תקשורת המונים: אסכולת קביעת סדר היום " /> " />

ככל שכמות ואיכות הדיווח על אירועים גדלה כך תשומת הלב של הנחשפים גדלה (ולהיפך). התקשורת בונה את סדר היום הציבורי, הסיקור התקשורתי קובע את סדר העדיפויות של הציבור בנושאים השונים- נושא שזוכה לסיקור נתפש כחשוב, היקף הסיקור, טיבו ואיכותו, משפיע על קביעת סדר היום. השפעתם החזקה טמונה ביכולתם לקבוע להמונים מה לחשוב, על מה לחשוב ואף איך לחשוב (ועל מה לא), בא לידי ביטוי בעיקר בבחירות. בעצם פרסום חריגות והוקעות נקבעות ונאכפות נורמות ומתבססים ערכים בחברה, מה שתורם ליישור קו של ההמון.

מאמר: אירועים של אמצעי תקשורת: על חווית “לא להיות שם”/ כץ ודיין- 6 מאפייני אירועי מדיה:

1. אירוע צפוי ומתוכנן מראש. 2. מלווה בטקסיות וחגיגיות. 3. מפר את שגרת היומיום וקוטע שידורים. 4. האירוע משודר בשידור חי. 5. יוצר חוויה משותפת ומרפה מתחים בחברה. 6. מאפשרת גישה שוויונית לאירוע וחווית שותפות. 7. האירוע פונה לקהל גדול ומסיבי. 8. נחרט בזיכרון הקולקטיבי. רק קיום כ-ל הפרמטרים קובעים כי האירוע הוא אירוע מדיה. אירוע תקשורתי אינו מתוכנן, אינו כרוך בטקסיות וחגיגיות, למרות שלעיתים הוא קוטע שידורים ונחרט בזיכרון הקולקטיבי (רבין). 3 סוגים: 1.עימותים, התמודדות טקסית בין יחידים וקבוצות בד”כ בנוכחות שופט. 2.כיבושים, גיבור בתנאי פתיחה קשים המשיג את יעדו. 3.הכתרות, טקסי מעבר ושינוי סטטוס אצל מפורסמים. הטלוויזיה מחליפה בהצלחה את הנוכחות הפיזית של הצופים באירוע מ- 5 סיבות: 1. מעניקה תחושה שוויונית לחווית הצפייה. 2. הצופה נמצא כביכול בכל מקום ובכל זווית. 3. הטלוויזיה מעניקה פרשנות, דרמטיות והסברים. 4. אפקטים, כגון שידור חוזר, מוסיקה, יכולת הקלטה. 5.יוצרת סדר באירועים- התחלה, אמצע, סוף.

תקשורת המונים – סיכום

Tagged with:
 

Comments are closed.