הויכוח בין שליחי הצבא האתונאי וחברי המועצה של מילוס
416 לפנה"ס
יש יסוד להניח שתוקידידיס לא שמע את הויכוח בין שליחי הצבא האתונאי וחמרי המועצה של מילוס באמת, וזוהי עדות מיד שנייה. הויכוח הוא דוגמה להתייחסות על הטבע ועל הצדק כגורם מכריע ביחסי חוץ.
האתונאים הם בעלי כוח, ואנשי מילוס הם אנשי אי. אתונה שלטה בימים ואילו ספרטה שלטה ביבשה. אתונה כבשה את רוב בעלי האיים, והפכו אותם לבני ברית. כיוון שמילוס היו אנשי ספרטה, הם לא נכבשו מתוך ניסיון להרגיע אותם. מכיוון שהם מתחילים לחשוש מפני התמרדות אחרים, הם באים לאנשי מילוס בהצעה להפוך לבני ברית ולא יהרגו האתונאים את כולם. אנשי המועצה מבקשים לדבר עם נציגי הצבא ביחידות ולא בפני ההמון כדי לא ליצור פאניקה. אנשי מילוס מבקשים לשמור על מעמדם ולא להפוך ל"בני ברית" (עבדים למעשה) של האתונאים.
האתונאים מציגים עמדה שבה החזק קובע, הדיבור על הצדק הוא הגיוני רק בשוויון ובמצב אחר מדובר על ברבורים. האם מדובר גם על מדיניות פנים? איך משפיעה מדיניות כזאת על מדיניות פנים? הדבר אומר שהאיש החזק שולט במדינה והמדינה החזקה שולטת במרחב.
האתונאים אף מוסיפים שהאלים פועלים מתוקף החוק שבו החזק שולט. הדגש הוא על הפיזיס, בתחום יחסי חוץ שקובע שהחזק יעשה כל מה שהוא יכול, ומי שחלש צריך להשלים זאת, ולחפש את האינטרס שלהם בתוך האינטרס הגדול של החזק.
