סדרת הפילוסופים הגדולים: הסטואיקנים

למה אנחנו צריכים להכיר את הפילוסופיה הסטואית? בפשטות: כי החיים קשים. הסטואיציזם הייתה פילוסופיה שפרחה במשך כמעט 500 שנים ביוון ורומא העתיקות והייתה פופולארית בקרב עבדים כמו שהייתה בקרב האריסטוקרטיה. הסיבה לפופולאריות (עד היום) של הפילוסופיה הסטואית הייתה היעילות שלה במקרים של ייאוש, כעס או פחד. עד היום אנחנו נוטים לכנות אנשים רגועים ואמיצים בשם "סטואים", מבלי לדעת לגמרי למה.

לסטואיקנים היו שני מורים גדולים עיקריים. הראשון המורה והסופר הרומי סנקה. לסנקה היה המזל הרע של להיות המורה הפרטי של הקיסר הידוע לשמצה נירון, שרק לשם השעשוע ביקש מהמורה שלו להתאבד לנגד עיני משפחתו. המורה השני הגדול לסטואיות הוא הקיסר הרומי המפורסם מרקוס אורליוס שבילה את מרבית חייו בלחימה בשבטים הגרמאניים שאיימו על האימפריה שלו אבל מצא גם זמן לכתוב חיבור פילוסופי חשוב בשם "הרהורים".

החדשות המעודדות: תמיד יכול להיות גרוע יותר

כאשר אנחנו חרדים מפני העתיד לבוא התגובה של רוב בני האדם סביבנו היא לנסות לעודד אותנו. הסטואיקנים שנאו אנשים שאמרו "יהיה בסדר" והתנגדנו לכל ניסיון להאחז בתקווה בחיים. כל עוד יש לנו תקווה, אמרו הסטואיקנים, אין לנו שום סיכוי להשיג שלווה פנימית שתבוא רק מהכרות ברוטלית עם המציאות. התקווה מרימה אותך רק בכדי להפיל אותך חזק יותר, ולכן הסטואיקנים מציעים לכם להכיר באפשרות של אירועים שליליים וקשים בחייכם אבל, וזה אבל גדול, עליכם תמיד לזכור שגם אם הגרוע מכל יקרה – אתם תהיו בסדר! כמו שאמר מרקוס אורליוס, "כל אחד מאיתנו חזק מכפי שהוא חושב". ברור שלאבד את בן\זת הזוג שלנו או את מקום העבודה יהיה נורא, אבל הסוד הוא שאנחנו כנראה נשרוד ואם רק נזכור את זה נרגיש הרבה יותר חזקים מול מה שהגורל ישליך בכיוון שלנו. הסטואיקנים גם טרחו להזכיר כמה וכמה פעמים שאם אתם ממש לא יכולים לסבול את החיים שלכם אז תמיד יש את האופציה של התאבדות. מעודד.

כדי לזכור שתמיד יכול להיות יותר גרוע הסטואיקנים הציעו לנו אפילו "להתאמן", לקחת כמה ימים בשנה בהם נגזור על עצמנו עוני ודלות רק כדי לגלות שזה לא כזה נורא ושלמעשה אנחנו לא צריכים כמעט כלום כדי לחיות.

רק טיפשים כועסים

כנראה שהרומאים בימיהם של הסטואיקנים היו אנשים נוחים לכעוס, מה שעשוי להסביר למה סנקה ומרקוס אורליוס הקדישו מחשבה ומאמצים רבים על מנת להרגיע אותם. הדרך שלהם לעשות את זה הייתה מאוד לא סבירה: דרך טיעון אינטלקטואלי. לטענתם כעס הוא פשוט תוצאה של טיפשות וחוסר הבנה. כעס לפי הסטואיקנים הוא תוצאה של תקווה מוטעית שמתנפצת אל סלעי המציאות. אנחנו כועסים על אדם שבגד בנו רק מכיוון שקיווינו שהוא לא יעשה את זה. אם נהיה מוכנים תמיד לכך שדברים גרועים יקרו, לא נצטרך יותר לכעוס. בגדול, אנחנו נפסיק להיות אומללים כאשר נבין שטבעם של החיים הוא אומללות. האדם החכם ביותר על פי הסטואקינים צריך להגיע למצב בו כלום, גם לא החדשות הנוראות מכל, לא יוכל להוציא אותו משלוות נפשו.

ונסיים עם רעיון יפה מפיו של סנקה, שהיה במקרה האחרון שלו בזמן ששומריו של נירון לקחו אותו אל מותו. אשתו וילדיו של סנקה התייפחו וניסו לאחוז בו, אך סנקה הסתובב אליהם בחיוך ואמר: "איזה צורך יש לבכות על חלקים מהחיים? כל החיים עצמם הם סיבה לדמעות".

מקור: The Stoics מתוך The School of Life

ראו גם:

9 ציטוטים של סופרים ופילוסופים על אושר