הוסרל –מבוא
- אדמונד הוסרל הוא אחת הדמויות החשובות בפילוסופיה הקונטיננטלית.
- פנומנולוגיה – אופן ההינתנות של הדברים ופיתוח מדע על הדבר הזה. פיתוח מדע אודות אופן הינתנות הדברים.
– דוגמא: כשאני מסתכל על השולחן הזה כעת, הוא מופיע באופן מסויים: מופיע עם מרכיב אותו אני לא רואה. ז"א, חלק מההנתנות של השולחן כוללת את המרכיבים שאיני תופסת באופן מיידי.
- דימיון בין פנומנולוגיה לפסיכולוגיה קוגנטיבית. (יש שוני שנעמוד עליו).
הווצרות מושג המספר
- · איך לעשות איזשהו ניתוח לאופן בו נוצר המושג של המספר.
- · מושג המספר מתייחס לקבוצה של אובייקטים.
- הניתוח לדרך יצירת המושג מספר לפי הוסרל: אנו עושים זאת באיזושהי שיטה שהיא שילוב בין התמקדות בקבוצה מסוימת, ובשלב שני הפשטה (התמקדות בכל דבר ובדבר)
- הוסרל לא התייחס לאופן בו אנו תופסים את המושג מספר אלא לאופן היצירה שלו.
- ניגוד לעמדת פרגה.
- המתח בין התיאור של תלות מושג המספר בפעולות קוגנטיביות לבין מושג המספר כפעולה מתמטית בלתי תלויה: בעמדה של הוסרל יש משהו שקשור מאוד לפעולות הקוגניטיביות שלנו. יש מתח מסויים בין זה לבין מושג המספר כמו שאנו מבינים אותו. כי ברעיון מושג המספר יש משהו בלתי תלוי באופן בו אנו תוספים אותו. אנחנו לא חושבים שפעולות מתמטיות בונות מושג של מספר או של פעולות מתמטיות. אולי הפעולות הנפשיות בעזרתן אנו תופסים מספר, אבל הוא לא תלוי בנו.
- · ביקורת פרגה – מאשים את הוסרל בפסיכולוגיזם: הוסרל אינו מבחין בין ייצוג (דימוי) לבין מושג (אובייקטיבי).
– אפשר לטעות בדימוי, אבל לא במושג.
חקירות לוגיות – מתקפה על הפסיכולוגיזם
- · המתקפה על הפסיכולוגיזם כנקודת המוצא של הפנמנולוגיה.
- · היעד למתקפה – פסיכולוגיזם שמעניק תוקף לחוקי הלוגיקה (לדוג' חוק הסתירה).
- · טענת הפסיכולוגיזם: בגלל שאנחנו לא יכולים לתפוס דבר וניגודו בעת ובעונה אחת חוק הסתירה תקף.
- טענת הוסרל: זה לא יכול להעניק תוקף ללוגיקה. חוק הסתירה לא יכול להיות מבוסס על האופן בו אנו חושבים או יוצרים.
- (זה עדיין יכול להיות מאפיין פסיכולוגי)
- כל מדע שירצה לבסס את האופן בו אנו חושבים מניח מראש את החוקים הלוגיים ובכללם חוק הסתירה. בכך הפסיכולוגיזם חוטא בהנחת המבוקש.
- אף מדע לא יכול לבסס את חוקי הלוגיקה (ברמת הניתוח של השיטה המדעית): התוקף של חוקי הלוגיקה הוא כזה שכל החוקים מניחים אותו ולכן לא יכול להיות מדע ספציפי אחד שיהווה את הבסיס לחוקי הלוגיקה. מדע אמפירי קונטינגנטי לא יכול לבסס את הלוגיקה.
- הפסיכולוגיזם מבטל את עצמו: הוא מניח את המבוקש.
ובכל זאת – באיזה מובנים הוסרל קרוב לפסיכולוגיה?
- פסיכולוגיה תיאורית (שם שלקח מאז שינה לפילוסופיה שלו).
- הבחנה של הוסרל בין פסיכולוגיה כמדע אמפירי (שאותה הוא תוקף), לבין מדע נפש אפריורי שצריך להיות מדעי. (ההבחנה של פרגה היא בין תודעה ללא תודעה).
- הבחנתו של הוסרל היא בין הפסיכולוגיה כמדע אמפירי קונטינגנטי, לבין חקירה של הנפש שאמורה להיות וודאית ובלתי ניתנת לערעור.
- · הוסרל רוצה לעשות מדע לא אמפירי, כן אפריורי, ושלא יהיה מנותק מהתודעה.
- · מתנגד לראות בתודעה סוגיה אמפירית (הנטורליזציה של התודעה) אבל רוצה לחקור את התודעה.
- · השיטה: חקירה לוגית לתודעה. (הוסרל אינו נסוג לדרך החקירה הפרגינאנית)
האינטואיציה:
- מרכזיות השאלה האפיסטמית (במובן זה חוזר לדקארט וקאנט).
- האינטואיציה: הנתנות מיידית בלתי מתווכת. כיצד אנו יכולים להגיע לאותו מצב אפסטימולוגי שבו אנו אכן יודעים שהמושא שאותו אנו חוקרים, ניתן כפי שהוא? כדי לדעת שאנחנו לא שרויים בטעות, אנו צריכים להגיע למצב של הנתנות מיידית של הדבר אותו אנו חוקרים.
- · התוקף של החקירה מגיעה מהאינטואיציה שזיהינו את המושג כפי שהוא.
- · מדע יסודי: מדע ללא הנחות מוקדמות. (הבחנת הפנמנולוגיה מהאמפיריציזם. רחוק מאפימפריציזם שמכיל הנחות מוקדמות לדוג' יום ולוק).
חוויה מובחנת מניסיון:
- · חוויה: צריכים לחוות כחוויה ולא במובן של ניסיון אמפירי.
- · לא ניתן להסתפק בתיאור מילולי.
הדברים עצמם
- (אלינו לחזור) אל הדברים עצמם.
– סיסמת הפנומנולוגיה: אי אפשר להשתמש בתיאור של המושא שלנו. עלינו לתפוס אותו כפי שהוא ניתן לנו.
– לא במובן של קאנט (אובייקט), אלא "בנושא עצמו", לא במובן של אובייקט בהכרח (זה יכול להיות מושג), לא "בדבר עצמו" של קאנט, אלא בנושא (שיכול להיות מושג).
התכוונות (אינטנסיה)
- כוונה – התכוונות: להיות מכוון אל X. כל תודעה היא תודעה שמכוונת אל משהו. כדי שנוכל לזהות שאינטואיציה כלשהי היא ל..משהו, אני חייב כוונה לשייך אותה אליו.
– עמדת הוסרל היא שמושא הכוונה הוא חיצוני לכוונה. התכוונות היא תמיד למשהו חיצוני. בכך הוא שונה מברנטנו (מורו) שחשב שהכוונה תמונה במושא עצמו.
הוגים אחרים
- אפלטוניים: יסוד אפלטוני ברעיון האינטואיטיבי.
- השוואה לדקארט: את דקארט עניין זה שהמקל עקום (כדי להסביר שהחושים מתעתעים בנו), הוסרל בודק למה אני תופס אותו כעקום. המקל עצמו לא מעניין, רק אופן ההינתנות שלו.
– הוסרל היה עוצר אחרי ההגיון השני: הוכחת האל של דקארט לא מעניינת אותו, הקשר סיבתי זה לא מעניינו.
- · השוואה לקאנט: לקאנט יש מסגרת נוקשה של קטגוריות וצורות הסתכלות. כאן מסגרת לא נוקשה ויכולה להכניס לפילוסופיה רוחב יריעה אדיר – זה גם מקור המשיכה של הפנמנולוגיה.
- מה שהופך את הפנומנולוגיה להיות מה שהיא, זה החקירה המדעית כמעט של החוויה. זה פורץ את המסגרת הנוקשה של קאנט. הפנומנולוגיה היא אוורירית שמכניסה לפילוסופיה הרבה דברים. זה היה חלק מהמשיכה של הפנומנולוגיה בהמשך הדרך.
הוסרל – עקרונות מנחים
- אופן ההינתנות של הדברים.
- מרכזיות השאלה האפיסטמולוגית
- אינטואיציה: הינתנות מיידית בלתי מתווכת.
- חוויות (שהן לא ניסיון)
- אל הדברים עצמם
- כוונה – התכוונות
- אפלטוניזם.
מדע ללא הנחות מוקדמות:
להרחבה ראו: צמצום פנומנולוגי ואפוכה
- הבחנה בין פנומנולוגיה למדע אמפירי (אמפיריציזם).
- · דוגמת השולחן – כשאני תופס את השולחן עם החלק החסר שלו, זה לא מושג שאני יוצר אותו (כמו קאנט). אצל קאנט העצם זה מושג (יש לי ריבוי שאני מקבל בחושים והריבוי הזה מתארגן למושגים). המושגים אצל קאנט הם לא משהו שאני חווה. הוסרל טוען שכך אני חווה את הדברים: את העצמיות של העצם, את הדבריות של הדבר. זו התלת מימדיות.
- · חוויה יש בהכל: יש חוויה גם בתחום הלוגי.
- אינטואיציה: הינתנות בלתי מתווכת של הדבר.האופן בו הדבר מופיע ולא דברים שאני מטיל על הדבר. מושג האינטואיציה משמש כנקודת עצירה מבחינה אפיסטמולוגית.
- הדברים עצמם – הניסיון לחקור את הדברים כפי שהם מופיעים לפנינו.
- ההתכוונות (אינטסיה) – משלימה את האינטואיציה. שניהם תלויים אחד בשני.
