הנימוקים בעד דמוקרטיה עקיפה הם שאי אפשר שכל אחד ישתתף בכל החלטה. כמה גישות מתקדמות לדמוקרטיה מאתגרות את ההנחה הזו

הלאומיות, אפילו הלאומנות, עושות קאמבק היסטורי אחרי שכבר הספידו אותן, איך ניתן להסביר את זה?

איך סיוע הומניטרי מסתיר גם יחסי כוח? הפילוסוף והאנתרופולוג דידייה פסן על איך מוסר יכול להפוך לאמצעי של שליטה.

הפילוסופית הגדולה מרתה נוסבאום על מקומן החשוב של רגשות בפוליטיקה ועל למה דמוקרטיה היא שיטת השלטון הרגישה ביותר

האם הדמוקרטיה היא באמת אידיאל שניתן להגשמה, או שמא עלינו להסתפק בדמוקרטיה "טובה דיה"?אדם פשבובסקי על פרדוקס עקרונות הדמוקרטיה ופתרונו

מה קורה בעולם שלנו שגורם לאנשים לפתח רגשות חיוביים כלפי רעיונות ומשטרים אוטוריטריים וסמכותניים? אן אפלבאום עם מחשבות והסברים