מנבאים בד"כ רמות גבוהות או אחריות בפיקוח אך יש גם מהנדסים שעובדים בהנדסה ללא תואר ממכלה מה שמעלה מחשבה שמיומנות טכנית גבוהה נחוצה לתפקיד. חוץ מאשר המקצועות הנלמדים מסורתית, הסבירות של חשיבות ההשכלה עוד יותר נתונה בספק. השוואות של מאמצים של עיסוקים שונים להשיג "מקצועניות" מראות כי קביעת דרישות השכלה ותמיכתן בחוקי רישוי היא טקטיקה שגורה לשם העלאת היוקרה של העיסוק. ידוע כי מה שנרכש במספר קורסים נשכח בהמשך, וכי רוב הסטודנטים אין עניין בנושאים הקשורים עם האקדמיה הם שואפים להשיג מקסימום ציונים עם מינימום לימודים. אין עדות לתרומת ההשכלה להתפתחות הכלכלית מלבד שהיא מספקת קהל גדול שיודע קרוא וכתוב. מיומנות בעבודה באה יותר בעקבות ניסיון בעבודה מאשר הכשרה פורמאלית בביה"ס.

פרספקטיבות של פונקציות ועימות

יש מי שיגיד כי המגרעות של תיאורית הפונקציה הטכנית בהשכלה נובעת מהגישה הפונקציונאלית לריבוד. הנחת הבסיס היא שבד"כ ישנם מספר תפקידים אשר את דרישותיהם על כוח העבודה לספק, הדרישה הקבועה למיומנות מסוגים שונים היא הגורם המכריע מי יתקבל ולאיזה תפקיד. צרכי החברה קובעים את התנהגות והגמול לאנשיה. אפשר לטעון שה"דרישות" של תפקיד תעסוקתי אינן קבועות אלא מייצגות התנהגות המוסכמת ע"י מיקוח בין האנשים הממלאים את התפקידים ואלה מנסים להשתלט עליהם. אנשים מבקשים גמול במונחים חומריים. למעבידים אין הערכה מדויקת של הדרישות למיומנות של התפקיד, הם מכניסים שינוים רק כאשר הביצוע נופל משמעותי מתחת למינימום הדרוש. נתוני הנידות החברתי מראים שלמוצא חברתי השפעה ישירה על ההצלחה תעסוקתית אפילו בגמר הלימודים. קרוב ל70% מהעלית בעסקים האמריקאיים באים ממשפחות ממעמד חברתי עליון ובינוני –עליון. רקע אתני ומעמדי נמצא מכריע גם בקידום בקריירה במקצועות. ניתן להסביר בצורה משכנעת את הירידה של ההפליה הגזעית ואתנית במאה ה20 כתוצאת גיוס פוליטי של קבוצות מיעוט מסוימות ולא בצורך הכלכלי הגובר לבחור עפ"י קריטריונים של הישגים.

דוגמא פונקציונאלית-הגנה עצמית של קבוצות עבודה בארגונים שמטרתם להגן על חבריהם הכושלים ולמנוע את שפיטתם לפי סטנדרטים חיצונים, מונעת תחרות ואי אמון לכל הנוגעים בדבר, טענה זו מספקת הסבר פונקציונאלי אך מערערת את נקודת המבט הטכנולוגית של דרישות פונקציונאליות. זה טוב גם לעובדים וגם למעסיק, כיון שאם הוא ילחץ יותר מיידי הדבר יוביל לחילוקי דעות וניכור. השערה נוספת היא שהכוח של קבוצות "מיוחסות" יכול להוות את הבסיס הראשי בבחירה בכל הארגונים. מיומנות טכניות הן משניות. השכלה תיחשב כסימן חברות בקבוצה מסוימת ולא כסימן של מיומנות טכנית או הישגית. וובר פירש דרישות השכלה כביורוקרטיות והתייחס למנהלי ציבור בפרוסיה כתוצאה של ניסיונות בוגרי אונ' להשתלט על משרות, לעלות את מעמדם המשותף ולחזק את כוחם כלפי רשויות גבוהות.

