קריאון כגיבור טראגי – סיכום

קריאון שייך למעמד גבוה – הוא שייך לבית המלוכה (אחיה של יוקאסטה אשת אדיפוס המלך) המכהן כמלך חדש בממלכת תבי.

קריאון מייצג את העיקרון שהאזרח צריך להישמע תמיד להוראות השליט. קריאון מונחה על ידי דעה אחת – הוא בטוח בצדקתו ואינו מצליח להבין את מניעיה הנעלים של אנטיגונה.

קריאון מגלה עיקשות רבה ועיוורון נפשי, עיוורון אשר הופך אותו לדמות טראגית. הוא חרד ליציבות שלטונו, מעוניין להיות מלך חזק במדינה חזקה ולכן רואה בפעולתה של אנטיגונה פעולה שיש בה כדי לסכן את המדינה. הוא רוצה בדעת העם אך בשל חוסר בטחונו ועיוורונו הוא אינו שם לב לדעת הקהל האמיתית. עקשנותו וחרונו מונעים ממנו להקשיב לבנו שמנסה לפקוח את עיניו ולשפוט נכון בזמן הנכון.

קריאון מאמין שכדי להיות מלך טוב, עליו לפעול בשכל ולא ברגש ולכן מוכן להקריב את קשריו המשפחתיים עם אנטיגונה ולהגיע לעימות עם בנו, במחיר שמירה על הסדר במדינה.

קריאון מוביל את עצמו לקטסטרופה – גם כשטריזיאס מדבר עמו על כעס האלים, הוא מאשים אותו ברדיפת ממון.

הטראגיות של קריאון נובעת מההחמצה, מעיוורונו, מהיותו עקשן ומלא חרון ומן העובדה שהבין את טעותו מאוחר מדי.

קריאון חוטא בחטא ההיבריס בכך שהוא מעז להוציא צו העומד בניגוד לצו האלים וביחסו המזלזל בטריזיאס הנביא, אשר נחשב כשליח האל.

ניתן למצוא בדמותו סבל, מודעות לסבל ואישור מחודש של ערכים. אך כל אלה מופיעים יחד ומאוחר מדי – כאשר הא נשאר לבדו על הריסות ביתו.

קריאון צועד מהצלחה לכישלון, מודעותו לטעותו הייתה מאוחרת ורק כאשר איבד את הכל, הוא מצטער על פזיזותו העיקשת.

ראו גם:

אנטיגונה כגיבורה טראגית

סיכומים במחזה אנטיגונה