כתיבת עבודות אקדמיות לעומת בחינות

אין ספק כי כתיבה של עבודות אקדמיות היא כלי טוב לאין שיעור להערכת יכולותיו של התלמיד כמו גם לפיתוחן לעומת מבחנים. עם זאת, האקדמיה כיום משלבת בין שתי השיטות וממשיכה להתסמך במידה רבה גם על שיטת המבחן בכדי להעריך ולתת ציון להישגי הסטודנטים הלומדים במוסדות האקדמיים.

בעוד שמבחן הוא במקרה הרע הקאה של החומר ובמקרה היותר טוב יישום מסוים ומוגבל שלו, כתיבת עבודות אקדמיות מחייבת את הסטודנט להתמודד באופן פעיל עם משימה אקדמית של עיבוד וניתוח חומר, התעמקות בנושא מסוים, הסקת מסקנות עצמאית, ניסוח רעיונות ועוד מרכיבים שונים המפתחים את המיומנות שלו בתור חוקר ואקדמאי.

שיטת הבחינה בוחנת באופן חלקי את מידת ההפנה של החומר, מידת הביקאות של התלמיד בתחום מסוים שאותו למד ואת היכולת שלו לבטא את ההבנה הזו נוכח שאלות מוגדרות. עם זאת, במקרים רבים תהליך הלמידה לקראת מבחן הוא כזה שאינו יוצר זיכרון והפנמה לטווח ארוך של החומר הנלמד ולמעשה הסטודנט, מלבד ההתנסות, יודע וזוכר מעט מאוד ממה שלמד לקראת הבחינה.

הצורך להתמודד עם משימה של כתיבת עבודות אקדמיות מחייבת עיסוק מעמיק הרבה יותר בחומר האקדמי ובהתאם הסטודנט גם נחשף לחומר בצורה אחרת לגמרי לעומת תהליך הלמידה לקראת בחינה. כתיבה של עבודה אקדמית היא גם במקרים רבים כזו העוסקת בתחום שקרוב לליבו של הסטודנט ומעניין אותו, ועל כן מושקעים בה יותר משאבים נפשיים והחוויה הלימודית היא איכותית ועמוקה יותר.

אחת הסיבות העיקריות שאוניברסיטאות ממשיכות בשיטת המבחנים, למרות העדיפות הברורה של שיטת כתיבת העבודות האקדמיות, היא משאבים. בדיקת עבודות היא כמובן תובענית יותר מבחינת זמן וכוח אדם לעומת בדיקה של מבחנים קצרים הרבה יותר. המוסדות האקדמיים מתקשים להעמיד את שעות העבודה הנחוצות בכדי להפוך את השיטה של כתיבת עבודות לכלי ההערכה היחיד או המרכזי, והם נאלצים להתסמך על בחינות בשל העלות הנמוכה יותר של השימוש בהן בתור כלי הערכה של הישגי הסטודנטים. את המחיר משלמים כמובן הסטודנטים, אם כי יש כמובן גם כאלו שמעדיפים בחינות על פני כתיבת עבודות בשל היקפי ההשקעה הנמוכים יותר שנדרשים בעבור למידה לבחינה, מה שרק מדגים ומחזק את העדיפות שיש לכתיבת עבודות בתור הן כלי לימודי והן כלי של הערכת הישגים.

קשרי הון-סגנון: הביטוס והון תרבותי

כיצד הסגנון שלנו משפיע על המעמד החברתי שלנו ועל סיכויי ההצלחה שלנו בחיים? על הקשר בין מושג ההון התרבותי ו"הביטוס" אצל בורדייה

עוד דברים מעניינים: