תפיסת החינוך של קרל רוג'רס (סיכום)

קרל רוג'רס הוא נציג מובהק של גישה אקזיסטנציאליסטית-הומניסטית בחינוך. רוג'רס טען שלאדם כוח חיים הניכר בנטייה למימוש עצמי. התלמיד שותף בלמידה- אדם לומד מה שבעיניו כרוך בקיום. תורתו של רוג'רס ברעיון אחד- ככל שבני אדם חשים שהאנשים סביבם מבינים ומכבדים את חוויותיהם הסובייקטיביות, כך גוברים אמונם וביטחונם בסביבתם. תורתו שופעת אמון באדם ובכוח החיים שבו. הוא טבע את הביטוי "הטיפול הממוקד במטופל", כמסמל את שיטתו ההומניסטית-תרפי. הוא מייעד ללמידה תפקיד מרכזי בתהליך להגשמה עצמית, שהיא בעיניו המניע הראשי לחיים.

תנאי הליבה למגע אנושי עם בני אדם- חפיפה (החיבור וההתאמה בין התחושה הפנימית ובין ההצגה כלפיי חוץ, "תוכו כברו"), קבלה (קבלת אחר, כל אחר, ללא התניה), הבנה אמפתית (לנסות להבין את עולם המטופל/התלמיד ללא דעה קדומה, זוהי גישה אקטיבית שאין בה שיפוט). הלמידה נתפשת בשתי משמעויות, כניסיון סובייקטיבי וכלמידה יישומית. עקרונות המהווים תשתית ללמידה עפ"י רוג'רס- לאדם כושר טבעי ללמוד, למידה משמעותית מתרחשת כאשר התלמיד רואה בחומר הלימוד זיקה לתכליותיו, בלמידה הכרוכה בשינוי במבנה העצמי יש איום והאדם נוטה להתנגד לה, סביבה תומכת מבטלת את האיום ומאפשרת להתקדם, במצב כזה תיתכן למידה, לקחים נקנים ע"י התנסות עצמית, למידה יעילה כאשר התלמיד משתתף באחריות לתהליך הלמידה. לפי השקפתו של רוג'רס, המורה יסייע בלמידה אם ישים את הלומד במרכז, ואם הסיוע שלו יהיה עקיף. משימת המורה לחזק בתלמיד את חתירתו לאותנטיות, ולעצב את ערכיו ממנו-עצמו. רוג'רס שם דגש מיוחד על ערכים. ביקורת כלפיו- 3 תנאי הליבה שלו יעילים רק בשלבים הראשוניים של המגע, ובשלבים מתקדמים יש צורך ביכולות של השפעה והכוונה.

ראו גם: פסיכולוגיות האישיות של קרל רוג'רס

חזרה אל: פילוסופיה של החינוך – סיכומים

הפסיכולוג שהאמין בבני-אדם: מבוא קצר לפסיכולוגיה של קרל רוג'רס