ניתוח מיזנסצנה: תבניות סמיכות
להבין סרטים : מבוא לאמנות הקולנוע – סיכומים
האנתרופולוג אדווארד ט' הול טען כי תבניות סמיכות (proximity patterns) – היחסים המרחביים בין גופים שונים – משתנים בין תרבות לתרבות ותלויים בהקשרים נסיבתיים יחסים שונים בין בני אדם באים לידי ביטוי במרחקים שבהם הם ניצבים זה מזה. אוהבים יהיו צמודים, עור אל עור, בעוד ששני זרים על רכבת לא ישבו זה לצד זה אם יש להם אפשרות אחרת. הול חילק את תבניות הסמיכות ל-4 סוגים עיקריים: תבנית סמיכות אינטימית, תבנית סמיכות אישית, תבנית סמיכות חברתית ותבנית סמיכות ציבורית.
תבנית סמיכות אינטימית היא בין מגע עור ועד לכחצי מטר והיא מבטאת קשר קרוב בין הדמויות. תבנית סמיכות אישית היא בין חצי מטר ומטר השמור למכרים וידידים אך ללא אינטימיות גופנית.
תבנית סמיכות חברתית משתרעת על פני מרחק של בין מטר ועשרים לשלושה מטר ושישים. זהו המרחק שאותו שומרים אנשים בסיטואציות חברתיות שהוא ידידותי אך בכל זאת מרוחק. תבנית סמיכות ציבורית היא כל מרחק בין אנשים שעולה על שלושה וחצי מטרים. זהו טווח פורמלי שמקפיד לא לחדור למרחב האישי.
תבניות סמיכות בקולנוע אינן באות לידי ביטוי רק במרחקים בין הדמויות, אלא גם במרחק של הצופה מהדמות. המצלמה יכולה לשמור על מרחק חברתי או ציבורי מהדמות או לנוע אליה ולהתקרב למרחק אישי או אינטימי בכדי לייצר תחושת קירבה של הצופה אליה. במילים אחרות, טווחי קירבה שונים יכולים לעורר תחושות שונות של הצופה כלפי הדמות, החל מריחוק ועד קרבה ואינטימיות, ולהשפיע על מידת המעורבות הרגשית שלנו בנעשה (כמו שאמר צ'אפלין: "לונג שוט לקומדיה, קלוז-אפ לטרגדיה") תבניות סמיכות בקולנוע באות לידי ביטוי בסוגי השוטים השונים.
