דגם אוטוריטרי– מאחר ובדגם זה כל המשאבים מגויסים למימוש מטרות המדינה, גם א.התקשורת מגויסים ונדרשים שלא לערער על מטרות אלה. אסור לערער על סמכות המדינה ומדיניותה, התקשורת היא כלי בידי השלטון ופועלת לפי אינטרס השלטון, השלטון מפקח עליה באופן הדוק. עקרונות: 1. א.התקשורת לא יעשו דבר שעלול לערער את הסדר הקיים ואת סמכות הממסד. 2.אמצעי התקשורת כפופים לסמכות פוליטית. 3. א.התקשורת לא יפגעו בערכים הפוליטיים. 4. מותר להפעיל צנזורה לאכיפת הסמכות הפוליטית. 5. כל סטייה או ביקורת היא עבירה פלילית. 6. אנשי התקשורת נתונים בפיקוח הדוק מצד השלטון.
הדגם הליברלי– המאה ה-18- האדם במרכז, שינויים ותמורות בחברה סייעו להתפתחות דגם זה. האדם החושב, הרציונלי, המבחין בין טוב לרע והמדע שתפס את מקומה של הדת, סקולריזציה, פתיחות רעיונית, הובילו לחשיבה שהתקשורת צריכה להיות חופשית מפיקוח. עקרון היסוד- החירות, חופש רעיוני והתנהגותי כל עוד אין פגיעה באחר. תפקיד התקשורת לחשוף את האמת, לידע, לבקר, לחקור ולשאול, ללא פרות קדושות. עקרונות: 1. כל אחד רשאי לפרסם את דעתו ללא אישור. 2. אין צנזורה ואין הגבלות. 3. העיתונאי אוטונומי. 4. א. התקשורת עצמאיים כלכלית. 5. התקשורת היא במה פתוחה ושוק דעות חופשי. 6. ביקורת על השלטון- מותרת, רצויה ואף הכרחית. 7. פיקוח יעשה רק בעת פגיעה בפרט או באינטרסים מהותיים של המדינה.
דגם האחריות החברתית– מחצית המאה ה-20, גלגול מודרני של הדגם הליברלי, שיצר כאוס חברתי, עיוות תכנים ותחרות חופשית שהביאה להיווצרות תאגידים למטרת רווח ללא התחשבות בצרכי החברה. דגם פשרה, בין האוטוריטרי לליברלי, בו התקשורת חייבת להפעיל שיקול דעת, מתוך בחירה ואחריות, מעין צנזורה פנימית, מנגנון וויסות עצמי לטובת החברה בנושאים רגישים ובעייתיים. עקרונות: 1. התקשורת מבינה שעליה לגלות אחריות והתחשבות. 2. התקשורת עצמאית ובלתי תלויה לא בממסד פוליטי או כלכלי. 3. התקשורת צריכה להיות ערנית ורגישה ולהפעיל ריסון עצמי. 4. אמורים לשקף את מגוון הדעות-פלורליזם. 5. השאיפה שהממסד הפוליטי לא יתערב, אלא אם נחצים קווים אדומים. לעומת הדגם הליברלי, דגם האחריות החברתית לא דוגל בחופש מוחלט ואינו "נאיבי" ולא מציאותי. הקהל המגיב הוא המתאים לדגם זה.
דגם התקשורת הדמוקרטית המשתתפת– תוצאת אכזבה מהתקשורת המערבית, המתעלמת מקב' קטנות ומייצגת יותר את האליטות ונוצר מצב שלאזרחים רבים אין מענה לצרכיהם בתקשורת. 3 סיבות לצמיחת דגם זה: אכזבה מהתקשורת המערבית, אוכלוסייה שאינה מקבלת מענה לצרכיה התקשורתיים וקיומה של טכנולוגיה זולה ונגישה שתורמת להשתתפות מגזרים קטנים בתהליך התקשורת. עקרונות הדגם: 1. מטרת ת.ההמונים לענות על צרכי התקשורת של הציבור כולל מיעוטים. 2. לכל האזרחים זכות לגישה ולהפעלת א.תקשורת. 3. התקשורת אינה צריכה להישלט בידי מקצוענים. 4. תקשורת משוחררת מפיקוח בירוקרטי או פוליטי.
