יסודות המנהל הציבורי: מהו ארגון ציבורי

מהו ארגון ציבורי?

נדבר על הקשר בין המגזר הציבורי לעסקי ועל השאיפה הבלתי נפסקת להעתיק שיטות ניהול מהמגזר העסקי למגזר הציבורי.

ישנם מספר הבדלים בין המגזרים:

	ציבורי	פרטי
שקיפות	רמה גבוהה יותר	רמה גבוהה בארגון מונפק, בכלל לא בחברה פרטית.
מטרת על	תועלת הציבור	רווח
טווח זמן	ארוך מאוד	קצר עד בינוני
תרבות ניהול	מכוונת קונצנזוס	ריכוזית
מטרות	לא כלכליות	כלכליות בלבד
אופי הנכסים המנוהלים	נכסי הציבור, טובין ציבוריים	נכסים פרטיים

יש לשים לב כי לפעמים ניתן למדוד כספית גם את תועלת הציבור אך ברור שטובת הכלל, לכאורה היא זו העומדת בראש. המגזר הציבורי גם עומד במבחן של רווח אך יעד זה לא נדרש ממנו כיעד בלעדי ולכן בהחלט מצפים מהממשלה משרדים שיפעלו למטרות שאינן מטרות רווח, אם כי בכל מקרה נרצה שמשרדים אלו יתנהלו בצורה יעילה.

במקרים של ניהול הטובין הציבוריים ניתן בוודאי להעתיק שיטות ניהול עסקיות. המסחר במזהמים הוא דוגמה לכך – היתר זיהום שניתן לסחור בו. מבחינת מבחן התוצאות: ארגון עסקי יכול לשגשג או לפשוט את הרגל. משרדי ממשלה לא יכולים לפשוט את הרגל.

אופי השוק: השוק הפרטי הוא שוק תחרותי באופיו. לארגון מסחרי יש מתחרים, לקוחות והיזון חוזר מיידי ביחס למוצר. לארגון הציבורי יש מעין מונופול טבעי אם כי ניתן לייצר תחרות (כפי שדיברנו על בתי סוהר אם כי אפשר גם לבחון שירותים מוניציפליים). בחלק מהתחומים לא נרצה שתהיה תחרות. כאשר האמריקאים החלו לשכור חברות פרטיות לצורך המלחמה בעיראק קמה סערה ציבורית. מכל מקום, הפרטה ומיקור חוץ מתקבלים כמובנים מאליהם במכזר הפרטי אך מלווים בתחושת חוסר נוחות במגזר הציבורי.
כללי ההתנהגות: אם גוף פרטי נותן שירות לא טוב, הלקוח יכול לבחור לעזוב ולפנות למתחרה. לאזרח כצרכן של שירותים ממשלתיים אין בהכרח חלופות. לכן, הציפייה לכללי שירות ושקיפות גבוהה יותר. ציפייה ליחס א-אישי.

ישנו זרם בחקר המנהל הציבורי, המיוצג ע"י החוקר בוזמן (כתב את "כל הארגונים הם ציבוריים") לפיו לא ניתן עוד לדבר על דיכוטומיה חדה בין ארגונים ציבוריים לפרטיים ולכל ארגון יש היבטים כאלו וכאלו. בוזמן רואה מנהל ציבורי כמי שמנהל יסוד ציבורי ולא בהכרח מי שמנהל ארגון ציבורי.

תחומים: באילו תחומים ראוי שהמנהל הציבורי יעסוק? היו מוסכמות שגרתיות כמו מיסים, חינוך, בטחון וכיוצ"ב. בשנים האחרונות ניתן לראות קריאת תגר על כך אחד מהתחומים שנחשבו קלאסיים.

הדיון על כביש 6 ממחיש שהטיעון כי "התחום שייך למדינה" אינו קביל ונתן להתווכח על כל תחום ותחום, על ההיבטים השונים בו כמו דרכי הרגולציה, אופן הביצוע וכיוצ"ב.

היקף הפעילות הרצוי של המנהל הציבורי: גם כאשר יש הפרטה או מיקור חוץ נדרשת רגולציה – מנגנון של פיקוח ובקרה. כיום ישנן מדינות בהם המדינה קובעת רק את הכללים המינימליים של המשחק והשוק מתנהל לבדו. לעמות זאת, ישנן מדינות המעדיפות מעורבות גבוהה יותר, אפילו במחיר של פגיעה בחירות הפרט.

ראה גם: יסודות המנהל הציבורי- סיכום