מהו מחקר מדעי?
מחקר מדעי הוא חקירה שיטתית, מבוקרת, אמפירית וביקורתית של טענות היפותטיות לגבי הקשרים המשוערים בין תופעות טבעיות (Kerlinger,73).
- חקירה שיטתית – חקירה המבוססת על מערכת חוקים ועקרונות הנהוגים בתחום מסוים.
- חקירה מבוקרת – החקירה פתוחה לבקרה חיצונית. היות והיא מתבצעת על פי חוקים ברורים התוצאות לא אמורות להיות תלויות בעורך המחקר (מין, גיל וכד').
- חקירה אמפירית – החקירה מבוססת על תצפיות אמפיריות. כלומר, עוסקת בטענות שניתן לאשרן/להפריכן על ידי איסוף ובדיקה של נתונים.
- חקירה ביקורתית – הטלת ספק בנכונות המסקנות.
במחקר אנו יוצאים מטענות היפותטיות ומנסים להוכיח את קיומן במציאות באמצעות איסוף נתונים וניתוחם באמצעים סטטיסטיים.
מה ניתן לבחינה מדעית?
המדע לא עוסק בשאלות הערכה או מוסר הוא אינו עוסק במה שאינו ניתן לשחזור
המדע עוסק במה שניתן לצפייה ושניתן להפרכה (קרל פופר)
המדע שונה ממערכות ידע אחרות
- מונחה תיאוריה: תיאוריה היא הסבר למה שקורה במציאות – שילוב של הנחות וטענות שמהן
יוצאות השערות לבדיקה. התיאוריה מכוונת את שאלות המחקר ונותנת משמעות לממצאים (לקיים מחקר בלי תיאוריה זה כמו לנסות לחבר פאזל גדול בלי תמונה).
- מתבסס על מחקר שיטתי
- טיעונים ומסקנות מבוססים על לוגיקה: אינדוקציה- דדוקציה, אם-אז
- תהליך ואח"כ תוצאה
- פתיחות לשינויים ורעיונות חדשים
שלבים בחקירה מדעיתדיואי (Dewey,1933) מגדיר 4 שלבים בחקירה מדעית:
- תהייה וניסוחה: כל חקירה מדעית מקורה בחוסר הבנה המובילה להגדרת בעיה. מדוע קנדי גבר על
ניקסון? מה תפקיד העימות הטלוויזיוני בכך?
- שאלת המחקר (השערה וניסוחה): ההשערה היא לרוב חוק כללי, המקשר בין שני משתנים או
יותר. אחד הגורמים המשפיעים על בחירת הקהל הוא תדמית המועמד – כיצד הוא נראה ומה הוא משדר. מועמד שמשדר תדמית טובה יותר, הינו בעל סיכוי גבוה יותר להיבחר.
- היקש וניסוחו: החוקר מנסח השתמעויות אמפיריות הנובעות מההשערה הכללית. אם אדם
שמשדר תדמית טובה יותר הינו בעל סיכוי גבוה יותר להיבחר, אז בבחירות לוועד הכיתה ילד שמשדר תדמית נמרצת יותר הנו בעל סיכוי גבוה יותר להיבחר מילד שמשדר חולשה.
- בדיקה ומסקנה: בחינה אמפירית של ההשערה והסקת מסקנות.
דדוקציה ואינדוקציה
בחשיבה המדעית קיימות שתי צורות של חשיבה לוגית:
1. דדוקציה – הסבר מהכלל אל הפרט, הסקה הנגזרת מתיאוריה, מהתיאוריה גוזרים טענות ספציפיות, השערות בהמשך יבחנו השערות אלו על ידי תצפיות ואז מקבלים מסקנה לגבי אישוש/הפרכת התיאוריה (תיאוריה, השערות, תצפיות, אישוש/הפרכה).
2. אינדוקציה – הסקה מן הפרט אל הכלל. מתוך תצפית פרטית מנסחים טענה כללית הנוגעת לכל המקרים (השערה, תצפיות, מסקנה תיאורטית). חשוב לזכור!!! ההסקה האינדוקטיבית היא ברמת בטחון מסוימת ולא מוחלטת, שכן היא נגזרת ממספר סופי של תצפיות, ההסקה לעולם אינה וודאית או אוניברסאלית.
עובדות ותיאוריות
- עובדה – היא אמירה הניתנת להוכחה ולבדיקה באופן חד משמעי.
- תיאוריה – הסבר/מודל המבוסס על תצפיות, ניסוי והסקה ומטרתה להסביר תופעות.
- עובדות אינן משתנות בעקבות ויכוחים מדעיים על תיאוריות. לדוגמא: תאוריית היחסיות של
איינשטיין החליפה את התיאוריה של ניוטון – אבל תפוחים המשיכו ליפול לארץ לאורך כל התקופה…
- המדע אינו מניח כי הוא יודע את האמת על העולם האמפירי א-פריורית. נקודת המוצא של המדע
היא כי עליו לגלות את הידע.
- ההנחה המוקדמת עליה מתבסס המדע היא כי לטבע יש סדר רגיל ועקרונות בסיסיים על פיהם
מתנהלות תופעות שונות. ההנחה היא כי עקרונות וחוקים אלה הם בדרך כלל קבועים.
מהי תיאוריה?
- תיאוריה כתהליך חשיבה – המשגה, בניגוד לתצפית אמפירית.
- תיאוריה כמערכת לוגית דדוקטיבית הכרוכה בסדרה של הנחות שמהן אפשר להסיק הסברים
וניבויים הניתנים לאימות (זטרברג, 1965).
- התיאוריה היא מערכת של כללים החלים על מגוון רחב של מצבים המספקת הסבר לתופעות.
התיאוריה בנויה מסט של מושגים, הגדרות והשערות. (בניגוד לתיאוריה המבוססת על ניחושים). השערות הן טענות לגבי תופעה מסוימת על ידי הצגת יחסים בין משתנים.
- לתיאוריה המדעית חייבות להיות תוצאות לוגיות הניתנות לבדיקה אל מול עובדות אמפיריות על ידי ניבויים המבוססים על התיאוריה.
- הדבר המאפיין תיאוריה מדעית היא היכולת לבחון אותה על ידי ניסוי (Popper, 1959). היינו היכולת לנסות ולהפריכה.
כיצד ניתן לבחון תיאוריה?
- באמצעות היכולת לנבא מן התיאוריה תוצאות שניתן לראות או למדוד (אסטרולוגיה מול התניה קלאסית).
- ביצוע הבחינה מאפשר הפרכה או אישוש של התיאוריה.
- חשוב! העובדה כי תיאוריה עברה את המבחן האמפירי אינה מוכיחה את התיאוריה. אולם ככל שתיאוריה אוששה מספר רב יותר של פעמים הגיוני יותר לקבל אותה. ולכן תיאוריה מדעית לעולם אינה מוכחת באופן ודאי.
מהי תיאוריה יעילה?
- תיאוריה יעילה היא עשירה ופורה. קרי, ניתן לגזור ממנה ניבויים רבים הניתנים לבחינה אמפירית.
- תיאוריה מדעית יעילה מובילה לקווי חקירה חדשים ולמודלים חדשים להבנת תופעות שעד כה נראו כלא קשורות.
- דוגמא: אם נשווה בין תיאורית הברירה הטבעית לבין תיאורית בריאת האדם: תיאוריית בריאת האדם לא הובילה לגילויים חדשים, להבנה טובה יותר בתחום הביולוגיה או הפסיכולוגיה. ככזו תאוריית בריאת האדם היא די חסרת תועלת. העובדה כי תיאוריה זו הוצגה כדוגמה הופכת אותה לאנטי-תיזה של תיאוריה מדעית.
- תיאוריה: מדעית –> ניתן להפריכה –>נכון- בנתיים (עד שיוכח אחרת..)
–>לא נכון
לא מדעית –> אמונה
