סיכום מאמר: מתנדבים בניידת על"ם: השפעת ההתנדבות למען בני נוער במצוקה על קהל היעד \ נתי רונאל ונועה גוטר

מתנדבים בניידת על"ם: השפעת ההתנדבות למען בני נוער במצוקה על קהל היעד \ נתי רונאל ונועה גוטר

  • שירות הניידת מתבסס על הפעלה אינטנסיבית של מתנדבים, ברובם בלתי מקצועיים המשמשים כאנשי צוות לכל דבר וצוותי הניידת משמשים כשירות יישוג ויוצאים בשעות הלילה אל הרחובות לפגוש את בני הנוער השוהים בהם.
  • הימנעות מלפנות לעזרה: בני נוער השוהים ברחוב ובני נוער שהרחוב משמש להם מקום בילוי עיקרי או מקום לגור בו, נמנעים, בדרך כלל, מלפנות לשירותי אנוש. לעיתים רתיעה זו נובעת מתחושת ניכור ולעיתים מקורה בפגיעות ובחוסר אמון בשירותים אלו
  • בני נוער נוטים להסתמך יותר על סיוע של עמיתים מאשר סיוע מקצועי
  • אוכלוסיות שוליים נוטות להימנע מצריכת שירותים ממסדיים
  • יחסי מטפל-מטופל מרוחקים לא יעילים:הורוביץ (Horwitz, 1990) טען כי המאפיינים של יחסי הטיפול המודרניים – הגבלת חשיפת המטפל למטופל לתחום העבודה בלבד ושמירת הזרות ביניהם – מנוגדים ליחסים האמורים לעורר שינוי חברתי.
  • יחסים מקצועיים שכאלו לא ישיגו את מטרתם ולא יעוררו אמון אצל אנשים, שניסיון חייהם לימד אותם לא לבטוח במי שאמורים לסייע להם.
  • שירות הניידת מציע לבני הנוער מפגש מיוחד ולא ממוסד הבנוי על יחסים בין-אישיים שונים במהותם מיחסים מקובלים עם אנשי מקצוע.
  • ביחסים שכאלו קיימת "התחברות ללא תנאי": ספקי השירות מלווים את מטופליהם ללא תנאים, אינם דורשים הדדיות ויחסי גומלין ומוותרים על שליטת העובד בתהליך
  • יעילות בטיפול: ככל שהטיפול מקיף תחומים רבים יותר בחיי הפרט, מעורב יותר בחייו ויוצר התחייבות אמוציונלית חזקה אצלו, ניתן לצפות שהטיפול יהיה יעיל יותר.
  • שילוב עובדים לא מקצועיים למען היחסים:נמצא שאחת הדרכים ליצירת מערכת יחסים מיוחדת שכזו היא שילובם של עובדים לא מקצועיים כעובדים מן המניין או כמתנדבים בשירותי אנוש.
  • ההנחה היא שעובדים מקצועיים אינם יכולים לתפקד בכל התחומים הנדרשים מדרך התערבות זו, ויכולת הטיפול שלהם לא בהכרח טובה משל אחרים.
  • גם הניסיון הרב שהצטבר בעבודה עם קבוצות לעזרה עצמית הראה כי אנשים חסרי ידע שיטתי רשמי אך בעלי ידע חוויתי "מהחיים" יכולים לבצע עבודה רבה בשירותי אנוש.
  • עובדים אלו:
  • יוצרים עם הפונים יחסים ישירים ובלתי פורמליים
  • פועלים בפתיחות
  • מעניקים חום
  • משדרים ספונטניות ואופטימיות
  • יוצרים יחסים שיוויניים, לא אליטיסטיים וכמו חבריים, המעודדים פתיחות ואמון
  • משמשים דוגמא אישית לצרכנים
  • העזרה שהם מציעים הינה קונקרטית, מתמקדת בצרכן ורלוונטית.
  • לפיכך, מתנדבים ועובדים לא מקצועיים נתפסים, בדרך כלל, ע"י הציבור כיועצים טובים יותר
  • למתנדבים יש מעמד מיוחד בעיני הצרכנים ועל אף שהם מייצגים את השירות הם אינם מזוהים עם הרשויות ולכן הם אינם מהווים פוטנציאל לאיום על מוטבי השירות.

שילוב מתנדבים בניידות על"ם

  • בתהליך הקליטה של המתנדבים, דרך התנסותם בשטח, בודקים עד כמה הם יכולים לגלות רגישות ואמפתיה כלפי בני הנוער, את יכולתם ליצור קשר מהיר וטוב, לקבל את הזולת ללא שיפוט, לשמש מודל לחיקוי, לשמור על גבולות ברורים ולעבוד בצוות.
  • המתנדב תפקד בזירה כמו עובדי הניידת השכירים –שוחח עם בני הנוער, הפעיל התערבויות, סיפק סיוע חומרי ועוד. כאשר נדרשה הכרעה מקצועית הוא התייעץ עם אנשי הצוות, במידת האפשר בזמן אמת, בכדי לקבל את נקודת מבטם.
  • המתנדבים השתתפו בהדרכה קבוצתית שוטפת (לעיתים ניתנה גם הדרכה פרטנית), שהייתה משותפת לעובדים ולמתנדבים. בישיבות אלו נסקר המצב בשטח, מתקיימת שיחת ונטלציה ונדונים מקרים שונים.
  • אחת לרבעון הועברה הכשרה בנושא שהיה רלוונטי למתנדבים
  • גבולות המפגש – בין בני הנוער לבין המתנדבים – ותכניו גמישים ופתחוים לשינויים בהתאם לצרכים העולים מעצם המפגשים.
  • העובדה שכל מתנדב יוצר קשר קרוב עם כמות קטנה יחסית של בני נוער מאפשרת למתנדבים להעמיד את עצמם לרשות בני הנוער באופן אינטנסיבי ביותר, אם הדבר מתבקש.
  • לנוכח העובדה שהמתנדבים אינם בהכרח אנשי מקצוע מתחום הרווחה, אופי הקשר שנוצר בינם לבין בני הנוער אינו טיפולי אלא, ליווי בסגנון המשלב חברות וחונכות.

 

השפעת שילוב המתנדבים על בני הנוער

ניתוח ממצאי המחקר מלמד על כמה השפעות הנובעות מצירוף המתנדבים לניידת:

  • מפגש אנושי מסוג חדש
  • בני נוער גילו שישנם אנשים המוכנים להקדיש מזמנם למען הזולת, ובמקרה שלהם למענם, מבלי לקבל תמורה חומרית על כך.
  • מהמפגשים עם צוותי הניידות התברר כי בני הנוער מתייחסים אל תמורה רק אם היא חומרים ומתנדב שאינו זוכה לתמורה חומרית נתפס על ידם כמייצג מניעים ותפיסה זולתניים טהורים, גם אם בפועל אין זה המניע העיקרי שלו
  • "אגואיזם פסיכולוגי": בני אדם אינם יכולים שלא לנהוג בעבור האינטרס האישי שלהם. גם עזרה לזולת, על פי תפיסה זו, מונעת מתוך רצון לסיפוק אישי
  • עם זאת, בעיני בני הנוער השוהים ברחוב פעולת המתנדבים המכוונת אליהם באופן אישי ומנסה לענות על צורכיהם המסוימים (הקרבת זמן ונוחות אישית בעבור שהייה ברחוב עם בני נוער) חורגת מגבולות האגואיזם הפסיכולוגי.
  • בני נוער נחשפים למוטיבציה זולתנית של המתנדבים – מוטיבציה המכוונת לזולת ואינה בעלת עניין עצמי.
  • ההתוודעות לתמורה שאינה ניתנת להגדרה במונחים חומריים פתחה לבני הנוער אפשרות לחוות סיפוק שאינו מתבסס על סיפוק חומרי או על קבלת תמורה ישירה.
  • בעבור בני נוער רבים זו הייתה חוויה מתקנת לניסיונות העבר שלהם: בני הנוער חוו, אולי בפעם הראשונה בחייהם, יחסים שבהם הצורך לשרוד ולהיאבק אינו רלוונטי.
  • יצירת אמון במתנדבים
  • לבני נוער אלו חוסר אמון בעובדים מקצועיים המשתייכים לשירותים הרשמיים והם מתנגדים לקבל מהם עזרה או טיפול
  • התנגדות זו הוחרפה לנוכח העובדה שפנייה למטפל מקצועי הפרשה בעיניהם, בדרך כלל, כגוררת אחריה תווית שלילית מאיימת של הפרעה נפשית.
  • המתנדבים שאינם אנשי ממסד ואינם מטפלים פורמליים לא נכללו בקטגוריה של מי שיש להתנגד לו, והאוכלוסייה ברחוב קיבלה אותם באהדה.
  • בני נוער רבים ציינו בפני המתנדבים שהשיחה עימם מתאפשרת בזכות העובדה שאינם אנשי טיפול המשתייכים לממסד
  • סגנון העבודה של המתנדבים מחזק את הרושם הזולתני שיצרו אצל בני הנוער ואת ההשפעה שהייתה לרושם זה עליהם. חוסר המחוייבות של המתנדבים לערכים מקצועיים ברורים אפשר להם לבטא את נכונותם הרבה לסייע, אישיותם המיוחדת, האינטואיציה שלהם וניסיון החיים שצברו
  • מגוון המתנדבים מקל על ההתקשרות של בני הנוער ומשמש משאב תמיכה נרחב.
  • הרחבת האמון לשירות כולו
  • מכיוון שבצוותי הניידות עבדו בעיקר מתנדבים, בני הנוער ראו את השירות כשירות בלתי ממסדי, שהו בעיקו התנדבותי זולתני ולעיתים קרובות התייחסו גם אל אנשי הצוות השכירים כאל סוג של מתנדבים. הם ראו בעבודתן של הניידות שירות חברתי והתנגדותם הראשונית לשירות הממסדי פחתה
  • בני הנוער רואים בניידות שירות בעל אחריות ציבורית מוכחת ולכן הם רוחשים לצוותי הנידות אמון רב יותר משהם רוחשים לשירותים ממסדיים אחרים שאינם נתפסים כזולתניים.
  • דוגמא אישית
  • המפגש המתמשך עם המתנדבים והאפשרויות שיצרו המפגשים, שינו את סולם העדיפויות של בני הנוער עד כדי הבעת רצון להשתתף בפעולות התנדבות למען אחרים
  • בני הנוער, לא הכירו קודם אנשים השואבים סיפוק מעשיית דברים חיוביים והמפגש עמם היה בבחינת הדגמה של התנהגות חיובית
  • ייתכן שדווקא משום שהמתנדבים אינם אנשי מקצוע ואינם מפעילים טכניקות טיפוליות, בני הנוער יכולים לנקוט יזמה וולונטרית לשינוי, ובתוך כך ללמוד מהדוגמה האישית שמספקים המתנדבים.

מגבלות של שילוב מתנדבים בניידות על"ם

  • מחוייבות מוגבלת: משכה של ההתנדבות תלויה ברצונו של המתנדב ולעיתים זמנה מוגבל. העשייה נפגעה כי עם בני נוער נדרש צוות קבוע כדי ליצור קשר ולבנות מערכת אמון אצל הפונים. כמו כן, היעדרויות של המתנדבים קטעו את הרצף ואף קרה שיציאה בוטלה בשל היעדרותם של המתנדבים.
  • קשר שטחי: היו מקרים שמתנדבים עצרו את הקשר בשלביו הראשוניים ולא קידמו אותו. ייתכן שאם אנשי מקצוע היו מטפלים באותם המקרים ניתן היה לקדם את הקשר.

ראו גם: ניידות על"ם: שירות יישוג לבני נוער במצבי סיכון ומצוקה השוהים ברחוב \ נתי רונאל

 

ראו עוד: סיכומי מאמרים בעבודה סוציאלית

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: