סיכום "אישיות: תיאוריה ומחקר": יחידה 2 – ניאו-פרוידיאנים:
האני כישות עצמאית: היינץ הרטמן, רוברט וייט ומרגרט מאהלר
סיכום זה הינו חלק מאוסף סיכומי הקורס "אישיות: תיאוריה ומחקר"
היינץ הרטמן
הרטמן הדגיש את קיומם של תפקודי האני העצמאיים אך גם ראה באני כולו ישות עצמאית באישיות. הרטמן טען כי האני הוא בעל תפקודים עצמאיים שחלק מהם קיים כבר בלידה כאני בסיסי פרימיטיבי. התינוק הנולד הוא בעל כשרים כגון: תפיסה, הערכת המציאות, למידה, זכירה וכישורי חשיבה. לצרכי הסתמי תפקיד חשוב בהתפתחות האני, לדוגמא: דחף הרעב, שמקורו בסתמי, מוביל להפעלת מגוון כישורים קוגניטיביים ומוטוריים ולשיפור בתפקודו של התינוק ובהסתגלותו. ישנם תהליכים בסיסיים ועצמאיים שמבצע האני (תהליך למידה) שאינם פיצוי/עידון של הסתמי כפי שפרויד חשב.
הרטמן טען שכישורי שפה, זכירה, מוטוריקה וחשיבה יוצרים באני "אזור המשוחרר מקונפליקט", בו אין השפעה של דחפי הסתמי או של ציוויי האני העליון. באזור זה המגע של האני עם המציאות ישיר וברור יותר. השפעתה של המציאות הפיסית והחברתית על התפתחות האני אף רבה יותר מהשפעתם של דחפי הסתמי.
הרטמן דיבר על "המבנה הבסיסי של האני" כמבנה מולד המאפשר "הסתגלות לתנאי סביבה ממוצעים סבירים".
לסיכום: האני ע"פ הרטמן הוא חלק עצמאי באישיות, באופן היווצרותו כמו גם בתפקידו. האני מכוון את הקשר בין הנפש והסביבה החיצונית, ומשתמש בכישורים המולדים הפועלים באזור המשוחרר מקונפליקט. הדגשת האני והתמקדות בפעולתו, אך הוא קיצוני ממנה בתפיסתו שחלק מהאני משוחרר כליל מהתלות בסתמי.
רוברט ווייט
גם ווייט שם דגש על האני, אך יותר מהם האמין בעצמאותו המוחלטת וכי האני הוא בעל מאגרי אנרגיה משלו. ווייט טוען כי תיאוריית הפחתת הדחף לא הסבירה את רצון האדם לחקור את הסביבה ולשלוט בה. ולכן המונח יכולת הנו מרכזי בתיאוריה של ווייט.
יכולת – התאמתו/כישוריו לביצוע מגע עם סביבתו לשם שימורו ופריחתו.
מניע היעילות – המניע מאחורי היכולת. השקעת מאמץ בניסיון להשפיע על הסביבה.
רגשות של יעילות – הרגשת סיפוק בעקבות ההשפעה על הסביבה.
לדעת ווייט, פתולוגיה מתפתחת כתוצאה מהתפתחות לא תקינה של רגשות היעילות.
מרגרט מאהלר
כמו קודמיה מאהלר מדגישה את יכולת הפרט לשלוט על עולמו בצורה בריאה. מאהלר מוסיפה ומדגישה את עצמאותו של האני ביחס לדמות האם. התפתחות האישיות הבריאה, המסתגלת והשולטת בעולמה מותנית בנוכחות אימהית, המאפשרת את קיומו של תהליך הדרגתי שבו האני נעשה עצמאי יותר ויותר. הפרעות נפשיות רבות מקורן בהתפתחות לקויה של האני, שלא הצליח להתנתק מהמצב הבסיסי של קשר סימביוטי עם האם ולהיהפך לישות עצמאית. הלידה הפסיכולוגית אפשרית רק אם שאיפותיו המולדות של הילד להתפתח ליצור אינדיבידואלי ייחודי זוכות לעידודה של האם. תפקיד האם הוא לאפשר לילד לחתור להיפרד ממנה ולהיהפך לישות נפרדת המסוגלת לשאת את הבדידות הנובעת מהריחוק מהאם.
סיכומים נוספים תוכלו למצוא באוסף הסיכומים בפסיכולוגיה באתר וכן מאגר הסיכומים של האוניברסיטה הפתוחה.