תיאורית הניגוד של הריבוד ניתנת ע"י וובר וקולינס

א.      קבוצות סטאטוס-היחידות הבסיסיות של החברה מורכבות מתת תרבויות משותפות. בליבה נמצאים משפחות וחברים אך זה מתרחב לקהילות דתיות, תרבויות ועוד. קבוצות סטאטוס מבחינות בעצמן כמיוחדות בקטגוריות של ערכי מוסר כמו "כבוד", "טעם", "חינוך", "ילדים טובים" וכו' הוצאה של אנשים שחסרים את התכונות הללו נחשבת לגיטימית. מקור קבוצות הסטאטוס מגוון:הבדל בסגנון חיים עקב המצב הכלכלי, הבדלים בעמדות כוח והבדלים בגלל תנאים תרבותיים או מוסדות תרבות.

ב.      מאבק על יתרון קיים מאבק מתמיד בחברה על עושר, כוח ויוקרה. המאבק הוא בין קבוצות הסטאטוס ואחרים ולא בתוך הקבוצות. כיון שקבוצות הסטאטוס מלוכדות וזהות האדם תלויה בעיקר בחברותו בקבוצת סטאטוס. כוח נגדי זה מלמטה מתחזק כאשר חברים זוטרים מהווים קבוצת סטאטוס מלוכדת משלהם ונחלשת כאשר הם משלימים עם ערכי האליטה. כאשר קבוצות עובדים מקבוצות סטאטוס שונות מקבלות תפקידים שונים, בינונים או נחותים, הם יעשו מאמצים לגייס עוד עובדים מהמעמד שלהם.

ג.      השכלה כתרבות סטאטוס-ביה"ס מלמדים תרבות מעמדית בתוך ומחוץ לכיתות. מדגישים את לימודי אקדמיה או מקצועות שגם לזה יש סטאטוס תרבותי מסוים והם מעניקים מערכת ערכים, חומר לשיחה ופעילויות משותפות המהווה בסיס למעמד מסוים. אם קבוצת סטאטוס מסוימת שולטת על ההשכלה היא יכולה לשלוט בארגוני העבודה. דרישות ההשכלה לתעסוקה נבחרות ע"י חברים חדשים בעלי תרבות העילית והם בוחרים להעסיק עובדים ממעמד בינוני ונמוך המכבדים את ערכי וסגנון העילית.

תיאורית המאבק בריבוד ההשכלה

נתמכת ע"י:1.בחברה המודרנית קיימת הבחנה בין תרבויות קבוצות הסטאטוס לפי מעמד ואתניות.

               2.קבוצות המעמד ממלאות משרות שונות בתוך הארגונים.

               3.חברי קבוצות שוות בארגון נאבקים על כוח.

יש לבחון ולמקד בחינות אלה על המנגנון המוצע להשמה במשרות או על קשר  הדוק או חלש בין ההשכלה לתעסוקה. השכלה כמנגנון השמה בתעסוקה-מציע שהמעבידים יבחרו עובדים לפי השכלה שעברו. מועמדים להנהלה יקבלו הדרכה בתרבות העילית ומועמדים למשרות נמוכות יקבלו הדרכה תינתן הדרכה בכיבוד התרבות הדומיננטית ואנשי העילית שאוחזים בה. הדבר דורש:

(א).בתי הספר מעניקים הדרכה לתרבות עילית או כיבודה-ביה"ס קמים ע"י קבוצות סטאטוס חזקות על מנת לספק השכלה לילדיהם ולהנחיל להם כבוד לערכי התרבות שלהם. ביה"ס בארה"ב הוקמו בהשפעה העילית של WASP על מנת ללמד כבוד להתנהגות דתית ותרבותית בעיקר בפני המהגרים מאירופה ממעמד העבודה.

(ב).מעבידים יבחרו עובדים לפי השכלה ותכונות תרבותיות-השכלה שימשה לבחירת עובדים  עם אופי והתנהגות רצויים. משרות צווארון לבן חידדו בחירה לפי השכלה היות והעובדים נחשפו לציבור הרחב.

בסקר שנערך ב67 התברר כי דרישות ההשכלה הכי גבוהות מעובדי הצווארון הלבן היו בארגונים שהדגישו שליטה נורמטיבית על עובדיהם.

 

וריאציות בזיקה בין השכלה ועיסוק

על מנת שההשכלה תהיה חשובה להשגת תעסוקה יש לקיים שני תנאים בעת ובעונה אחת:

1.על ההשכלה לשקף קירבה  לקבוצת הסטאטוס

2.קבוצת הסטאטוס תשלוט בתעסוקה בארגון.

ההשכלה תהיה חשובה מאוד כאשר היא תתאים לתרבות של קבוצת הסטאטוס בוגרת בתי הספר וקבוצת הסטאטוס המגייסת עובדים. ההשכלה אינה חשובה כאשר קיים פער גדול בין תרבות ביה"ס לבין המעסיקים. ביה"ס שבוגריו פחות מעורים בתרבות העילית יראו אותם ממלאים משרות ברמה פחותה מרמות ארגוני העילית. בארה"ב ביה"ס פרטים מייצרים קבוצות תרבות עילית. בארה"ב הארגונים הגדולים נשלטים ע"י WASP בעוד שהארגונים שבשליטת  חברי תרבויות אתניות של מיעוטים הן בדרך כלל עסקים קטנים. ממשלות מקומיות נשלטות ע"י קבוצות אתניות אך הממשל הלאומי נשלט ע"י הWASP. המוצא של השכבה הסוציאלית חשוב בקריירה על מנת שהיא תהיה מוצלחת, היות ותאגידים גדולים ישמחו להעסיק קבוצת אקדמיה עילית.

אצל עורכי דין- בוגרי ביה"ס למשפטים של אונ' עילית יתקבלו לעבודה בחברות ואילן בוגרי ביה"ס קתולים יועסקו במשרדים פרטים. ניתן להסביר עובדות אלו בתיאוריה הפונקציה הטכנית  של ההשכלה ולטעון שבתי ספר העילית מספקים הדרכה טכנית הכי טובה וכי ארגונים לאומים גדולים זקוקים לדרגת כשרון הכי גבוהה. ראיות אחרות לגבי מנהל עסקים-העילית העסקית המשכילה מאוד ביחס ליתר האוכלוסייה אך השכלתם קשורה יותר במוצאם המקורי מאשר כגורם בהצלחתם. לאלו שהגיעו מהמעמד הנמוך הייתה פחות השכלה מאשר לאנשי העסקים ממקור עליון-בינוני ועליון ואנשי עסקים שירשו את חברותיהם היו בעלי השכלה גבוהה יותר מבעלי יזמות.

שינוי היסטורי

עלית דרישות ההשכלה בתעסוקה במאה הקודמת מוסברת ע"י תיאורית המאבק ואלמנטים מתיאורית הטכנית –פונקציונאלית:

1.השכלה נקשרה עם מעמד כלכלי גבוה מאז התקופה הקולוניאלית, כתוצאה מכך עלה הביקוש להשכלה לשם אפשרות לניידות-לתעודת אוניברסיטה.

2.ביזור מדיני-הפרדת הכנסייה מהמדינה, נוצרה תחרות בין הכתות על הקמת ביה"ס והדבר עורר מוטיבציה תחרותית בין הקהילות להקים עוד כאלה, כך גדלה ההשכלה.

3.השינויים הטכניים גרמו להתפתחות ההשכלה-ידיעת קרוא וכתוב המונית, קיימת נטייה להקטנת מספר המשרות שלא דורשות מיומנות והגדלת היחס של משרות עם מיומנות גבוהה ושינוי טכנולוגי גרם לשיפור דרישות המיומנות במקומות העבודה הקיימים.

לפני סוף המאה ה-19 השכלה עממית לא סיפקה את איש המעמד הבינוני ובשנת 1930 תואר ממכלה החליף תעודת תיכון. ב1960 תארים מביה"ס מקצועיים מיוחדים היו נחוצים למשרות בינונית ואילו תעודת תיכון שימשה לעבודות כפיים. כך הפכה ההשכלה חלק מתרבות הסטאטוס של מעמדות הרבה מתחת לרמה של העלית בעסקים ובמקצועות. מעסיקים ובראשם ארגונים יוקרתיים העלו את דרישות ההשכלה שלהם כדי לשמור על יוקרת הדרג הניהולי וכבודם של הדרגים הבינוניים. ההשכלה הפכה לרמה לגיטימית לפיה בחרו מעסיקים את העובדים והעובדים התחרו בניהם על קידום. דרישות להשכלה גבוהה ורמה גבוהה של כישורים העלו את הדרישה להשכלה ע"י העם.

מסקנה

תיאורית המאבק מסבירה את הדינאמיקה העיקרית של עליית הדרישות להשכלה בתעסוקה בארה"ב. שינוים בדרישות הטכניות למשרות גרמו לשינויים מוגבלים יותר במשרות מסוימות. מחקרים מעטים הראו כמה מיומנות נלמדות תוך כדי עבודה וכמה תוך כדי לימודים, אין הרבה מחקרים שמראים כמה באמת נשאר מכל מה שלמדנו בביה"ס.

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: