סיכום בחינות בלשונות היהודים וספרויותיהם:

בחינות בלשונות היהודים וספרויותיהם:

לפני נוהג מתחלקות שפות למשפחות ע"פ קנה מידה גנאולוגי, השפות מושוות זו לזו בשל היותן ענפים של אותו אילן ולכולן מכנה משותף. דרך אחרת לקשור שפות הוא לפי המגע ביניהן (כמו אנגלית וצרפתית שמדוברות יחד במונטריאול) מי שמקשר שפות בשל המגע בוחן את השינויים שנוצרו בכל אחת מהן בשל הקרבה לשפה השנייה.

דרך שבה לא ניתן לקשור שפות היא לפי הקשר אתני- דתי. יוצאות דופן בזה הן לשונות היהודים- לכאורה אין קשר בין הדיאלקט הערבי שמדברים יוצאי מרוקו לספרדית שמדברים יוצאי סלוניקי, אך לדעת הכותב ישנם מספר מאפיינים משותפים לכל לשונות היהודים והוא מונה ארבעה מהם:

1. תרגומי המקרא וספרות יסוד אחרת- בקהילות יהודיות בכל העולם תרגמו את ספרי היסוד (תנ"ך, הגדה של פסח) לשפה המדוברת, תרגומים אלו נועדו לכלל העם ולכן אין הם עמוסים בפירושים ופסוקים אלא כתובים בשפה פשוטה יחסית. כדי לשמור על אופי יהודי של הטקסט הם כפו על התרגום חוקים תחביריים עבריים ויצרו טקסט שהמילים בו בשפה אחת והתחביר שלו בשפה אחרת- עברית. כך למשל במילים dad zadid  בית חדש בערבית, המילה בית כתובה בלשון זכר, כמו בעברית ולא zadida  בלשון נקבה כמו שצריך בערבית.

2. שיבוץ מובאות מן המקרא- קו נוסף להשוואה בין לשונות היהודים הוא המנהג לשבץ פתגמים מהמקרא והמקורות (כמו- מה עניין שמיטה אל הר סיני) פתגמים אלו משובצים הן בדרות חכמי התורה והן בדיבור יומיומי של הציבור, כמובן שיש להבדיל בין פתגמי חכמי התורה שהם רבים ומגוונים לבין פתגמי בציבור שהם המושרשים והנפוצים ביותר. חשוב לציין שהדבר משתנה משפה לשפה ויש שפות העשירות יותר בפתגמים עבריים ויש פחות.

3. המרכיב העברי- אנשי הקהילה שואבים המון מהמקרא והתלמוד וכך נכנסים מרכיבים עבריים שונים לשפה המדוברת (כמו- שמות חודשים או חגים בעברית) לאורך השנים התמזגו הביטויים בשפה והפכו לחלק ממנה כאשר נדדה הקהילה ושינתה את שפתה עברו הביטויים גם לשפה החדשה. כך ניתן להתחקות אחר מקורם של ביטויים המשמשים עד היום בעברית החדשה. לדוג- הביטוי ארחי פרחי שבא מיידיש, בא במקור מהביטוי הארמי עורבא פרח.

4. ארכאיזם לשוני- בלשונות היהודים נמצאה תופעה של ארכאיזם לשוני כלומר שימור מרכיבים מהשפה העתיקה. כך למשל ניתן למצוא ביידיש מאפיינים של הגרמנית העתיקה שלא ניתן למצוא בגרמנית חדשה. דבר זה נובע מהיותו של העם היהודי עם נודד ולכן נעתקה השפה מהמקור שלה ונשתמרה. קווים לארכאיזם לשוני ניתן למצוא בשפות יהודיות רבות אך הם שונים משפה לשפה.

לשון, חברה, תרבות – סיכום

סיכומים אקדמיים

אמנות האהבה של אריך פרום

האם אהבה היא לא רגש אלא בכלל מיומנות שאפשר לרכוש וצריך לתרגל? ספר המופת "אמנות האהבה" של אריך פרום מסביר איך לאהוב אחרים ואת עצמנו.

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: