היסטוריה פוליטית של זמננו: ארה"ב ערב מלחמת העולם הראשונה
הרפובליקה האמריקאית ויחידות אחרות ערב מלחמת העולם הראשונה
הרפובליקה הצפון אמריקאית של ארה"ב היא דוגמא להמון דברים, אך אי פשר לשחזרה – בגלל גודלה והנסיבות שהביאו להיווצרותה והתפתוחתה, שהן מיוחדות מאוד – גם כמודל פוליטי, שאי אפשר לחקותו. היה קיים מתח חברתי כלכלי בין המדינות השונות המרכיבות אותה – הצפון המפותח כלכלית, לבין הדרום שהיה תלוי יותר בכוח העבודה השחור. אלו הביאו למלחמת האזרחים שהיתה אחד מהמחזות הרצחניים ביותר בהיסטוריה האנושית, בין היתר בגלל הטכנולוגיה המודרנית שהחלו אז להשתמש בה. הדברים הללו יחזרו במלחמת העולם הראשונה, אך הדבר עמד בארה"ב ברקע תנועה בדלנית חזקה ביותר. ארה"ב נכנסה רק ברבע האחרון של המלחמה. גם במלחמת העולם הראשונה וגם בשנייה הם נכנסו כי הותקפו.
ארה"ב נכנסה למלחמת העולם הראשונה בגלל הגרמנים שהחלו להטביע אוניות עם אזרחים אמריקאיים.
היחוד של המבנה האמריקאי
זוהי מערכת פוליטית שמתקנת את עצמה – רפורמיזם. דומה למערכת האנגלית, ומעבר לאנגלית – עושה זאת על בסיס קבוע. זאת בעזרת החוקה. ישנם פרקים בחוקה שמתארים את מבנה הממשל בצורה מדויקת. האמריקאים מהיום הראשון התווכחו על איך צריך להיות המודל הפוליטי שלהם (הפדרליסט). הכניסו לחוקה מנגנון – התיקונים – שמאשפר לשנות את החוקה בעזרתו, ללא צורך לשנות את כל החוקה. התיקונים באים לשקף את רצונו של העם האמריקאי, כפי שהוא מוגדר בחוק (העם בעל הזכויות הפוליטיות הלך והתרחב עם השנים).
המנגנון עובד בצורה יוצאת מהכלל, מבלי שיהיה צורך לשנות את החוקה. בצרפת למשל, עם כל משבר גדול היה צריך לשנות את החוקה ולהקים רפובליקה מסוג חדש.
מאפיין שני: טריטוריאלי-היסטורי. ארצות הברית נמצאה במקום שהנסיבות ההיסטוריות אפשרו לה התפתחוות טריטוריאלית ודמוגרפית בעת ובעונה אחת. לא המקרה באירופה – אירופה צפופה מאוד, עוברת משברים חקלאיים וכלכליים שמביאים לידי משברים עמוקים, ויש הגירה ממנה. ארה"ב לעומתה התפשטה מערבה, וניצלה נסיבות היסטוריות (מלחמות שונות) והשתמשה באמצעים שונים כדי להשיג הרחבה טריטוריאלית. הטריטוריה התייצבה בראשית המאה ה-20 (אוקלהומה וניו-מקסיקו, שנכבשו ממקסיקו הופכות לחלק אינטגרלי מארה"ב).
הנוכחות הרוסית באמריקה (כמעצמה): יישבו אנשים מאלסקה עד צפון קליפורניה. פגשו שם ספרדים ממקסיקו, לפני האמריקאים. לכן השמות במערב ארה"ב הם ספרדים.
השיטה בארה"ב: מנגנון רפורמה דינמי שעובד לתוך חוקה רציפה. המנגנון עובד בצורה רציפה ויוצאת דופן בעולם. חלוקה פדרלית ברורה עם גבולות שאחרי המלחמה היו מאוד ברורים. לכל מדינה בתוך ארה"ב יש חוקה של עצמה, ויש תיאום רב בין החוקה הפדרלית למדינתית.
הפרדת הרשויות: א-לה מונטסקייה, מאוד ברורה בארה"ב, ועל ידי הפרדת הרשויות ופיצול בית הנבחרים לשתי שיטות ייצוג (דמוגרפית וגיאוגרפית-מדינתית) יוצרים ביחד מנגנון של איזונים ושל אי יכולת של רשות/טריטוריה/קבוצת אוכלוסין, להשתלט על היתר (לפחות מבחינה תיאורטית. הדברים הללו היו מאוד ברורים – בארה"ב יש עקרונות רפובליקנים עתיקי ימים, שתורגמו בגרסה מודרנית למבנה פוליטי מאוד יציב.
החסרונות של המערכת הפוליטית: גם הן לא היו חסרות. סיכום הקשור למלחמת העולם הראשונה: עיקר הבעיות במהלך המאה ה-19 היא ליצור את המדינה האמריקאית (לא מבחינה אתנית ודתית – כי מבוססת על עקרונות של שוויון לכל מי שהוא, בתנאי ששומר על החוק, עקרונות הליברליזם). המבנה האמריקאי מבוסס על שמירה על החוקה, שמתורגם לשמירה על החוק. הבעייה של ארה"ב – איך להשיג מצב שאוכלוסיות מגוונת כל כך, יהפכו כולם לאזרחים אמריקאיים. לא ניסו ליצור עם אמריקאי כמו בארה"ב, המושג המרכזי הוא קבלת האזרחות, וקבלת החוק באמריקה. העניין היא מאוד לא מובן מאליו. (במאה ה-19 לא, ובוודאי לא במאה ה-18). הפירוש של זכויות האדם במדינות הדרום היה שונה מאוד מבצפון, עד כדי הקזת הדמים במלחמת האזרחים.
האמריקאים מתגברים על זה על ידי חקיקה ויישום החוק. קו פרשת המים במאה ה-20, הוא כשניסו לעשות זאת על ידי חקיקה נוספת. ניסו להכניס מס הכנסה פרוגרסיבי. הדבר בעל משמעות רבה בארה"ב – כי זהו כלי מרכזי של השלטון לממן עצמו, ולשלוט באוכלוסיות מסוימות, כל מי שהשלטון לא רצה בטובתו (למשל המאפיה בשנות ה-30), זהו כלי לעשות צדק סוציאלי. כלומר, כלים מרכזיים כמו זה הם תוצאה של תחילת המאה ה-20. אח"כ מכיסים חוק נגד טרסטים ומונופולים. אחת הבעיות הקיימות בארה"ב בגלל החופש הרב בה – התפתח בה קפיטליזם מאוד פראי ודורסני. (דוגמא לכך- המערב הפרוע, דוגמא להשתלטות של מסילות רכבת, מכרות וכו' – סיפורים קשים). באו להסדרים תקינים יותר רק במאה ה-20, בחקיקה הפדרלית.
ארה"ב משכה הגירה רבה, שחלקים גדולים ממנה היו עניים מאוד. היו אוכלוסיות רבות שיצרו מעין סולם חברתי עד ה-WASPים, ומעבר להם היו הברונים של הקפיטליזם האמריקאי ששלטו בסקטורים שלמים.
כל זה, בתוספת החקיקה הסגורה יותר, מקים את המעצמה האמריקאית. אם לוקחים את כל המשתנים שלהם, כולל ההתפשטות הטריטוריאלית, ודוקטרינת מונרו (התבדלות של ארה"ב לא תאפשר השתלטות של מעצמות על מדינות באמריקה, שאז הייתה הצהרתית, אך הפכה למשמעותית בסוף המאה ה-19, כשארה"ב יוצאת למלחמה נגד ספרד – שמחזיקה עדיין בקובה ופורטוריקו, שם היו תנועות לאומיות שנלחמו על עצמאותן – וארה"ב התערבה, והדבר הביא להגשמת דוקטרינת מונרו בפועל. קובה הקימו מדינה, אך היא הייתה מדינת חסות של ארה"ב – עם זכות חוקית של ארה"ב להתערב בענייניה. בפורטו ריקו לא הקימו מדינה אלא מעין שטח חסות של ארה"ב מעין "מדינה חופשית שותפה" שאף אחד לא ממש יודע מה זה.
באותה מלחמה, שבה הדמות המרכזית של הפוליטיקה האמריקאית עלתה לגבורה – תיאודור רוזוולט – ארה"ב פירקה את מה שנשאר מהאימפריה הספרדית, וקיבלה דריסת רגל בקריביים ובאמריקה, וגם במזרח הרחוק. השתלטו כתוצאה מכך על הפיליפינים והמון איים באוקיינוס השקט, לכיוון הוואי. מצאה את עצמה כמעצמה עולמית מהמדרגה הראשונה.
שלחה את הצי הלבן – צי של בתי חולים שארה"ב שולחת למדינות עניות. עוזרים למדינות עניות שונות.
הסיפור של הרפואה קשור לנדבך הבא של ההשתלטות האמריקאית. הצרפתים ניסו לכרות תעלה בפנמה ולא הצליחו, בגלל שנתקלו בקדחת צהובה. האמריקאים באו עם שני דברים: מצאו תרופה למחלה, וכן האמריקאים ארגנו הפיכה בפנמה, וכך היא נפרדה מקולומביה והדבר אפשר לארה"ב לכרות את התעלה. מבחינתם, התעלה היא חיבור העוצמה הימית באוקינוס האטלנטי והשקט (עד הפיליפינים). כלומר עסקה אסטרטגית טובה מאוד, וגם מבחינה כלכלית.
אולם, כריית התעלה מסמלת דבר נוסף: התערבות של ארה"ב בקריביים. הם התחילו להתערב ברפובליקות השונות באמריקה הלטינית, שהיו עצמאיות (עם מודלים דמוקרטיים שלמעשה היו דיקטטוריות). בהתחלה הרפובליקות הלכו לדרכן תחת חסות בריטית. כעת האמריקאים התחילו להתערב ברפובליקות הללו. כמעט אין שנה בתחילת המאה שהאמריקאים לא נוחתים לעשות סדר במקום כלשהו באיזור. עורר עוינות של המדינות הללו, יצרו דימוי של אימפריאליזם אמריקאי, אף שהיו להתערבות גם יתרונות למדינות האחרות.
איך עובדת המערכת הפוליטית הפנימית בארה"ב.?
מערכת המפלגות שעובדת על שיטה רובית, היא מערכת מפלגות מאוד חלשה אז, בין היתר בין הפיזור הטריטוריאלי והדמוגרפי (מה משותף למהגרים ממקומות שונים?) המערכת נבנית על אישיות של אנשים חזקים (רוזוולט למשל, וילסון וכו'), עד שהמערכת מתייצבת ומהפלגות עובדות כמו מפלגות רוביות: פתוחות ולא בעלות אידיאולוגיה סגורה, מסוגלות לקלוט קהלים שונים. לדוג', אין תנועה מרקסיסטית בארה"ב על אף שיש בה תעשייה גדולה, וכו'.
לסיכום: ארה"ב ערב מלחמת העולם הראשונה היא מדינה מאוד חזקה עם פוטנציאל גדול הרבה יותר משהיא ממצה מבחינה פוליטית.
העקרונות של הפוליטיקה בארה"ב הם שונים לחלוטין מאיך שמפעילה פוליטיקה בשטחים שמשתלטת עליהם. לדוגמא, בפיליפנים פרצה מלחמת אזרחים של התנגדות לאמריקאים, שעלתה להם המון. הפעילו יד ברזל ודיכאו את המרד, לא היו זכויות אדם וכו'. הסתירה קיימת, אף שלא ניתן לומר שיש אימפריה אמריקאית כמו אימפריה צרפתית, האמריקאים טוענים שבאים כדי להקים מבנים דמוקרטיים ולעזוב.
