ריצ'רד הוא הרופא\פסיכולוג\מורה\כומר של מארי ובעודו בתפקיד זה מסכימה מארי למין עימו, האם ההסכמה תקפה? ראשית יש לבודד את הנושא. ברור כי יחסים בין איש-מקצוע ללקוח יהיו בלתי-מותרים גם אם ניתנה להם הסכמה שכן אינטימיות מינית תפגע בטבע המקצועי של היחסים ועלולה לפגוע בצד שלישי.
ישנו גם טווח התנהגויות מיניות המתרחשות בהקשר מקצועי היזומות בידי מומנה בהם עובד כפוף הוא הקורבן. זוהי הטרדה מינית המכוסה באופן נאות ע"י תלונות עצמאיות יעילות ופרוצדורות משמעתיות7. בעל מקצוע נמצא גם בעמדה להעמדת איומים אמינים או לרמז עליהם במטרה להשיג הענות מינית. ייתכן שמורה נתן בעבר ציון גרוע לתלמידה שלא נענתה לו, כעת עשויה תלמידה להאמין שאותו דבר יקרה לה אם לא תענה לו. אם היא אינה יכולה להסתכן בכישלון אקדמי, ניתן לטעון כי הסכמה מינית נכפתה עליה. במקרה זה מין בין בעל-מקצוע ולקוח אינו בהסכמה.
אך מה בנוגע למין בהסכמה בין בעל-מקצוע ולקוח שאין לו השלכות שליליות על אף צד שלישי? מרבית הקודים האתיים של יחסי מקצוע אוסרים או ממליצים נגד יחסים כאלו8. האם זה כך מכיוון יחסים אלו חורגים מיחסים מקצועיים נאותים או שהם אינם, במסגרת יחסים כאלו, להיות בהסכמה? הבעיות בהקשר זה נוגעות לנסיבות ההתרחשות או לתנאיה.
יחסי בעל-מקצוע – לקוח בהחלט מציגים חוסר איזון בכוח ומעמד. סביר שבעל המקצוע יחזיק במעמד או הערכה שאין ללקוחתו, דבר שעשוי להפוך אותו לאטרקטיבי בעבורה אפילו לא הייתה לקוחתו, אך מה שמשנה הוא הכוח שמיושם במסגרת היחסים במאפיינים כמו תלות, אמון, פגיעות ואינטימיות רגשית. אך חשוב לברר מאפיינים אלו נוצרים מתוקף היחסים הוא שמא הם נכונים לאדם ההופך ללקוח. תלמיד וחולה נסמכים על שירותיהם של מורה ורופא אך מחוץ לכיתה והמרפאה הם אינם תלויים באף אחד. אך אדם עלול להיכנס למערכת יחסים מקצועית בגלל שהוא חלש ופגיע ולפיכך זקוק לסיוע מקצועי.
מאפיין נוסף של יחסים מקצועיים הוא שהם לרוב דורשים אמון, פתיחות ואפילו אינטימיות רגשית (למשל חולה או מטופל פסיכולוגי החושפים מידע בפני המטפל, או תלמיד שיודע שכישוריו יוערכו בידי מורה ושהערכתו-העצמית יכולה להיות מושפעת). כך מערכת יחסים מקצועית היא בעצמה כזו בה תלויה הלקוחה בבעל-המקצוע ולא כזו בה הלקוחה עצמה פגיעה. מאפיינים אלו משתלבים בכדי להביא לקוחה להסכים לניסיון מיני מצד בעל-המקצוע.
בעל-המקצוע יכול לתמרן במודע ובמכוון את היחסים בכדי להגדיל את הסבירות להסכמה תוך ניצול מאפייני התלות, אמון וכו', ישנן עדויות לכך שבעלי-מקצוע המקיימים יחסים עם לקוחות הם עבריינים סדרתיים הבוחרים בכוונה קורבנות פגיעים10. כמו כן מאזן הכוחות ביחסים מקצועיים נוטה לרוב לרעת הלקוח בשל שליטתו של בעל-המקצוע בהתנהלותם.
