עיר האלוהים -אוגוסטינוס הקדוש
אוגוסטינוס הקדוש נולד ב354 ונפטר ב430. מדובר בתיאולוג החשוב ביותר בעולם הנוצרי אחרי התקופה של הברית החדשה ועד אקווינוס- גם השפיע על המחשבה הנוצרית יותר מכל אדם אחר עד אקווינוס. נולד בפאגס (היום אלג'יר בצפון אפריקה).
המניע לכתיב עיר האלוהים והאופי של הספר
אוגוסטינוס היה איש מאוד פורה. כתב לפחות 93 ספרים. הוא הטיף לפחות 8000 דברי תורה כאשר חלקם נשארו עד היום. מדובר באדם שגם השפיע מאוד על החברה וגם כתב המון. מתחילת המאה ה5 ועד המאה ה13 הוא החשוב ביותר מבחינה תיאולוגית.
אוגוסטינוס כתב את עיר האלוהים ממניעים שהוא מתאר כתוצאה מאירוע היסטוריה ב410- כיבוש רומא ע"י הביזנטים. אנשים אמרו כי רומא נפלה, למרות שהיא לא נפלה סופית, בגלל שהנצרות הפכה לדת הרשמית של הקיסרות הרומאית. הטענה היא כי רומא הייתה חזקה במשך עשרות שנים בגלל הדת הפאגאנית- קדושת הגוף, לימוד תכונות שהופכים חיילים לאמיצים וכו'. הנצרות לשיטתם של המצדדים בגרסא זו כי הנצרות החלישה את הקיסרות הרומאית. אוגוסטינוס כותב את הספר על מנת להגן על הנצרות מנפילתה של רומא. הוא רוצה להראות שבזכות הנצרות רומא הצליחה בסופו של דבר להשתחרר.
אוגוסטינוס מגיע לעשות סדר בין השאר בתחום הפוליטיקה. מדובר בתרומה חשובה. מצד אחד, ניתן לראות שהוא אינו חוזר על העמדות הקיצוניות נגד הפוליטיקה (זונה?) אך מצד שני, הפוליטיקה לא תהיה שמחה וצבעונית (שהשליטים הם ידידו של ג'יזס). הוא הולך על חבל דק בין העליונות של החיים הרוחניים לבין הצורך להתייחס לפוליטיקה.
על פי ג'ף יש גישה מינימליסטית לגבי הפוליטיקה. אינו שולל אותה אך אינו מתלהב ממנה לצד זה. מדובר בהכרח אך בגלל חטא לשיטתו של אוגוסטינוס. לא מדובר באידיאל ואף אפשר להסתדר בלעדיה. איפה הוא המקום הנכון לפוליטיקה ואיך הנוצרי צריך להתייחס לפוליטיקה? הכל בעיר האלוהים!
ההשואה בין "עיר האלוהים"/"העיר השמימית" לבין "העיר הארצית"
הוא מתחיל את ספרו בהתייחסות פוליטית. יש שתי ערים לשיטתו- העיר של אלוהים והעיר של בני האדם שנמצאת על האדמה. הוא משווה ביניהם.
Although there are many great peoples throughout the world… it is true that there have come into being only two main divisions in human society and we are justified in following the lead of scriptures and calling them two cities. There is in fact one city of men who choose to live by the standard of the flesh and another of those who choose to live by the standard of the spirit
סעיף 28 של ספר 14: שתי ערים נוצרו אפוא בידי שתי אהבות. העיר הארצית בידי אהבת העצמי אפילו עד כדי זלזול באלוהים: העיר השמימית בידי אהבת אלוהים אפילו עד כדי זלזול בעצמי. האחת מתכבדת בעצמה, האחרת באלוהים.
כשמדברים על הערים הוא מנסה להעביר כי שתי הערים נוצרו על ידי אהבות כלומר מה שאתה אוהב הוא אשר מגדיר לאן אתה שייך. העיר הארצית נוצרו מפאת אהבת אדם את עצמו, את האינטרסים שלו, את המוחשיות. העיר השמימית נוצרה מפאת אהבה לאלוהים. יש מצבי תודעה, התודעה האחת ממוקדת בקידום עצמי ובתאוות, התודעה השנייה ממוקדת בחיי הרוח והאלוהים. מדובר במישור אחד של דיבור על העיר הארצית והעיר האלוהית. מקומה של העיר הארצית הוא כ-א-ן, מדובר במשהו פיזי. לעומת זאת העיר השמימית קשורה לעולם הבא. האיש שחי ברוחו בעיר האלוהית יכול למצוא בעיר הארצית הפיסית.
"מין [האדם] חילקנו לשני חלקים: האחד גולל את אלה שחיים לפי האדם והאחר- את אלה שחיים לפי האלוהים. ולשני אלה קראנו על דרך המיסטיקה [אלגוריה] גם שתי ערים, או שתי קהילות אדם, שעל האחד נגזר למשול לנצח יחד עם האלוהים, ועל האחרת לסבול ייסורי נצח יחד עם השטן." – ספר 15 פרק 1
אנשים שבאופן תודעתי חיים את העיר הארצית גורלם להגיע לשטן ולגהנום בסופו של דבר
This difference is also symbolized in abraham’s two sons: the one, Ishmael, son of the slave named hagar, was born in the course of nature, whereas the other, Isaac, son of sarah, the free woman, was born in fulfillment of a promise…One was begotten by the normal procedure, a demonstration of nature’s way, while the other was give by a promise, a symbol of god’s grace. Book 15, ch 2
הוא לוקח את הסיפור התנכ"י על מנת להסביר הבדלים בין אנשים. מה ההבדל בין ישמעאל ויצחק? ההולדה אצל יצחק הינה בעקבות הבטחתו של האלוהים. מבחינת אוגוסטינוס מה שמחייב את האלוהים זה הוא עצמו. יש לו חסד לאנשים ובעקבות כך הוא נותן לאנשים לאו דווקא מה שמגיע להם. הוא טוען כי יצחק הגיע מחסדו של האל, אי אפשר היה לדרוש את יצחק מהאל, הוא בא מכוחו של נס. מצד שני יש התייחסות למילה 'טבע'- חוץ מפוליביוס, אצל כולם הטבע הוא דבר חיובי. אצל אוגוסטינוס יש טבע שלפני החטא הקדמון ואחד אחריו. הטבע לפני החטא הוא חיובי. הטבע שאחרי החטא הקדמון טבוע בחטא, אינו יכול להיות חיובי באופן מלא. לפי אוגוסטינוס האדם הוא ייצור חברתי ולא פוליטי בטבע הראשון. טבע האדם היום הוא הטבע כתוצאה מהחטא. מדובר בטבע במובן השלישי. גם בציטוט כאשר אוגוסטינוס מדבר על הולדה דרך הטבע זה לא הדבר החיובי אלא הולדתו של יצחק מחסד האל הוא הדבר שיש להדגיש.
"העיר הארצית שלא תיכון לעולמים [שהרי לא תהיה עוד עיר משיבוא עליה העונש החמור מכל] מוצאת לעצמה את טובה בעולם הזה וצמחו בו, ככל שאפשר לשמוח בדברים האלה.. קרועה עיר זאת בתוך עצמה על ידי מדנים, מחלוקות, מלחמות ונצחונות שהם או מהרסי-חיים או קצרי-ימים" – ספר 15 פרק 4
כל הקשור לעיר הארצית – ניתן לראות את הבעייתיות שלו.
—
ראה גם:
