סיכום מאמר: ראיון התערבותי ושאלת רפקלסיביות

Tomm-Interventive Interviewing: Reflexive Questioning as a Means to Enable Self-Healing

 

המאמר מציג בתחילתו דוגמא לטיפול משפחתי:במהלך הטיפול המשפחתי אובחן שיש אלימות בדרך החינוך של הילדים. האלימות נעשית ע"י האב ועל כן אין להתפלא שכאשר הילדים נשאלו על אביהם כולם הציגו אותו פה אחד כרודן. מספר שאלות קצרות ששאל המטפל העלה חלוקת תפקידים ברורה בין ההורים. האם היא האוהבת והחמה ואילו האבא הקשה והרע. הילדים הגדירו את אביהם כאדם שלא ניתן לרצותו. מהתנהגותה הלא מילולית ניתן היה להבין שהילדים זוכים לתמיכה מצד אמם. במהלך השיחה ניכר מתח בחדר שהלך והתגבר ככל שהשיחה נמשכה, האב נעשה מרוחק וקר. מכיוון שמצב זה נמשך החליט המטפל לשאול כל ילד לחוד, מה היה קורה בקשר שלהם עם אביהם אם האם פתאום היתה חולה מאוד או אפילו מתה. הילד הראשון ענה "בטח הוא יהפוך להיות יותר גרוע" . הילד השני ענה "אבל אולי הוא היה רואה צד אחר שלנו? אחרי הכל הוא היה צריך לעזור לנו בשיעורים". הילד השלישי אמר: " וגם עם עבודות הבית והנקיונות" עד שכולם דיברו. פתאום האב הפך להיות מישהו שידאג ויטפל בילדים, האב אט אט התרכך והתחיל להשתתף בשיחה. כוונת השאלה הושגה והמטפל עבר לבחון תחומים אחרים בתפקוד המשפחה.   אח"כ נערך דיון של קבוצת מטפלים שצפו באינטרקציה בין האב לילדיו והועלתה היפותיזה על הדינמיקה הבינאישית במשפחה. היה קונזוס שהאב "זכה" להאשמות רבות ושהוא מרוחק מאוד ממשפחתו. הריחוק הזה הפך אותו לאדם אשר נוטה לכעוס יותר. העוינות שהאב הפגין כלפי ילדיו גרם לאם ולילדים להתאחד נגדו. מצב זה הוביל לבידודו הגובר בבית וכך החל מעגל החוזר על עצמו. קבוצת המטפלים החליטו לערוך שיחת סוף מפגש עם משפחת דאטש שבה ינסו לזעזע את המצב הקיים. הם החליטו להציג לילדים עמדה פרדוקסלית שבה האב בעצם מתנהג ברודנות ואלימות כדי לאחד אותם עם אמם. האב חושב שאיחוד זה יקל על האם כאשר הילדים יעזבו את הבית בבוא היום. כשהילדים שמעו עמדה זו הם מיד החלו למחות ולומר שאביהם אינו רודן אלא שהוא אדם מאוד איכפתי, רגיש ועוזר. קבוצת המטפלים נדהמה למשמע דברים אלו, במיוחד לאחר כל הדברים הרעים שאמרו הילדים מקודם על אביהם. בדיעבד הקבוצה הבינה שבעוד הם התמקדו על האינפורמציה הראשונית שנתנו הילדים בחדר, השינוי של דעות הילדים כבר נעשה במהלך הפגישה. עלתה השאלה איך קרה השינוי הזה? והגיעו למסקנה שהשאלה ששאל המטפל בתחילת הפגישה את הילדים הובילה לשינוי הדעה על האב. השאלההובילה את המשפחה ככלי טיפולי.

 

תיאורית ה-CMM–שאלות רפלקסיביות ("reflexive"):

  • חשיבות השם:השם שהמחבר נתן לשאלות טיפוליות אלו הפך מאגר שאלות זה לנגישות ואמיתיות.
  • בשימושן נעשת ההתערבות:המחבר שם לב שהשימוש בשאלות מסוג אלה נעשה בהתערבויות במהלך הטיפול. ולאחר שהחל להשתמש בשאלות הרפלקסיביות, הוא מצא שכבר אינו זקוק להתערבות (intervention) שבדר"כ היה עושה בסוף שיחות טיפוליות.
  • הרפלקטיביות רואה יחסים כמכלול משמעויות המעוצבות במהלך האינטרקציה:באינטראקציה הבין אישית דבר מסובך שמכיל בתוכו הרבה משמעויות המשתנות או נשארות אותו הדבר במהלך האינטראקציה.
  • הקומיניקציה (ההתקשרות) היא אינה תהליך ישר כי אם מעגלי.: התקשורת בין אנשים אינה קורת כאשר אדם אחד שולח מסרים אקטיבי והשני הוא מקבל פאסיבי. האינטראקציה היא אינטראקטיבית היא יוצרת משהו משותף חדש בין המשתתפים בה.

 

חוקיות האינטראקציה – שני קטגוריות מרכזיות המנחות את ההתנהגויות בכל רגע נתון:

  1. כללי רגולציה (Regulative rules) – פעולה: מצביעים על מדד על פיו התנהגויות מסויימות צריכות להופיע או להמנע בסיטואציה מסויימת. לדוגמא: אן מישהו מפקפק ביושר האישי שלך, אתה חייב להגן על עצמך. יש התנהגות שקורית שמתבטאת בכך שאתה מגן על עצמך.
  2. כללים מכוננים (constitutive rules) – משמעות: הם המשמעויות הנסתרות שאנו רואים בהתנהגויות, משפטים או אירועים מסויימים.

לדוגמא: אם אתה נמצא בויכוח אתה יכול לפרש את הדברים שנאמרים כציניות ועוינות או כנאמרים בידידותיות וכבוד (ויכוח שנעשה לטובתך).

6 שלבים היררכים – התבנית שאליה נכנסים אנשים באינטראקציה בנויה משישה שלבים הנמצאים בהיררכיה:

  1. content – מה ההקשר שבו נאמרים הדברים.
  2. speech act– שפת השיחה / דיבור
  3. episode– המפגש בו חלה האינטראקציה.
  4. interpersonal relationship– יחסים בינאישיים
  5. life script– דרך הסתכלות האינדיוודואל על החיים.
  6. cultural pattern – רקע תרבותי.

 

  • ההיררכיה היא מעגלית:אומנם מצויה כאן היררכיה אך היא מעגלית וייתכן שינויים במיקום כל אחד מהשלבים בהקשרים שונים. המשמעות של כל שלב משקפת ומשפיעה על שלב אחר.

לדוגמא:

  1. שני חברים שנפגשים – כל אחד מהם יצפה למפגש (episode) חברי, אם ייפגשו. כלומר תגובותיהם הראשוניות אחד כלפי השני יהיו חבריות, וכל אחד יפרש את דבריו ופעולותיו של האחר כדברים הנעשים בחברותיות. עתה הcontextual force – ההקשר של הדברים יקבע את המשך ההתנהגויות והאינטראקציה במפגש (episode).כלומר, כל דבר שאחד מהם יגיד לשני השני יקבל כדברים חבריים.
  2. אבל, אם במהלך המפגש החברים יתחילו להתווכח ביניהם. אם הcontextual force כלומר ההקשר החברי ימשיך להיות דומיננטי, אזי כל אחד יחשוב שהדברים שהשני אומר נאמרים על מנת להראות לו צד אחר לאותו מטבע וכ"א יראה את הויכוח כאמצעי להגעה לעמק שווה בדעות. אך ייתכן והבעת הדעות הנגדיות תיצור מתח בקשר החברי.
  3. בנוסף לזאת, אם הדעות הנגדיות יעמיקו את הויכוח (אולי בשל life scrip – דרך חיים) ייתכן והמפגש (episode) החדש (זה של הריב) הוא זה שיגדיר מחדש את החברות בין החברים (interpersonal relationship). כלומר ההקשר contextual הויכוחי של המפגש episode יכול אולי להגדיר מחדש את החברות relationshipלמצב שייתכן והחברים יהפכו לאוייבים.
  4. אם זה קורה נוצר מהפך בהיררכיה והמפגש episodeגובר על יחסי החברות ועלול להכריע את עתיד החברות.כאשר מהפך כזה נוצר גם אם אחד הצדדים יתנצל, חברו לשעבר עלול להתייחס להתנצלות בחשדנות בגלל ההקשר context החדש שנוצר. וכך יווצר מצב בו כל מפגש עתידי בין חברים אילו יתחיל מנקודת מוצא שונה ובהתנהגות שונה(היפוך זה בהיררכיה קרה במשמפחת דאטש)

 

הרפלקציה המעגלית (reflexive loop) שמתחלקת ל-2 סוגים:

  1. Strange loop – בתהליך זה חל מהפך בין השלבים (ששת שלבים) והוא מוביל לשינוי המשמעות meaning.

דוגמא: הפיכה מחברים לאוייבים

  • שאלות המשנות את המצב הקיים:כמו במשפחת דאטש: חל מהפך בחשיבה של הילדים והאב הפך מאב לא איכפתי לאב איכפתי. במונחים קליניים מהפכים אלו מתוארים כsecond order change.
  1. Charmed loop – תהליך בו חל מהפך בין השלבים, אבל למרות המהפך המשמעות נשארת פחות או יותר אותו הדבר.

דוגמא: הפיכה מידידים לחברים.

  • שאלות המחזקות את המצב הקיים: להדגיש דברים חיוביים – שימוש ב charmed loop. במקרה של משפחת דאטש המטפל היה יכול להמשיך לשאול שאלות בעלי ערך תראפי על מנת להמשיך לחזק את השינוי החיובי שחל בדינמיקה המשפחתית.

דוגמא לשאלות אלו בטיפול המשפחתי:מחזקות את המציאות החדשה לעצמה ותורמת להמשך החיבור בין האב לילדיו.

  • לאמא – לדעתך מי מהילדים הכי היה שם לב לדברים שבעלך עושה כדי לעזור להם?
  • לילדים – כשאתם רואים את אביכם כדמות איכפתית יותר קל או יותר קשה לכם לעשות כדבריו?
  • לאבא – אם רצית כאב להראות לבנך שממש איכפת לך ממנו, איך היית מראה את זה?

 

5 יתרונות לשאלות הרפלקטיביות:

  • השאלות הרפלקסיביות נותרות כאמצעי. השאלות מעוררות מחשבה רפלקסיבית מתוך מאגר האמונות של כל אדם או משפחה.
  • האפקט נקבע ע"י הקליינט:האפקט של השאלות הרפלקסיביות נקבעות ע"י הקליינט או המשפחה ולא ע"י המטפל.
  • שינוי חל כרפלקציה על עצמך:השינוי שחל במחשבה לא קורה כתובנה פתאומית אלה כרפלקסיה (הרהור) על עצמך.
  • מעודדות ריפוי עצמי:בהגדרתם שאלות רפלקסיביות נשאלות במטרה לעודד ריפוי עצמי באינידוידואל או במשפחה. חשוב לשים לב שהשאלות הרפלקסיביות נשאלות בכוונה ע"י המטפל במטרה מכוונת לעזור למשפחה לרפא את עצמה.
  • מאפשרות התנהגויות חדשות:הרפלקסיביות עוזרת למשפחה להתחיל בכיוון של התחלת תבניות התנהגותיות חדשות.

 

 

סוגים של שאלות רפלקסיביות

  • ישנה חפיפה רבה בין סוגי השאלות והן אינן מהוות "מתכון" טיפולי.
  • השאלות כאמצעי טיפולי:כאמצעי לעזור וכאמצעי לראות באיזה מצבים ניתן לשאול אותן בלא להפריע למהלך הטיפולי התקין.
  • אסור שיהיו שלמות לגמרי:שאילת שאלות רפלקסיביות אינן אמורות להיות שלמות או מובנות לגמרי.
  • שימוש מכוון:יש להשתמש בהם בצורה מכוונת על מנת לעודד את יכולת הריפוי העצמי של משפחות בטיפול. אם המטפל יכיר ביתרונות הללו הוא ישב ויחשוב אילו שאלות עשויות לשמש אותו באסטרטגיה הטיפולית, ולשאלות אילו תהיה עוצמה טיפולית גבוהה.
  • דגש על אוטונומיה:שאלות רפלקסיביות מתמקדות בעיקר באוטונומיה המשפחתית כאמצעי הכרעה לתוצאה הסופית של הטיפול. לעניין זה יש השפעה גדולה על הבחירה של המטפל בשאלות שהוא בוחר לשאול ועל הדרך בה הוא שואל את אותם שאלות.
  • כדי להיחשב לשאלה רפלקסיבית:
  1. על השאלות להיאמר בקונטקסט טיפולי (כמומשפחת דאטש)
  2. עליהם לעמוד בקרטריונים של תיאורית ה CMM.

 

שאלות בעלות גוון עתידי:

  • נועדו לעודד לדמיין עתיד:משפחות במצוקה נוטות להיות מאוד ממוקדות בבעיות העכשוויות שלהן או במצוקות העבר שלהן, עד כדי שנראה כאילו אין להם עתיד. שאלות מהסוג הזה נועדו לעודד את המשפחות לדמיין עתיד עבור עצמן.
  • השאלות מתחלקות ל-9 אפשרויות:
  1. במטרה ליצור מטרות משותפות:במשפחה: לפנות לבת שאינה ממצה את הפוטנציאל בתיכון ולומר לה: באיזה מקצוע את רואה את עצמך עוסקת בעתיד?… על מה עוד חשבת? להורים: לאיזה הישגים אתם מצפים מבתכם?
  2. במטרה להפוך מטרות ממעורפלות לבהירות:אם המטפל היה חושב שכדאי למשפחה לא לתכנן מטרות מעורפלות לעתיד הוא יכול לשאול: איך תדעו שהמטרה הושגה? מה בתכם תצטרך לעשות כדי להוכיח לכם שהמטרה הושגה? המטפל פחות עסוק בתוכן התשובות ויותר מתמקד במטרה שהמשפחה תתחיל לחשוב על השאלות ותתחיל לחשוב על תשובות פוטנציאליות לשאלות.
  3. במטרה לחקור ציפיות עתידיות: כמה התקדמות נראה לכם שבתכם יכולה להשיג בחודש הקרוב?… בעוד שישה חודשים?
  4. במטרה להדגיש דפוסים מתמשכים:אם המטפל היה רוצה להדגיש שאלות פוטנציאליות אשר ייתכן ויעלו כאשר דפוסים מסויימים ימשיכו ייתכן והמטפל ישאל את האם: אם בעלך ימשיך להראות את אכזבתו כפי שהוא עושה עתה, מה את חושבת צפוי לקרות למערכת היחסים שלו עם בתו?…. ובעוד חמש שנים מה יקרה?
  5. במטרה לחקור אפשרות של ציפיות קטסטרופליות ממצב בו משפחה מסויימת נמצאת ועל מנת שהמשפחה תוכל להתמודד עם מחשבות כאלה בגלוי. ניתן לשאול הורים אשר מגינים יתר על המידה על בתם: מה אתם חוששים שיקרה לבתכם אם היא תישאר עד מאוחר מחוץ לבית? לבת: ממה את חושבת שהוריך הכי מפחדים בעניינך?
  6. במטרה לבחון מצבים היפוטתייםניתן לשאול את הילדה: "האם הורייך מפחדים שתיכנסי להריון?", האם הם חוששים שתיכנסי לעולם האלכוהול וסמים? להורים: אם תעלו בפניה את חששותיכם, האם היא תקבל אותם כהיעדר אמון בה?
  7. במטרה לבחון מצב היפותטי הדורש פעולה.להורים: אם איזה בחור יהיה מספיק חצוף כדי לנסות לנצל את בתכם, האם תופתעו אם היא תגיב בזעם וכעס כלפיו? לבת: האם הוריך יתמכו בך אם תתבעי אותו בגין הטרדה או אלימות?שאלות בעלי גוון עתידי אשר מציגות שאלות אפשריות היפותטיות מאפשרות למטפל לשתף עם המטופלים את רעיונותיו על מנת לבנות ביחד איתם את עתידם. שאלות אלו מאפשרות למשפחות לחשוב על אפשריות שמעולם לא היו מעלות על דעתן.
  8. יכול לשמש לסיפור סיפורים והדילמות העולות מתוכן. לבת: בואי נשער שאחותך פוגשת בחור שהיא מחבבת מאוד, ולו איכפת מספיק ממנה בכדי לעודד אותה להפסיק לשתות אלכוהול, האם את חושבת שהיא תיטה להקשיב יותר לו או להורים שלך? במצב כזה האם הם עדיין לא יאפשרו לה לצאת או האם הם יעודדו אותה לבלות עם חבר כזה?
  9. כאמצעי להעלאת תקווה ואופטימיות.להורים: כאשר (לא אם) היא תמצא דרך לטפל בעצמה יותר טוב, מי יהיה הראשון מכם לשים לב

שאלות של הצופה מהצד

  • שאלות אלה מבוססות על ההנחה שלהיות צופה של תופעה או דפוס הוא צעד הכרחי ראשון על מנת להגיב ביחס אליו.

למשל, כאשר בני משפחה אינם מבחינים כיצד הם פוגעים אחד בשני ובעצמם, הם לא יכולים לכוון את עצמם לכיוון תיקון ההתנהגות שלהם. זה כמובן אפשרי להעיר לבני המשפחה על מצבים מסויימים הנוצרים ביניהם במקום לשאול שאלות עקיפות.

  • יתרונות השאלות:
  1. מעלות אמונה ביכולת הריפוי העצמית שמפחיתה את התלות: בני משפחה נוטים יותר לבחון את עצמם כאשר הם מתבקשים לחשוב על מעשיהם שלהם ועל האינטראקציה שלהם. לאחר ההכרה הזו במעשיהם ובתבניות האינטראקציה ביניהם המשפחה מתחילה להאמין יותר ביכולת הריפוי העצמית שלה. מה שמוביל להפחתת התלות במטפל ובטיפול.
  2. כשהן מופנות לאדם יחיד – מעוררות מודעות עצמית:שיהיה מסוגל לבחון את עצמו ביתר קלותדוג': איך בדיוק הגבת?איך פירוש המצב עורר את הרגשות האלו? מה עוד יכולת לעשות?
  3. לראות דברים מזווית שונה: שאלות הנוגעות לנסיון של אדם אחר יכולות לגעת במודעות בצורה אחרת:מה הוא חשב על זה? כשהוא חושב ככה, איך הוא מרגיש?
  4. בוחנות תפיסה בין אישית: לשאלות אלה לפעמים מתייחסים כשאלות של "קריאת מחשבות" – על מנת לבחון תפיסה בין אישית: מה הוא חושב שאתה חושב כשהוא מאיים בהתאבדות?
  5. בוחנות אינטאקציה בין אישית:שאלות אלו מתמקדות בתבניות התנהגותיות אשר ייתכן ויכללו או לא יכללו את הבן אדם שאיתו משוחחים. לדוג': כדי לעזור לזוג נשוי לבחון את התבנית החוזרת על עצמה באינטראקציה ביניהם אפשר יהיה לשאול את האישה: מה את עושה כשבעלך נעשה מדוכא ומרוחק? וכשאת נעשית עצבנית וכועסת מה הוא עושה? ואז את הבעל: כשאתה מדוכא ומרוחק, מה אישתך בדר"כ עושה? מה אתה עושה כשהיא מתעצבנת וכועסת?
  6. מאפשרות זיהוי של תבניות חוזרות באינטרקציה:קל יותר לבני זוג לראות את התבנית החוזרת על עצמה במערכת היחסים שלהם בשאלות מסוג זה. מאשר במצב שכל אחד רואה רק את נקודת המבט הצרה שלו.

 

"שאלות משולשות" – בוחנות התנהגות בין אישית אשר לא כוללת את הנשאל עצמו.

  1. מאפשר לנשאל להיות יותר חופשי לבקר כבן אדם מהצד. לדוג': כשאבא שלך נכנס לויכוח עם אחותך, מה אמך עושה בדרך כלל?
  2. הצופים הפאסיבים צוברים מידע רב: אחד היתרונות של טיפול משפחתי הוא האפשרות לשאול בן משפחה אחד שאלה וכך מאפשרים לבני המשפחה האחרים להיות צופים מהצד.הצופים הפאסיביים צוברים הרבה מאוד מידע ככה – מתוך ההבנה של מה הם היו עונים וממה שהנשאל עונה. צבירת המידע אף נעשית כאשר ישנה ציפייה שהנשאל יענה אחרת מתשובתו.
  • תיכנון אסטרטגי של שאלות:מטפלים צריכים לשאוף לצפות בקליינטים שלהם כאשר אילו צופים, ולשמוע את מה שהם שומעים וכך לתכנן בצורה אסטרטגית את השאלה הבאה.
  • שאלת הצופה מהצד יכולה להתרחש בשתי רמות:
    1. לא מודעת:המטופלים לא צריכים לעבד בצורה מודעת את התצפית בה נוכחו כדי שלזו תהיה השפעה על התנהגותם.
    2. מודעת:מודעות ברורה מתהליך או אובייקט מסויים הם הכרחיים בשביל שבני המשפחה יפעלו בצורה מודעת.

 

שאלות שינוי תוכן הנשאלות במפתיע

  • שאלות מסוג זה באות להביע לשולחן תכנים אשר הוחבאו או הלכו לאיבוד. בני משפחה נוטים לעיתים קרובות להינעל במחשבות על אירועים שקרו, ותגובותיהם ההתנהגויות מוגבלות בהתאם להינעלות זו.
  • שאלות בעלי תוכן הפוך- תת נושא של שאלות מסוג זה- לדוג': נכנס זוג והתלונן על הדיכאון של האישה. הם הסבירו איך הם עברו בשנים האחרונות תקופות ארוכות של מחלות במשפחה המצומצמת והמורחבת מחלות אשר שאבו מהם הרבה מאוד כוחות. השאלה הרפלקסיבית הבאה הביאה לשינוי: מתי היתה הפעם האחרונה בה שניכם עשיתם משהו כיף ביחד? מה אתם עושים בימים אלה שגורם לכם להנאה? איזה אירועים אתם בדרך כלל חוגגים?אישה פתאום קלטה שבני משפחתה כולם בחיים ושיש לה ולבעלה משכורת טובה, בית נוח וכו'.בפגישה הטיפולית הבאה הזוג הודיע בשמחה שהם מסיימים את הטיפול ונוסעים לחופש "בפעם הראשונה מזה שנים".
  • מדי פעם שאלה המציגה את ההיפך יכולה להגביר את התעניינות המשפחה בתהליכים כמו גם יכולה להחליש תבניות מחשבתיות.

לדוגמא: בהקשר של תלונות לגבי ריבים מתמשכים במשפחה ניתן לבחון:

  1. אפשרות לתוכן הפוך: מי מהמשפחה נהנה הכי הרבה מהריבים?
  2. משמעות הפוכה: מי יהיה הראשון להבחין שאבא כועס בגלל שאיכפת לו יותר מדי מאשר פחות מדי?
  3. לנסות לשמור על הסטאטוס קו: בואו נשער שישנה סיבה לכך שאתה ממשיך בתבנית הלא נוחה הזו, מה נראה לך יכולה להיות הסיבה?
  4. לעלות בכדי להציגבלבול פרדוקסאלי: כמה טוב אתה בלגנוב? איך זה שתופסים אותך כ"כ בקלות? אתה לא יכול לגנוב יותר טוב ?
  5. דבריםאימפולסיבים מפחידים: איך זה שעדיין לא התאבדת?… איזה מחשבות ורעיונות צריכים למות?

כאשר נתקלים בלקוח אשר שבוי במאבקים נגד מחשבות התאבדותיות, שאלות אלו יכולות להישמע כמשחררות, ויכולות להביא את הלקוח לנקודה חדשה ממנה יוכל לבחון את הסיטואציה בה הוא נמצא.

 

שאלות אשר טומנות בתוכן הצעה

  • שאלות שהמטפל מתפתה לשאול בכדי למקד את הטיפול ולתת עצה:בכל שאלה המטפל מצרף מידע כלשהו, ממוקד, אשר מצביע לכיוון שהמטפל חושב שיביא את התועלת המירבית לטיפול. הפיתוי לתת עצה ולהמשיך להזכיר ולהסביר אותה עד שהמשפחה תאמץ אותה היא מאוד מפתה.
  • חשוב לקבל כל תגובה של המשפחה לשאלה זו:אך כדי למזער את האפשרות לסיטואציה שהמטפל עושה בשביל המשפחה את השינוי – מיד אחרי השאלה, עליו לחזור לתנוחתו המקורית על הכסא לשדר נייטרליות, לקבל את תגובת המשפחה לא משנה מה היא.
  • ניתן לטמון בשאלה:
  1. פעולה אלטרנטיבית:אם במקום להתרחק או ללכת כאשר היא מתעצבנת, אתה פשוט תשב לצידה או אפילו תשים את זרועך סביב כתפה, איך אתה חושב שהיא תגיב, מה היא תעשה?
  2. רצון למשהו:(דוגמא בנוגע לאנורקטיות) מתי היא החליטה לאבד את התאבון שלה? על מה ולמה היא יצאה בשביתת רעב?
  3. התנצלות:אם במקום שלא תגיב או תתעלם ממנה, פשוט תודה שטעית ותתנצל, מה אתה חושב עלול לקרות?
  4. סליחה:כשהזמן הגיע והיא הסכימה לסלוח לך, האם היא תעשה זאת בשקט או תאמר לך מפורשות?
  • הטמנת המילים צריכה להיעשות בכוונה תחילה כדי לשמור על רפלקטיביות:על מנת ששאלות מסוג זה יהיו רפלקסיביות, הטמנת המילים צריכה להיעשות בכוונת תחילה ע"י המטפל לצורכי הטיפול ולא בטעות.

 

שאלות של השוואה נורמטיבית

  • אינדיווידואלים או משפחות הנתקלות בבעיות נוטות לראות את עצמן כא-נורמליות – הם יכולים להיות בלתי מודעים לכך שהם כמהים להיות יותר נורמלים. מטפל יכול לנצל עובדה זו ויכול להוביל מטופלים כלפי תבניות התנהגותיות יותר בריאות ע"י שאילת שאלות אשר מובילות אותם להשוות בינם לבין משפחות אחרות.

לדוגמא: עם עימותים זה דבר של מה בכך במשפחה, המטפל יוכל להשתמש בזה כדי למשוך את המשפחה להשוות בינם לבין הנורמה החברתית: האם אתם מכירים משפחות בריאות המסוגלות להביע את הכעס והזעם שלהם בצורה פתוחה?

  • שאלות יכולות להישאל על מנת :
  1. לעורר ניגוד בנורמה התפתחותית:ברוב המשפחות בשלב חיים זה, בנים הם קרובים יותר לאביהם. מה שומר אותו כ"כ קרוב לאימו?
  2. הדגשת הצדדים הדומים (הנורמטיביות) ולא השונים:
  • נורמליות חברתית: לכל המשפחות יש קושי בהתמודדות עם כעס. מתי הבנתם שיש לכם את אותו הקושי?
  • נורמליות התפתחותית: מכיוון שרוב המשפחות צריכות להתמודד עם ילדים אשר עוזבים את הבית, מי אתם חושבים מבין האנשים שאתם מכירים הכי יבין ללבכם כי הוא לא מזמן חווה זאת?
  • נורמליות תרבותית: אם אמך תגלה שרוב האמהות האמריקאיות נסערותמעזיבת הילד האחרון את הבית, האם היא תהיה מופתעת?
  • תועלת הנורמליזציה – יצירת שייכות במקום חווית ניתוק :יש תועלת רבה למטפלים אשר מנסים לעורר מודעות של נורמליזציה בקרב מטופליהם. הם עושים זאת דרך שאילת שאלות היוצרים שייכות גם אצל אינדווידואלים המרגישים מנותקים מהעולם.
  • לדוגמא כאשר מישהי נוטה להתאבד ניתן לשאול בן משפחה קרוב אליה: האם נראה לך שהיא תהיה מופתעת לדעת שיש הרבה אנשים החווים מחשבות התאבדותיות בשלבים שונים במהלך החיים? נגיד שהיא תגלה שמכר שלה אכן ניסה להתאבד, האם אתה חושב שהיא תופתע?

יוצר אפשרות לעיבוד:ע"י שאילת שאלות אילו בנוכחות האינדיוודואל הנוטה להתאבדות, יש לו הזדמנות לעכל את השאלות ואת משמעותן.

  • שייכות משפחתית: אם האינדוודואל המנותק הוא ילד, יש תועלת בלהכליל את משפחתו שגם ממנה הוא מנותק

שאלות כגון:נגיד שכולם במשפחה גנבו משהו במהלך חייהם, מי אתה חושב גנב הכי הרבה? השני אחריו? ואז מי? סדרת שאלות כזו יכולה לאפשר לילד אשר הפך להיות מבודד ומתגונן בגלל התייחסות קשה של משפחתו לשקרים וגניבות, לקחת שוב חלק במערך המשפחתי. ממצב כזה ייתכן שנסיונות לתקן את המצב יתקבלו וישמעו ע"י משפחתו.

 

שאלות בעלי אופי הבחנתי-הבהרתי

  • שאלות אשר עשויות להיות בעלות ערך משמעותי בטיפול:שאלות בעלי אופי הבהרתי יכולות לגרור בעקבותיהן השלכות כבדות משקל לתהליך הטיפולי – יכולות להיות בעלי ערך משמעותי לטיפול, במיוחד כאשר ישנו בלבול רב בכל הנוגע לבעיה בה מטפלים.

דוגמא: נערה צעירה שנתפסה בעת גניבה לאחר רצף של פעמים בהן היא גנבה, משפחתה הובאה לטיפול עמה וכל אחד נהם נשאל את אותה שאלה על הדעה של כל שאר הנוכחים בחדר ובסוף על שלו: האם את חושבת שאביך (או אמך, או אח שלך או אחותך או את עצמך) רואה את הגניבה יותר כמעשה חברתי רע או יותר כמעשה של חולה מבחינה פסיכולוגית או יותר כחטא?

סדרות השאלות הזו עוזרת להבהיר את ההנחות שבבסיס טיב הבעיה ועוזרת לחשוף את חוסר התאמה בין המאמצים המשותפים של בני המשפחה לטפל בבעיה.

  • חשיבות טון הקול ותנוחת המטפל לשמירה על רפלקטיביות:על מנת לשמש כשאלות רפלקסיביות טון הקול אשר בהן נשאלות השאלות צריך להיות טבעי והתנוחה של המטפל צריכה להיות מקבלת אם דברים אלו לא יתבצעו, השאלות עלולות לקבל גוון עימותי.
  • שאלות הבהרתיות יכולות להתבצע ע"י:
  • הפרדתמרכיבים שונים בתבנית ההתנהגותית וע"י כך מניעת העירפול ששוררת סביב התבנית
  • חיבוראלמנטים לתבנית וכך לגרום ליצירת יכולות הבחנה ברורות יותר.
  • שאלות אלו יכולות לשמש:
  • כאמצעי להבהרת הנחות של בני המשפחה:אמצעי להבהרת הנחות של בני משפחה באשר לסיבות פסיכולוגיות, חברתיות, ביולוגיות הנמצאות בבסיס בעיות התנהגותיות מסויימות. הנחות שונות גוררות בעקבותיהם השלכות שונות לפתרון בעיות.
  • כדי להבהיר קטגוריות: "כשהיא בוכה, זה כדי להשיג את מה שהיא רוצה, או שהיא בוכה מתוך כאב רגשי?"
  • כדי להבהיר רצף: האם לקחת את הכדורים (בנוגע למנת יתר) לפני או אחרי ששוחחת על לעזוב את הבית?
  • כדילהבהיר דילמות: מה באמת הכי חשוב לך, להיות מאוד מצליח בעבודה שלך או שיהיה לך חיי משפחה עשירים?
  • שאלות "חיבור"דרך הצגת מטאפורה: האם הוא הופך להיות יותר כמו קיפוד, ככל שאתה מתקרב, הוא נעשה יותר חד וקוצני?
  • כדי לעורר חוסר וודאות: כשמשפחות תקועות בתבנית התנהגותית זמן רב, ייתכןולמטפלתהיה היכולת לעזור למשפחה לפתוח בעצמה לאפיקים חדשים ע"י זיהוי העמדות העיקריות הגורמות לה להישאר במצב בו היא נמצאת.

לדוגמא:כמה זמן יש לך את הרעיונות הללו? כמה זמן ייקח לך לראות שהסיטואציה איננה כפי שאתה חושב שהיא? האם אי פעם תזמין לחייך מישהו שיעזור לך לראות את מה שאינך רואה?

 

 

 

 

 

 

שאלות המציגות היפותיזה

  • תורמות ליכולת לחשוב על פתרונות בצורה עצמאית: שאלות המעשירות את המטופלים בהיפותיזות של המטפל עשויות להביא את המשפחה למצב בו הם חושבים על פתרונות בעצמם.
  • אם ההיפותיזה ברורה ומתאימה למערך המשפחתי, שינויים דרמטיים ומיידים עשויים להתחולל במשפחה.
  • אם ההפיתוזיה לא מתאימה, לפחות המשפחה מעלה מידע משמעותי אשר גורם למטפל לבטל או לפרט יותר את ההיפותיזה שלו.
  • אסור שההיפותזות יהיו שלמות לגמרי:על מנת שיהיה לה עוצמה אסור להיפותיזה להיות מקיפה מדי או שלמה לגמרי. היפותיזות חלקיות יכולות להיות מאוד מועילות. היפותיזה מלאה ומורכבת יכולה להוות בעיה כאשר המטפל ינסה להכניסה כשאלה על כן לעיתים רצוי להשתמש במשפט הצהרה –אסור שאף מטפל ירגיש שעליו רק לטפל בצורה של שאלות.
  • ההיפותיזות בשאלות משמשות כדי:
  • לחשוף חזרה:כאשר אתה כועס והיא נסוגה וכאשר היא נסוגה ואתה מתחיל לכעוס, מה הילדים עושים?
  • לחשוף מכניזם של בריחה:כשהוא לא יכול לסבול את הבושה והאשמה וכועס עליך במקום, מה את חושבת שיקל עליו להכיר בכאב?
  • לחשוף תגובות בעייתיות:אם הוא באמת כועס כדי לכסות על הפגיעותו ואת פשוט לא מצליחהלהתחבר אליו לתוך מעמקי העצב שלו, האם הוא רואה אותך כמענישה ונקמנית או כמגינה על עצמך והאם אולי בעצם הוא רואה אותך כמשותקת ע"י הפחד שלך?
  • לחשוף צרכים בסיסיים:על מנת לגדול ולהתפתח כראוי איזה סוג של הגנה והזנה היא הכי צריכה? ..
  • לחשוף מניעים נסתרים:כאשר אישתך חיפשה בן זוג לעצמה, מה אתה חושב שהיה הכי חשוב לה? האם היא חיפשה יותר חבר עבור עצמה, או אבא לילדים שלה, או מפרנס או בן זוג ליחסי מין או מה?
  • להעלות את הסכנות שבשינויים:אם הוא יקלוט איזה חלק יש לו בדיכאון שלך, האם הוא יוכל להתמודד עם זה?
  • לחשוף היפותיזות עלהתהליך הטיפולי: אם אני אתחיל להתייחס אליך יותר כמו לבן משפחה מאשר כמטופל, איך נראה לך זה יתבטא?
  • לציין שהגענו למבוי סתום בטיפול:אם אני הייתי מחליט שרק אתה יכול להחליט אם להמשיך את הטיפול, האם היית יכול לקבל את זה?

 

שאלות הקוטעות את הרצף הטיפולי

שאלות שניתנות לשאילה בצורה מיידית ע"י המטפל במהלך הטיפול– כדי:

  • לעלות למודעות את מה שקורה בחדר: לדוגמא: אם זוג אשר רב הרבה מתחיל לריב במהלך הטיפול ונראה כי לריב בינהם לא יהיו תוצאות פרודקוטיביות והריב אינו תורם למהלך הטיפולי, המטפל יכול לפנות לילדים ולשאול אותם שאלות על מנת לעלות למודעות את מה שקורה בחדר: ההורים שלך רבים בבית כמו שהם רבים כאן?… מי מבניכם הוא הראשון שינסה להתערב?ההורים יתחילו לשים לב על השיחה הנערכת עליהם, הריב שלהם יקטע והם יתחילו לקחת חלק של צופים מהצד בטיפול, מהלך שעשוי לעזור לקידום התהליך הטיפולי.הזוג עצר את עצמו ע"י בחינה רפלקסיבית על עצמו.
  • להרהר על התהליך הטיפולי:האם אתה חושב שייתכן והעלבתי את אביך בדרך בה שאלתי את השאלות?
  • לשאול בדרך עקיפה על התהליך הטיפולי:אם ההורים נותנים רמזים (תת הכרתיים) בכדי שהילדים לא יחשפו מידע משפחתי רגיש, ייתכן והמטפל ישאל: אני יודע שלעולם לא תעשה את זה, אבל נגיד והיית הולך לשכנים ומספר להם על כל מה שקורה בבית, מי היה הכי נפגע מזה? שאלה כזו יכולה לחשוף את הסיבה לאיפוק של הילד ולאפשר להורים לומר לילד מפורשות שמותר לו להגיד הכל כי טיפול זו סיטואציה שונה.
  • למזער תגובה מאוחרת יותר:אם כל זאת, דברים שנאמרים בטיפול עלולים לחשוף בני משפחה שונים לנקמה לאחר תום הטיפול. במקרה כזה המטפל יכול לשאול שאלה שמטרתה למזער תגובה מאוחרת יותר: האם אתה חושב שייתכן והיא מפחדת שאתה תכעס עליה לאחר הטיפול בגלל מה שהיא אמרה כאן?
  • להכין את המטופלים לסיום הטיפול:האם אתם לפעמים חושבים שלהמשיך בטיפול מונע מכם למצוא פתרונות לבעיות בעצמכם?

 

 

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: