אנתרופולוגיה אקולוגית
מארווין האריס
- גישתו מנסה להבין את התרבות מבלי לטעון להבנה של התודעה. היא רואה את התרבות כתוצר של מאמצי האנשים להסתגל לסביבה האקולוגית שבה הם חיים. התרבות היא פונקציה של סביבה ותוצאה של השליטה באותה סביבה.
- איסורים על אכילת מזונות- מבחינה מדעית בני האדם הם אוכלי כל, אבל יש משהו מעבר למערכת העיכול שמעצב את ההגדרה של מה טוב למאכל בתרבויות שונות- המשהו הזה זה תרבות. טענתו של מארווין היא שמה שעושה מאכל מסוים לטוב למאכל או רע למאכל זה העלויות והתועלות שכרוכות בייצורו ובאכילתו.
- הפרה הקדושה בהודו- מארווין אינו מקבל את ההסברים הדתיים- פילוסופיים שמדברים על מעמדה הסמלי של הפרה בהודו. לטענתו- הרווח מהריגת הפרה מועט, ביחס לתועלת הכלכלית המצויה בהשארתה בחיים כגון: החלב השימושי, משמשת כבהמת משא, הפרשות של הפרה לצורך דלק וכד'- כל אלו הופכות את מותה של הפרה כלא כדאית. את התועלות האלו ההודים מתרגמים למונחים סמלים תרבותיים מיתולוגיים האסורים הריגת פרות. מכוון שאם זה היה איסור רציונאלי של רווח ההודים היו אוכלים את הפרה, לכן פונים לרוח, לפילוסופיה.
- החזיר המשוקץ ליהודים- החזיר יכול להמיר צמחים לבשר במהירות וביעילות והוא גם משמין מהר ביחס לכבשים ופרות ולכן חסכוני במזון עבור המאכיל. מארווין אינו מקבל את ההסבר כי החזיר היא חיה מטונפת בעלת תכונות מזיקות בגוף החזיר כהסבר לאי אכילתו. הוא טוען שכוון שחזירים לא יכולים לעכל תאית, כי הם לא מעלים גרה- הם הופכים להיות תחרות על המזון וזהו הפסד. בנוסף, החזירים אינם מתאימים למזג האוויר של המזרח התיכון- צריך לשטוף אותם כי הם לא מזיעים, הם זקוקים לצל, הם לא יכולים למשוך מחרשה, שערם אינו מתאים לייצור חוטים או בדים, אי אפשר לחלוב אותם- כלומר לא רווחי לגדל אותם.
- מיניות האדם- מתוך הספר "בני מיננו": לאדם יש יצר מיני חזק במיוחד. מה היתרון בתשוקה המינית העזה של בני אדם שמביאה לגישה בזבזנית ביחס לפגיעה במטרת הביוץ?- התשובה היא: שיתוף פעולה חברתי הדוק בין זכרים ונקבות שמביא לכינון קבוצה חברתית הדוקה, סביבה בטוחה לגידול צאצאים ולפיכך- בעקיפין- להצלחה ברבייה.
