תורת הקואליציה
מבוא לפוליטיקה השוואתית -סיכומים
איזו קואליציות סביר שיקומו? אפשר לנתח את זה על סמך ניתוח של מקרים קיימים.
כאשר יש רוב של מפלגה אחת – סביר שתקום קואליציה חד-מפלגתית, למעט מקרים יוצאי דופן (מלחמה, מצבי חירום… ביטוי של אחדות לאומית, בעת מצוקה).
כאשר אין רוב למפלגה אחת – תקום קואליציה רב-מפלגתית.
קואליציה מינימלית זוכה – מבוסס על עיקרון הגודל בלבד, ללא התייחסות לפן האידיאולוגי. הקואליציה שתקום על פי התיאוריה הזו, היא הקואליזציה הקטנה ביותר האפשרית ß קואליציה שכל מפלגה בה תהיה חיונית. קואליציה שאם תצא ממנה מפלגה, כבר לא יהיה רוב. למה שלא יהיה מפלגה מיותרת? ובכן, קואליציה מחלקת תיקים ומשאבים – מדוע להתחלק עם יותר ממה שצריך? למה צריך להכניס מפלגה נוספת, אם לא צריך לוותר על חלק מתקציב.
הבעיה עם הטענה הזו, שיכולות לקום מספר קואליציות מינימליות – קרי, קואליציות, שאין בהן מרכיבים מיותרים. על כן, זה נכון שקואליציות מינימליות הן אטרקטיביות מבחינה מסוימת, אבל אי אפשר להתעלם מהמניע האידיאולוגי.
קואליציה מינימלית זוכה בגודל מינימלי של חברי פרלמנט – קואליציה שבה סופרים את מינימום חברי הפרלמנט הנדרשים (או מספר הקטן ביותר הנוצר מצירוף מספר המפלגות) ß עדיין ללא האלמנט האידיאולוגי.
הרעיון של עיקרון הגודל בלבד, כפי שניתן להבין, הוא אבסורדי. התיאוריות הללו לא צלחו. התיאוריות שבאו לאחר מהן, לא נטשו את עיקרון הגודל (חילוק העוגה בין כמה שפחות), אבל הן הכניסו אלמנטים נוספים.
קואליציה בטווח אידיאולוגי מינימלי – הרעיון הוא שקואליציות לא יהיו רק מינימליות מבחינה מספרית, אלא גם בטווח אידיאולוגי קטן ככל הניתן. העיקרון – הולכים על המרחק המינימלי.
אופציות מחקריות לקביעת היכן נמצאות מפלגות על הקשת הפוליטית: 1) ניתוח מצעים באמצעות מפתח שנקבע מראש (סוג של שאלון, שכאילו אתה "מראיין את המצע" 2) העברת שאלון בין חברי המפלגה 3) משאל מומחים – שולחים למומחים בתחום שאלונים וממבקשים מהם למקם את המפלגות על רצף – ימין ß שמאל.
קואליציה מינימלית סגורה ומנצחת (הנפוץ ביותר) – זו קואליציה נפוצה יותר, המשלבת את עיקרון הגודל ועיקרון המיקום. קואלציה כזו היא מינימלית ורציפה ß לעולם לא יהיה "דילוג" על מפלגה – גם אם אפשר להסתדר בלעדיהם (לא יפנו לקצוות בכדי להקים קואליציות, גם אם זה ניתן בדרך שכזו להקים קואליציות). בישראל לדוגמא, היו קואליציות שאמנם לא היו מינימליות, אבל נדיר שמדלגים על מפלגות.
בישראל יש שיקולי חוץ וביטחון ושיקולי דת ומדינה ß מורכב יחסית.
"האם לא שווה להקים קואליציה עם יותר מפלגות בכדי לשמור על יציבות הקואליציה?" ß ובכן, דווקא הקואליציות המינימליות מחזיקות יותר זמן מעמד, משום שהמפלגות יודעות שהכל תלוי בהן – אין עודפים. אין אפשרות להפר משמעת… ß אורך החיים של קואליציות מינימליות ארוך יותר משל קואליציות רחבות (צריך לזכור, שכאשר הקואליציה גדולה יותר, אזי הטווח האידיאולוגי הוא רחב יותר ß מתכון לחוסר יציבות ומחלוקות פנימיות).
קואליציית מיעוט – קואליצייה שמורכבת ממיעוט בפרלמנט, אשר יש לה תמיכה מבחוץ – מפלגות שלא תומכות בממשלה, אבל לא לוקחות חלק בהפלתה. דוגמא: הקואליציה של רבין ב-1992.
בהרבה מאוד מדינות סקנדינביות התופעה הזו הולכת ורווחת.
