urinary tract infection uti antibiotic levaquin
מבוא לפסיכולוגיה – סיכומים: למידה אופרנטית " /> " />

מבוא לפסיכולוגיה – סיכומים: למידה אופרנטית

הסיכומים עוזרים לכם? אנא שקלו לתת תרומה קטנה בתמורה… אפשר גם לעשות לייק!

חזרה לרשימת סיכומים במבוא לפסיכולוגיה 

ç הניסוי של ת’ורנדייק

ת’ורנדייק שם חתול רעב בכלוב, ובחוץ דג. החתול יכול להגיע לדג אם יתפעל מנוף בעזרתו ייפתח כלוב. תחילה החתול נגע במקרה במנוף והכלוב נפתח. בכל צעד נוסף, לחתול נדרש פחות זמן על מנת לפתוח את הכלוב (אם כי אף פעם לא ניגש ישר למנוף). ת’ורנדייק טען שמעט מאד אינטליגנציה מעורבת בתהליך. אין לחתול הארה כיצד לפתור את הבעיה, אלא ההתנהגות שלו משתפרת בהדרגה על פני כמה ניסיונות.

מכאן הסיק כי עקרונות הלמידה האופרנטית הם:

  1. למידה היא  תהליך של ניסוי וטעייה.
  2. The law of effect  – חוק התוצאה- ההתנהגות שהובילה לתוצאה מוצלחת היא זו שמחוזקת (ההסתברות היחסית שלה גדלה).
  3. אנלוגיה לתיאוריה של דרווין-  מתוך כל מגוון ההתנהגויות הטבעיות הקיימות, יש יותר סיכויים כי התגובה המתאימה תבוצע, זאת על חשבון ההתנהגויות האחרות (ברירה טבעית). ישנו אילוץ שהופך התנהגות מסוימת לחיונית יותר מאחרת.

ç הניסוי של סקינר (תיבת סקינר)

בניסוי ע”פ סקינר, חיה רעבה מוכנסת לתוך קופסא הנקראת תיבת סקינר. פנים התיבה ריק מלבד למוט בולט שבתחתיתו צלחת אוכל. הנסיין יכול להדליק אור מעל המוט. החיה מושארת לבד ומתחילה להסתובב בתיבה ולחקור. מדי פעם היא בוחנת את המוט ולוחצת עליו. הקצב בו היא לוחצת על המוט הוא רמת היסוד (baseline level). לאחר קביעת רמת היסוד, הנסיין מפעיל מחסנית מזון הנמצאת מחוץ לתיבה. עכשיו בכל פעם שהחיה לוחצת על המוט, נפלטת חתיכת מזון אל הקערית. המוט נמצא בתיבה באופן קבוע והחולדה יכולה ללחוץ עליו כרצונה בתכיפות גבוהה או נמוכה. קצב הפעולה של האורגניזם הוא מדד יעיל לחוזק האופרנט – ככל שהתגובה מתרחשת בתדירות גבוהה יותר במרווח זמן מסוים, כך הקשר חזק יותר.

עיצוב (shaping)

בהתניה אופרנטית מעלים את השכיחות של תגובה מסוימת, שכבר הייתה אצל החיה, ולא מלמדים אותה תגובה חדשה. כאשר ההתנהגות הרצויה היא חדשה לגמרי, זהו עיצוב התנהגות. עיצוב מתבסס על חיזוק רק של הוריאציות בתגובה המתקרבות לכיוון הרצוי לנסיין. (אילוף חיות לדוגמא)

סוגי תגמולים

סוג

הגדרה

השפעה

דוגמאות

חיזוק חיובי

הצגת גירוי נעים בעקבות התנהגות רצויה.

מגביר את הסבירות של ההתנהגות הרצויה.

1. ציון גבוה במבחן. 2. ילד צועק ובוכה, הוריו צועקים עליו. התוצאה: הילד בוכה עוד יותר.

חיזוק שלילי

הסרת גירוי שאינו נעים בעקבות התנהגות רצויה.

מגביר את הסבירות של ההתנהגות הרצויה.

1. להרשות לילד לצאת מהחדר שלו כשאינו נמצא עוד בהתפרצות זעם. 2. בכל פעם שהילד מקבל ציון טוב במבחן, הוריו מוותרים לו על סידור החדר.

עונש חיובי

הצגת גירוי שאינו נעים אחרי התנהגות בלתי רצויה.

מפחית את הסבירות של ההתנהגות הבלתי הרצויה.

1. ציון נמוך במבחן. 2. ילד מציק לאחיו, הוריו צועקים עליו. התוצאה: הילד מפסיק להציק לאחיו.

עונש שלילי

הסרת גירוי נעים אחרי התנהגות בלתי רצויה.

מפחית את הסבירות של ההתנהגות הבלתי הרצויה.

איסור צפייה בטלוויזיה לילד שאינו מתנהג יפה.

***חיזוקים/עונשים מיידיים הם אפקטיביים יותר. ככל שעובר יותר זמן בין התגובה האופרנטית לחיזוק/עונש, כך התגובה חלשה יותר.

 

ç הניסוי של פריימאק

Premack צפה בילדים, וחילק אותם לארבע קבוצות, על פי שתי התנהגויות: כמות אכילת ממתקים, כמות משחק. הוא התמקד בשתי קבוצות, והגדיר מראש מהו החיזוק  עבור כל קבוצה:

1) הרבה ממתקים (חיזוק) ומעט משחק. 2) הרבה משחק (חיזוק) ומעט ממתקים.

מהלך הניסוי

שלב א:    תצפית לקבוע לאיזו קבוצה שייך כל ילד.

שלב ב:    קבוצה 1-  Premack הגביל את אכילת הממתקים של הילדים, ובכל פעם ששיחקו נתן להם לאכול. התוצאה: הילדים שיחקו יותר!
קבוצה 2-  Premack הגביל את הילדים במשחק, ונתן להם לשחק כל פעם שאכלו ממתקים. התוצאה: הילדים אכלו יותר ממתקים!

עקרון פריימאק

פריימאק טען כי הגדרת החיזוק אינה תקינה ומספקת הסבר מעגלי חסר ערך כי לא ניתן לחזות מראש מה יהווה חיזוק ומה יהווה עונש. הוא פתר את המעגליות בכך שסיפק שיטה, על פיה ניתן לדעת מראש מהו חיזוק ובאופן בלתי תלוי בתוצאות.

  • הוא מניח כי התגמול שניתן אינו הדבר אותו נותנים (האוכל) אלא ההתנהגות עצמה שהוא גורם (פעולת האכילה).
  • הוא מבחין בין פעולה שמהווה חיזוק (ההתנהגות השכיחה יותר) לבין פעולה מחוזקת (ההתנהגות הנדירה יותר), מה שנקבע על פי השכיחות היחסית של צמד פעולות. לדוגמא בתיבת סקינר: החיזוק- פעולת האכילה, הפעולה המחוזקת- פעולת הלחיצה על הדוושה.

חיזוקים מותנים

חיזוקים ראשוניים (primary) מספקים דחפים בסיסיים. כמעט כל גירוי יכול להפוך לחיזוק מותנה/משני (secondary) על ידי צימוד קבוע עם חיזוק ראשוני. חיינו מלאים בחיזוקים מותנים, כשהבולטים בהם הם כסף ושבח. ההנחה היא שכסף הוא חיזוק רב עוצמה משום שצומד לעיתים קרובות לחיזוקים ראשוניים.

סוגי הליכי חיזוק
חיזוק מלא:
ניתן בכל פעם שהאורגניזם מבצע את הפעולה הרצויה
חיזוק חלקי:
ניתן רק בחלק מהפעמים בהם מבוצעת ההתנהגות הרצויה (תהליך הרכישה ותהליך ההכחדה יהיו איטיים יותר)

חיזוק לפי מספק תגובות (ratio)
חיזוק לפי זמן שחלף (interval)
FR- כל מס’ קבוע של תגובות
VR- ממוצע קבוע של תגובות
FI- כל זמן קבוע
VI- ממוצע קבוע של זמן
  • חיזוק לפי בסיס קבוע (Fixed): לאחר מתן החיזוק ישנה הפסקה “לא רציונלית” בתגובות.
  • חיזוק לפי בסיס משתנה(Varied) : קצב תגובה אחיד, לא משתנה. הן כאשר החיזוק ניתן לפי מספר תגובות ממוצע, והן כאשר הוא ניתן על בסיס זמן ממוצע.

התניה אברסיבית

בגירויים שליליים או דוחים (כמו שוק חשמלי או כאב), משתמשים לרוב לשם החלשת תגובה קיימת או ללימוד תגובה חדשה.

  • ענישה: גירוי אברסיבי שלאחר תגובה, ע”מ להחלישה. למרות יכולתה לדכא תגובה, יש לה חסרונות: אינה מציעה חלופה, וכך תיתכן תגובה חדשה רצויה עוד פחות; דרך הלמידה הקלאסית, ענישה מולידה סלידה כלפי הגורם המעניש ומקום הענישה; עלולה לגרום לתוקפנות החמורה יותר מהתגובה הראשונית. אולם, ענישה יכולה להיות אפקטיבית אם היא באה מיידית לאחר התגובה בעקביות ותוך הצעת חלופה + גמול.
  • בריחה והימנעות: ניתן ללמוד לבצע תגובה, כדי להפסיק אירוע אברסיבי (למידת בריחה), או כדי למנוע התחלת אירוע אברסיבי (למידת מניעה). לרוב, למידת בריחה מקדימה למידת הימנעות. על פי הביהביוריסטים, מדובר בשילוב של התניה קלאסית והתניה אופרנטית.

שליטה וגורמים קוגניטיביים

הגישה הקוגניטיבית להימנעות טוענת שגורמים קוגניטיביים משחקים תפקיד חשוב בהתניה אופרנטית בדומה להתניה קלאסית.

  • למידת חוסר אונים: אופרנט מותנה רק כאשר האורגניזם מפרש את החיזוק כנשלט ע”י התגובה שלו. תיאור הניסוי: בשלב הראשון- שני כלבים מוצמדים כך שכשאחד מקבל שוק גם השני מקבל שוק. אחד הכלבים שולט בהפסקת השוק והשני לא. הכלב ה”שולט” בשוק אינו נפגע. הכלב ה”נשלט” לומד להיות חסר אונים. בשלב השני- העבירו את שני הכלבים לכלי חדש בנפרד. בכדי להימנע מהשוק, החיה צריכה ללמוד לקפוץ לתא השני עם הישמע הצליל. כלבי השליטה למדו את התגובה הזו במהירות. כלבים משועבדים לא זזו כלל בהתחלה. ככל שהתרבו הניסיונות הם הפכו פסיביים יותר עד שהגיעו לחוסר אונים מוחלט
  • למידת סיבתיות: התניה אופרנטית מתרחשת רק כאשר האורגניזם תופס סיבתיות בין התגובה לבין החיזוק. תיאור הניסוי: כל תינוק שכב כשראשו על כרית. מתחת לכל כרית היה מתג שנסגר בכל פעם שהתינוק סובב את ראשו. עבור תינוקות בקבוצת הביקורת, בכל פעם שסובבו את ראשם וסגרו את המתג, הופעל מובייל בצד הנגדי של העריסה. עבור תינוקות אלה היה יחס סיבתי בין סיבוב הראש להפעלת המובייל. תינוקות אלה למדו במהרה לסובב את ראשם והגיבו למובייל בסימני הנאה. מצב שונה היה עבור תינוקות בקבוצת הניסוי. עבור אלא המובייל זז באותה מידה כמו אצל קבוצת הביקורת, אך לא היה כל קשר יחסי בין סיבוב הראש לבין הפעלת המובייל. תינוקות אלה לא למדו לסובב את ראשם בתכיפות גדולה יותר ולאחר זמן לא הראו סימנים של הנאה מהמובייל.

?יש לך מה להגיד

You must be logged in to post a comment.