אך לקוחות יכולים גם הם במודע ובמתכוון ליזום יחסים מיניים עם בעלי המקצוע שלהם, למשל בניסיון להשפיע על היחסים המקצועיים, כמו העלאת ציונים.
ניתן לטעון כי בעל-המקצוע מנצל את לקוחתו12. המונח "ניצול" הוא מתאים מתוקף הבנת המושג כצד אחד המשתמש ביתרון לא הוגן על צד אחר. ניסוח רשמי יותר של ניצול מגדיר מצב בו התוצאות בעבור צד אחד טובות יותר ובעבור הצד השני גרועות יותר משהיו יכולות להיות בנסיבות אחרות.
בעל המקצוע השוכב על לקוחתו משיג את הסכמתה בגלל שהיא לקוחתו, ישנם מאפיינים של היחסים שמגדילים את הסבירות להסכמה, אולי כך שבהעדר היחסים לא הייתה הסכמה. בעל המקצוע מודע לכך או שאם אינו מודע הוא מתרשל בחובותיו המקצועיות. קודים אתיים מזהירים נגד יחסים מיניים14 וכן חלק מהכשרות בעלי-המקצוע15. בעל המקצוע נוטה להרוויח מהיחסים במידה בה הלקוחה נוטה להיפגע מהם. ההסכמה לפיכך מיוחסת גם ליחסים המקצועיים וגם לעמדות הא-סימטריות של הצדדים בו. זהו ניצול, אך הוא עדיין יכול להיחשב כבהסכמה.
יכול להיות שימוש בהשפעה בלתי-הולמת –ריצ'רד יכול להציג מין כחלק הכרחי מהטיפול בעבור מארי, והלקוחה יכולה להיות פגיעה ביותר לניסיונות – מארי מוכת אבל בשל מות בעלה ונואשת לנחמה וחום אנושי. כך ניתן לעיתים להסיק כי יחסי מין בהקשר מקצועי אינם רק בלתי-נאותים ומחוץ לטווח מקצועי אתי, אלא גם שהם מתרחשים רק בגלל שההסכמה מנוצלת ובלתי-תקפה. קשה מאוד לקבוע טענה זו, אך כמה רשויות מחוקקות אכן מתייחסות להסכמת לקוח לבעל-מקצוע כבלתי קבילה. חוק הפשעים האוסטרלי (Australian Crime Act, 1900) כולל כ"אחת הסיבות שעיטם הסכמה נשללת" את "שימוש לרעה בעמדת סמכות, מקצוע או אמון אחר של אדם כלפי האדם האחר"16. החוק הפלילי הקנדי קובע שלצורך עבירות מין הסכמה אינה קיימת כאשר "הנאשם גורם למתלונן לעסוק בפעילות ע"י שימוש לרעה בעמדת האמון, הכוח או הסמכות שלו"17.
"השימוש לרעה" (abuse) ששני החוקים מזכירים יכול להתקיים בעובדה עצמה שיחסי המין מתקיימים בין בעל-מקצוע ולקוחה, או שניתן לפרשם כמעילה מנצלת מסוימת של מאפייני היחסים המקצועיים. לא כל יחסי בעל-מקצוע – לקוחה הם נצלניים. הפירוש השני מצריך קביעה של הנקודה המפרידה בין הניצול לרעה ואי קיומו ביחסים מקצועיים. הפרשנות הראשונה עלולה להיות נוקשה מידי, הרי יחסים כאלו יכולים לעיתים להתפתח אף לנישואים, בתשובה ניתן לטעון כי החוק אינו מבקש להעניש משיכה מינית הדדית כנה, אלא מתייחס לדאגות בנוגע ליחסים בהקשר תלות מקצועית (מה שמתרחש לאחר מכן הוא עניין נפרד) כמצדיקות תביעה פלילית.
קטע זה הוא תרגום מתוך ספרו של דיויד ארצ'רד – "הסכמה מינית"
לפרק הקודם – לתוכן העניינים – לפרק הבא
