תורנדיק ערך את ניסויים על חתולים אשר "נדרשו" ללמוד לפתור בעיות אשר תוכננו במיוחד עבורם. הוא בנה כלובים מיוחדים אותם ניתן היה לפתוח באמצעות חבל שמשיכתו מפעילה את מנגנון הפתיחה. בתוך הכלוב הושם חתול רכב ולנגב עיניו מזון. בכדי להשביע רעבונו היה עליו לפתור את הבעיה: כיצד לצאת מן הכלוב. את המזון כינה הוא מספק כיוון שיש בו לספק את אחת מצרכי החיה. חתוליו של תורנדיק פתרו את הבעיה באופן מקרי לחלוטין. החתול ביצע פעולות שונות שרט, התרוצץ בכלוב, נשך וכדומה עד שבמקרה משך בחבל ופותח את הדלת. בעצם החתול פתר את הבעיה שבה הוא מצוי – כלוא בקופסא ע"י ניסוי וטעיה. התנהגות זו היתה היסוד לניסוח חוק הלמידה של תורנדיק (כאשר שלושת החוקים צריכים להתקיים כדי שתתרחש למידה): חוק התוצאה: כאשר נוצר קשר בין גירוי לבין תגובה וקשר זה מביא סיפוק כלשהו הוא יתחזק / ילמד. אם הקשר אינו מביא סיפוק הוא יתרופף (קישור בים התנהגות (משיכה / קפיצה) ובין גירוי (חבל) נותן תוצאה חיובית) (לפי חוק זה תוצאות התגובה הן הקובעות אם הקשר בין המצב לתגובה יתחזק או יחלש. כל פעולה שיוצרת סיפוק שהוא בעצם חיזוק חיובי, הפעולה תחזור שוב ולהיפך). לאחר מספר חזרות, זמן תגובת החתול הלך והתקצר. תופעה זו הביאה לניסוח החוק השני: חוק החזרה: הקשר בין גירוי לבין תגובה מתחזק ככל שחוזרים עליו פעמים רבות יותר. חוק למידה שלישי שניסח:חוק המוכנות: אורגניזם יכול ללמוד דבר מסוים רק אם הוא מוכן ומסוגל ללמידה זו.
חוקי הלמידה של תורנדייק רלוונטיים ללמידה בביה"ס – את חוקי הלמידה שניסח על סמך ניסוייו בחתולים העביר תורנדייק לפסיכולוגיה החינוכית, את המוכנות הוא ניסה להסביר בעזרת תהליכים פיזיולוגיים של בשלות, אולם מאוחר יותר התברר שהבסיס הפיזיולוגי שעליו התבסס אינו תקף במציאות. בעיית המוכנות קשורה לקביעת הגיל האופטימאלי לביה"ס. לפי הרגיס, 1999, קיימים 4 גורמים עיקריים המשפיעים על הנכונות ללמידה:
- בשלות פיזיולוגית
- ניסיון קודם ואימון בפעולות סנסוריות-מוטוריות
- הנעה
- מצב ריגושי וחברתי המעורר למידה.
חוקי הלמידה של תורנדייק השפיעו רבות על מערכת החינוך בארה"ב – חוק החזרה שימש בסיס תיאורטי לדרישה גוברת של מורים מתלמידיהם לחזור פעמים רבות על חומר לימודי ולשננו היטב, קטעים רבים נלמדו בע"פ או נכתבו פעמים רבות מתוך הנחה שפעולות אלה מבטיחות למידה יעילה, אבל לא תמיד השיגו פעולות החזרה את התוצאה המבוקשת ואחת הסיבות לכך היא השימוש הבלתי מדויק שנעשה בחוקיה של התיאוריה. לפי התיאוריה, אין לחזור כך סתם, לחזרות יש קשר של גירוי-תגובה אשר בעקבות כ"א מהן מקבל הלומד סיפוק. חזרות של למידה של אותה פיסקה לא מניבים סיפוק בכל פעם שחוזרים עליה ולכן הן אינן יעילות. גם חוק המוכנות קנה מהלכים במחשבות החינוך אע"פ שלא תמיד ניתן למצוא ביסוס פיזיולוגי שיש צורך במוכנות מיוחדת לכל סוג משימה, אבל את נכונות האורגניזם ניתן לפרש גם כבשלות אינטלקטואלית או כהכשרה מוקדמת ללמידה מסוימת – לא ניתן לצפות מתלמיד שיכתוב חיבור באנגלית לפני שלמד את האלף-בית הלטיני. חוקי הלמידה של תורנדייק נזנחו עם הזמן אך עובדו ושולבו בתיאוריות מודרניות.
חזרה אל: למידה \ פסיכולוגיה בחינוך – סיכומים
