מאפיינה של המחשבה המדינית היהודית

מאפיינה של המחשבה המדינית היהודית

מחשבה מדינית יהודית – סיכומים

שתי גישות לאי קיומה של מחשבה מדינית יהודית

  • ·         העדר הרלוונטיות – ליבוביץ'. לדידו לא קיימת מחשבה מדינית יהודית. מטרת התורה היא להפוך אותי לעובד ה'. לתורה אין קשר עם המשטר הפוליטי. אין מחשבה מדינית יהודית, יכולה להיות מחשבה מדינית של יהודים. יהודים כפרטים שחושבים על סוגיות מדיניות בלי קשר לתורה. לתורה אין קשר לפוליטיקה. אין מדינה יהודית, יש מדינה שיש בה יהודים. אין מחשבה מדינית יהודית, ישנה מחשבה מדינית של יהודים. לייבוביץ' מחזיק בגישה מהותנית, מתוך עולמה של תורה. גישתו פוסלת אפריורית קשר בין מחשבה מדינית ליהודית.
  • שלמה אבינרי – 'הגישה המתעלמת'. מחשבה מדינית היא הגות אנושית כללית העוסקת בטיב המדינה. כפרוגרמה יוון הייתה הראשונה שהעלתה את המחשבה המדינית על הכתוב ולדיון מאורגן. ניתן לסמן את המחשבה המדינית בפילוסופיה היוונית כראשית הדיון. אך אבינרי בונה קשר שלילי לא בהכרח הכרחי, בין מסורת ומחשבה מדינית. לדידו, בעלי מסורת עתיקה, לא עוסקים במחשבה מדינית מאחר והם נשלטים ע"י המסורת וע"י כבלי המוסכמות. נקשה על אבינרי: שאלות של סמכות, משטר, הוגים שעסקו במחשבה מדינית יהודית- נעדרות מדבריו. הוא 'מתעלם' מקיומם של אלה.
  1. מאפייני המחשבה המדינית היהודית לעומת מחשבה מדינית מערבית.

קשיים בזיהויה של מחשבה מדינית יהודית:

  • קביעת הגבולות

א.      בעיה אמפירית עם קנה מידה חיצוני: במחשבה המדינית הנוצרית, קל יותר לקבוע גבולות. קנה המידה הוא בעיה אמפירית שהייתה קיימת לאורך השנים: באופן טבעי, אני נסמך על קנה המידה החיצוני, המחשבה שקיימת 'בחוץ' (לבחון את התורה בעיניים דמוקרטיות- החלת קריטריון חיצוני לעומת בחינה פנימית בלתי תלויה של התורה לדוג'). הקושי לאורך השנים הינה קנה המידה החיצוני לאורה נקראה והובנה ההלכה היהודית, וזוהי בעיה אמפירית.

ב.      אין קורפוס/מונוגרפיה: הבעיה השנייה, הינה בעיית/שאלת הקורפוס. לעומת חיבוריו של אפלטון, אריסטו, פוליביוס, תומאס אקווינס וכו'… לא קיים קורפוס פוליטי הגותי יהודי, לא קיימת מונוגרפיה יהודית.

ג.        אין דמות משפיע אחת משמעותית (כמקביל לאקווינס הנוצרי)

מה פוזיטיבית מאפיין את המחשבה המדינית היהודית?

  • צורת המחשבה היהודית, במישור המבני, היא אינדוקטיבית (העדר הקורפוס נובע מכך). המחשבה היהודית מתבססת על תפיסת החוק, ומכאן שהשאלה שהיא שואלת היא כיצד יש ליישמו בחברה. המחשבה המדינית היהודית נעוצה בפרט, וממנו מטפסת לדדוקציה. המחשבה המדינית היהודית יוצאת מנק' המוצא של הפרט. מדוע לא קיים קורפוס יהודי כאמור לעיל? משום שנראה שהמייחד את הדיון התלמודי והתנאי, הקודם לו, הוא הפולמוס. אין חיבור מסודר, מאחר והמחשבה המדינית היהודית יצאה מן הפרטים, ומכאן שקשה לתפוס את המחשבה המדינית היהודית השלימה, הקוהרנטית.

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: