סיכום פרק 6 – תנאים אקולוגיים וגורמים כלכליים
- השכונה ומקום המגורים
- השכונה ומקום המגורים והשפעותיה הם גורם שיש לו קשר לעבריינות. ניתן לראות שוני בעבריינות באזורים שונים ובארצות שונות והדבר שונה לאור מאפייניהם השונים.
- אקולוגיה = מונח השאול מפסיכולוגיה שמתייחס להשפעות הגומלין שבין בעל החיים לסביבתו. בהקשר הקרימינולוגי באה האקולוגיה לבדוק את הקשר בין סביבתו של העבריין לעבריינותו ולהפך.
- למרות השוני באזורים השונים קיימת הסכמה שהעבריינות גדולה יותר בערים מאשר בכפר ושסוג העבריינות, גם כשקיים הוא שונה. בערים – עבריינות מקצועית ומאורגנת ובכפרים – עבריינות מקרית ועבירות בגוף.
- הראשונים שחקרו את הנושא היו אסכולת שיקגו, מאקיי ושאו שהמציאו את תיאוריית המעגלים הקוצנטריים. ע"פ תיאוריה זו העבריינות גואה במרכז הערים ופוחתת ככל שיוצאים לכיוון הפרברים (לא מתאים לכל הארצות, בישראל זה לא ככה). עוד הם מצאו לגבי אזורים אלו מספר ממצאים:
- המבנה החברתי בהם היה מעורער
- אזורים אלו היו בעלי מעמד סוציו אקונומי נמוך.
- אזורים אלו כללו קבוצות אתניות שונות אשר לכל קבוצה אתנית שיעור עבריינות שונה (למרות שבאופן יחסי לכל הקבוצות האתניות היה גידול ככל שהתקרבו למרכז העיר.
- גורם משפיע נוסף הוא מידת המודרניזציה של המדינה – ככל שהיא מודרנית יותר יש יותר פשיעה. זאת הודות למספר גורמים משפיעים:
- המודרניזציה מגבירה את הפערים החברתיים.
- מעודדת הגשמה והישגיות אישית על חשבון הפרט.
- יוצרת תסכול אצל הפרט לאור הפער הטכנולוגי שפתח.
- במדינות מודרניסטיות יש יותר מה לגנוב.
- גורם אקולוגי נוסף הוא הגירה. הגירה יוצרת קשיי הסתגלות ומעמדות נמוכים וקונפליקט בשיגור הנורמות ובמעמדם הפנים משפחתי של החברים בה וכך פוגעת בהליך החינוך של הפרט. כך, במדינות הגירה יש יותר פשיעה ועבריינות.
- למה שכונות עברייניות ומוקדי עבריינות ממשיכים להיות כאלה למשך שנים. יש שתי טענות מרכזיות:
- המסורת הקיימת בשכונה גורמת לפרטים בתוכה להמשיך אותה – כמו יחידה צבאית הכוללת ערכים ונורמות מסויימות.
- לשכונות אלו אין תשתית חברתית חזקה ולכן מנגנוני הפיקוח קטנים יותר.
- אנשים בעלי פתלוגיות נפשיות נמשכים לאנשים דומים להם – הסבר פחות מקובל.
- שפע או מחסור – תנודות כלכליות ושיעורי עבריינות
- ישנן שתי גישות שונות המנסות לעמוד על הקשר בין תנודות כלכליות לשיעורי העבריינות. שתי הגישות הקיצוניות היא המרקסיסטית והפוזיטיביסטית. הבעיה בגישות אלו שהן כוללניות מידי ואינן מתייחסות לסוג העבירות המבוצעות. להלן הגישות:
- קרימינולוגים מרקסיסטים כמו בונגר ואנגלס יטענו שכל מערכת חברתית מושתת על יחסים כלכליים. הקפיטליזם הוא זה שהביא לרדיפת הכסף והוביל לעלייה בעבריינות. תמיכה בטענתם הביא מחקרו של מאייר על לחם השיפון. ככל שעלה המחיר עלתה העבריינות
- אחרים יטענו כי בניגוד למה שחובים המרקסיסטים, דווקא בעת שפל כלכלי אין עליה בשיעור העבריינות – מחקרו של וירס בדטרויט.
- סלין, ביקש לרדת לעובי הקורה ולבדוק את סוגי העבירות ואת הקשר לתנודות כלכליות. הוא מצא שבכל מה שקשור בעבירות חמורות אין שוני משמעותי בין תקופות גאות או שפל כלכלי. עבירות רכוש אלימות מתגברות עם השפל הכלכלי אך עבירות גניבה לא מושפעות משמעותית. עבריינות הנוער נוטה לעלות בעת תקופות של גאות כלכלית ודווקא לרדת בתקופות שפל.
- מחקרים נוספים ניסו לבדוק את שיעור בני המעמד הנמוך בקריו אוכלוסיית העבריינים. מחקרים הראו שאכן יש יותר עבריינים הנמנים עם בני המעמד הנמוך וששכונות עוני מאופיינות ביותר עבריינים. אולם, מחקרים שנעשו בשיטת הדיווח (הירשי וברייטוויט) העצמי הראו ממצאים אחרים – שקיים שיוויון בין כמות העבירות בכל המעמדות. מכאן, שהייצוג הגבוהה של בני המעמד הנמוך הוא לאור ריכוז המאמץ של המשטרה באזורים אלו.
- מחקר שנעשה ע"י אליוט והוזיניחה, הראה שקיים שוני בין מעמד הביניים לשכבות הנמוכות אולם הוא שונה בכל מה שקשור לסוגי העבירות: המעמד הנמוך מוביל בעבירות החמורות של גוף ועבירות נגד רכוש אולם בעבירות הקשורות בצריכת אלכוהול, גניבה מהמשפחה הפרות סדר והסתלקויות מבית הספר מוביל מעמד הביניים.
- סברה נוספת היא שהעוני הוא סובייקטיבי – אדם לא ירגיש שהוא חי במחסור עד שלא יהיה לו עשיר לידו שימחיש את החוסר שלו. כלומר, סביבה היא זו היוצרת את תחושת העוני ויוצרת את הלחץ הכלכלי. הלחץ הכלכלי הוא זה המוביל לעבריינות.
- האבטלה והעבריינות
- למרות חילוקי הדעות בנוגע לעוני יש תמימות דעים בנוגע להשפעת האבטלה על הנטייה לעבריינות. אבטלה מובילה לעבריינות. יש שתי נקודות מבט התומכות בתיאוריה זו אך יש להם חילוקי דעות בנוגע לסיבות המובילות לפשע וסוכי הפשיעה שעלולה לעורר האבטלה. הגישות השונות הן גישת הקונפליקט וגישת האיזון.
- תורת האיזון, טוענת כי האבטלה מפרה את האיזון החברתי וכך מגבירה את האלימות. גם בתוך תורה זו יש שתי גישות שונות:
| גישה מס' 1 | גישה מס' 2 | |
| המניעים לעבריינות | התנהגות אינסטרומנטאלית שאמורה להביא לפתרון המצוקות הכלכליות של הפרט | תיסכול ומרירות בעקבות האבטלה ואי הגשמת היעדים |
| סוגי העבירות שיעשו | עבירות רכוש ועבירות אלימות רק לצורך עבירות רכוש | עליה בעבירות האלימות והתוקפנות הבין אישית |
- תורת הקונפליקט לעומת זאת טוענת שהבדלי המעמדות הם אלו היוצרים תסכול וגורמים לבני השכבות הנחותות להביע מחאה כנגד הנורמות של השכבות המצליחות ולאור החמרה בפיקוח של רשויות אכיפת החוק עליהן.
חזרה אל: סיכום הספר הלבן בקרימינולוגיה
