יסודות מדעי ההתנהגות: תיאוריה וניסוי
מתוך אסופת הסיכומים בקורס יסודות מדעי ההתנהגות, וכן מאגר הסיכומים בפסיכולוגיה או הסיכומים במנהל עסקים.
התאוריה
תיאוריה, בהגדרתה הפורמלית, היא קובץ הנחות / אמירות, שמתעסקים ביחסים שבין מונחים ועקרונות. אותן הנחות / מאפשרות לנו לחזות ולהסביר תהליכים ואירועים שונים. חשוב לזכור, כי כל תיאוריה מורכבת מקונספטים ומהנחות לגבי הדרך בהם הם משליכים ומשפיעים זה על זה. (ראה גם: מהי תיאוריה?)
ארבעת האלמנטים העיקריים של התיאוריה
1. ארגון – התיאוריה היא דרך לארגן את כמויות המידע העצומות אל תוך הנחות יסוד. לא אחת, המידע הוא
כה רחב-היקף, שללא תיאוריה שתסייע לנו לארגן אותו, "נלך לאיבוד" בים בנתונים.
2. תמצות – התיאוריה מאפשרת לנו לתמצת את כל פיסות המידע, כך שנוכל להבינן.
3. הנחייה – התיאוריות מכוונות בצורה אפקטיבית ועניינית את המדענים לכיווני חשיבה שדורשים חקירה.
4. מעשיות – כל תיאוריה חייבת להיות ברת-ניסוי. תיאוריה, שאין אפשרות לאששה במחקר, הנה חסרת
תכלית ממשית.
מאפייני הניסוי
מהימנות הניסוי
מהמינות הניסוי מתייחסת למידת הדיוק במדידה {מהימנות = דייקנות הניסוי}.
אלמנטים מרכזיים:
1. מהימנות מעבר לשופטים – לא חשוב מי יהיה הגורם השופט, המסקנה צריכה להיות זהה.
2. מהימנות מעבר לזמן – לא חשוב מתי התבצעה המדידה. התוצאה צריכה להיות קבועה.
3. מהימנות פנימית – מתאם גבוה בין הפריטים שמודדים את אותו הדבר (בעייתי במקצת בשעה שמודדים
אנשים, משום שלעולם לא נגיע לאותה מידה של מהימנות בין ניסוי לניסוי – אפשר לשאוף למהימנות
גבוהה, אבל לא לאבסולוטית).
דוגמא: שאלוני השלמת משפטים נוטים לחזור על אותה שאלה בצורות ניסוח שונות לא בכדי לבדוק
עקביות, בניגוד לסברה הרווחת, אלא בכדי להגביר את המהימנות הפנימית.
תוקף הניסוי
תוקף הניסוי מתייחס לשאלה, האם הצלחנו למדוד את הדבר שאותו אנחנו מעונינים לבדוק.
אלמנטים מרכזיים:
1. תוקף תוכן – האם כלי המדידה מכסה את עולם התוכן הנמדד.
דוגמא לתוקף תוכן גבוה: מבחן קורס המכסה את כל הנושאים.
2. תוקף מושגי / מבני – האם נמדד מה שתכננו למדוד?
דוגמא: נניח שאני מעוניין למדוד לחץ. מי יכול לקבוע בוודאות מה זה לחץ?
3. תוקף קריטריון / ניבוי – עד כמה יש לכלי שלנו יכולת לנבא את מה שאנחנו מחפשים. קרי, האם יהיה
מתאם גבוה בין הציון במבחן הניסוי לבין מה שהתרחש בפועל (מה שניסינו לנבא).
דוגמא מסכמת: הפסיכומטרי הוא כלי בעל תוקף תוכן גבוה (מכסה את עולם התוכן הנמדד), תוקף מושגי /
מבני גבוה (הוא בוחן יכולות פסיכומטריות), אבל השאלה הנשאלת היא עד כמה הוא ממלא את תפקידו –
ניבוי הצלחה אקדמאית.
חשוב: משהו יכול להיות מאוד מהימן (מדויק), אבל חסר תוקף! לדוגמא, אני יכול למדוד באופן סופר-
מדויק את מידת הנעליים של הקבוצה, אבל זה לוו דווקא מדד לאינטלגנציה…
יש לזכור, שמשהו יכול להיות מהימן ולא תקף, אבל לא יכול להיות תקף ולא מהימן.
הערה: קיימת הפרדה בין שני סוגי תוקף:
א. תוקף פנימי – באיזו מידה אנו בטוחים שגורם A משפיע על גורם B.
ב. תוקף חיצוני – באיזו מידה ניתן להשליך את תוצאות הניסוי על המציאות הטבעית.