הרשות המבצעת במשטרים אוטוריטריים
מבוא לפוליטיקה השוואתית -סיכומים
במשטרים אוטוריטריים, הרשות המבצעת היא בלתי מוגבלת מבחינה מוסדית. יש שליטה מלאה על אמצעי הכוח ß המון פוליטי אישית של השליט. הוא משתמש באיומים ובכוח בכדי לשלוט. הוא עוסק בהישרדות גם מבחינה פוליטית וגם מבחינה פיזית.
הוא איננו מוגבל בחוק, אין איזונים ובלמים, אך הוא מוגבל בעוצמתו הפוליטית וחסר לגיטימציה בדרך כלל, בכדי לפתור את זה הוא כורת בריתות עם בעלי הכוח. משטרים אלו מתאפיינים לעיתים בריבוי הפיכות צבאיות, אך גם משטרים שהם אוטוריטריים ויציבים (לדוגמא סוריה – חילופי שלטון מסודרים בין אב לבנו – גם במצריים, סעודיה…). יש מדינות, שבהן מטופח פולחן המנהיג ß בייחוד במדינות טוטאליטריות (היטלר, סטאלין, פידל קאסטרו).
פולחן המנהיג [להשלים חצי עמוד מהילה]
במשטרים אוטוריטריים, הרשות המבצעת היא הדומיננטית- היא בלתי מוגבלת מבחינת ההגיון המוסדי של המשטר – אבל היא מוגבלת, מן הסתם, בעוצמתה הפוליטית.
בדמוקרטיות חדשות, יש צורך לבנות שלטון מקומי, בתי משפט עצמאיים ומחוקקים איתנים ß המשימה הראשית בכל הנוגע לרשות המבצעת היא חיזוק האלמנט של שלטון החוק ולא שלטון האדם ß בדמוקרטיה ניתן להחליף ראשי ממשלות ß בראש הממשלה עומד
במזרח אירופה אירופה נוטים לאמץ משטרים סמי-נשיאותיים או פרלמנטריים ß מסתכלים לכיוון צרפת וגרמניה
הדרום אמריקאיים נוטים לאמץ משטרים נשיאותיים ß מסתכלים צפונה – לכיוון ארה"ב…