היסטוריה פוליטית של זמננו: האימפריה הסינית

היסטוריה פוליטית של זמננו: האימפריה הסינית

היסטוריה פוליטית – סיכומים

סיכומים אקדמיים

האימפריה הסינית

האימפריה הסינית היא האימפריה העתיקה ביותר, שקיימת בצורה רציפה מבחינה טריטוריאלית. מאפיין נוסף שלה – הסינים לא השתתפו מעולם בתחרות קולוניאלית (מעבר למקובל כאימפריה – טיוואן וכו'). לא הלכו מעבר לגבולות, מעבר לים וכו'.

האמריקאים באים עם מדיניות חדשה – בוא נפתח את סין לכולם, וכל אחד ישפיע איך שהוא יכול. כמובן שארה"ב היא מעצמה אדירה ולכן זה כדאי לה. כל יתר המעצמות לא מקבלות זאת – כי כל אחת רוצה את איזור ההשפעה שלה, ולא מקבלים את העיקרון האמריקאי. אך מה שקורה הוא שהאימפריה הסינית חדלה להתקיים, כי הסינים מאבדים שליטה על השטח שלהם. רוחות המערב נושבות בסין הרבה מאוד זמן. אומנם אי אפשר לשנות את מבנה החברה הסינית, אך יש תחילה של התארגנויות סיניות הדומות למערב – לאומיות, סוציאליזם סינים. יש הרבה תסיסה עממית.

בחברות מסורתיות יש תופעה של מרד חקלאי מאז ומתמיד – שבא כתוצאה מאסונות חקלאיים. ברגע שחסר אוכל והשלטון המרכזי לא מסוגל לספק מספיק אוכל, יש מרד בקרב האיכרים, כנגד השלטון המרכזי, ללא מטרה ברורה. מרד ולא מהפכה. גם בסין, הרבה אנשים בקרב האוכלוסיה – נמאס להם מהשליטה של האימפריה הסינית.

כתוצאה מהמפלה נגד יפן ב-1895, הממשלה הסינית החליטה לגייס הרבה מאוד כסף כדי להקים צי מלחמה מודרני חדש (ליפנים היה צי מתקדם הרבה יותר). הסינים אספו מס מיוחד לצורך כך. החצר הסינית מסובכת מאוד, אך מי שהצליחה להשתלט שם היא אישה (מהפילגשים של הקיסר): צו-שי. היא בנתה צי, אך הבעיה עם הצי החדש – הוא היה משיש ולא מפלדה- כלומר בנתה צי בגנים הסיניים במקום צי לטובת מלחמה. כלומר, הפוליטיקה הסינית היתה רחוקה מאוד אימפריאליות, וכן הייתה מושחתת מאוד. בנתה טובות הנאה לעצמה, תחת כיסוי של כספים לטובת מלחמה. אז היתה תסיסה רבה כנגד השלטון המרכזי הסיני. קבוצות שונות החלו למרוד. אז היתה בצורת ופרץ מרד.

בתוך המרד הזה היתה אגודה (ולא מפלגות – כי לא היו אמצעי תקשורת המונים. זאת מכיוון שרוב העם הסיני לא ידע קרוא וכתוב – כ-90%) סודית – התארגנות שיש לה בסיס בחברה המסורתית. התאגדות האגרופים ההרמוניים. (הבריטים קראו לסינים "אגרופים" – בגלל אומנויות הלחימה).  האגרופים החלו למרוד בשלטון המרכזי, וכן לשחוט את הסינים שהתנצרו. כמובן שהדבר יצר מתח רב, וכעת השאלה היתה מה יעשה השלטון המרכזי?

הקיסרית צו-שי החליטה להשתמש באגרופים כדי לבצר את השלטון. היא החליטה לשלוח להם מסר, לפיו מה שהם עושים הוא למעשה מה שצריך לעשות בסין, וכעת הבוקסרים התחילו לדבר בשם הקיסרות, ובשם העם הסיני. כלומר למעשה היא הצליחה ליצור מעין תנועה קדם-לאומית, שהיתה מאוד אפקטיבית. אך כדי שהעסק יעבוד היה צורך בתנופה. התנופה הייתה בכך שהמרד עבר לערים הקרובות, כיוון ששם היתה נוכחות רבה של אנשי המערב (שגרירויות וכו'). הבוקסרים ניסו לחסל את השגרירויות. אך הנציגים בשגרירויות התבצרו והחזיקו מעמד 55 יום.

המעצמות הנחיתו כוח רב לאומי בנמלי סין ב-1900, והוא השתלט על ציר סין והתקדם לתוך בייג'ין – קרבות עם הצבא הסיני וכן עם הבוקסרים, אך לבסוף שחררו את הרובע הנצור ולמעשה פירקו את האימפריה הסינית.

אך אז התערבו האמריקאים, שהחליטו שאסור לפרק את האימפריה הסינית, נכנסו עם הקיסרית למו"מ והכריחו את סין לתת פיצויים, אך שמרו על הטריטוריה הסינית. האמריקאים לא נתנו למעצמות לפרק את סין ולחלקה ביניהם. (מראה כמה היו חזקים האמריקאיים באותה שנה).

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: