סיכום מאמר: בתי ספר, משפחות, קהילות \ קולמן והופר
מתוך המאגר: סיכומי מאמרים בחינוך
Schools , families , and communities / james coleman thomas hoffer
המאמר מבקש לבחון את חשיבותו של הון חברתי קרי קשרים חברתיים להצלחה בלימודים.
ראשית מבחינים בין הון כלכלי – רכוש וכו' , הון תרבותי – השכלה , ידע וכו' והון חברתי המבוסס בעיקר על קשרים חברתיים. כמו כן מציין המאמר כי ההון התרבותי נרכש לרוב באמצעות בתי"ס.
לאחר מכן מציגים המחברים כיצד אותם שיקולים של רווח והפסד בהון כלכלי פועלים בהון התרבותי למשל בבחירת בי"ס או מקצוע שיקנו בעתיד סטטוס כלכלי טוב יותר. ההון החברתי לעומת זאת אינו ניתן לכימות והוא מבוסס בעיקרו על מערכות קשרים חברתיות ועל יחסים בין אנשים.
בהמשך מציגים המחברים סוגים שונים של מערכות קשרים חברתיות ומדגישים כי ההצלחה בלימודים תלויה בשילוב הן של ההון החברתי והן של ההון התרבותי , כלומר הורים עם הון תרבותי גדול אך ללא קשר עם ילדיהם לא יוכלו לתרום להשכלתם. בשלב זה ההדגשה היא על סגירות מערכת הקשרים מתוך ההנחה שבמערכת סגורה ההון החברתי גדול יותר מאשר במערכות פתוחות.
הכותבים מבחינים בין כשלים שונים ביצירת הון חברתי , הראשון נובע מכשלים מבניים במשפחה כלומר משפחות חד הוריות וכו' , ואילו השני הוא כשל פונקציונלי כלומר משפחות בהן היחסים החברתיים אינם חזקים מספיק מסיבות שונות (התמקדות של ההורים בעבודה וכו'). למעשה הכותבים טוענים כי כאשר מדברים על רקע שיוכי נחות הכוונה היא לרוב לקשרים לקויים בתוך המשפחה מסיבות אלו.
הכותבים מדגימים 4 אפשרויות שונות: 1. הורים בעלי הון תרבותי ובעלי קשרים חזקים במשפחה. 2. הורים בעלי הון תרבותי אך הקשרים במשפחה לא חזקים. 3. קשרים חזקים במשפחה אך הורים חסרי הון תרבותי (משפחות מהגרים למשל). 4. הורים חסרי הון תרבותי וחסרי קשרים חזקים במשפחה. הקבוצה הראשונה היא הצפויה להצליח, אולם המאמצים כיום לתיקון ושיפור מתמקדים בקבוצות 3 ו4 בלבד ולא ב2 זאת למרות שגם חברי קבוצה זו מועדים לכישלון.
בשלב הבא מדגימים הכותבים מקורות נוספים של קשרים חברתיים , ההתמקדות היא בקהילות סגורות , למשל הורים של ילדים שונים שיוצרים ביניהם קשר, אם בתוך קהילה דתית או בתוך קהילה קטנה , מה שיוצר מערכת סגורה שמגבירה את חוזק הקשרים , זאת לעומת קהילות אחרות בהם הקשרים חלשים (ההורים לא מכירים אחד את השני).
לאחר ההוכחה של הקשרים החברתיים מסבירים הכותבים קשיים אחרים ביצירת הון חברתי , ראשית בניגוד להון כלכלי או תרבותי , ההון חברתי אינו מעניק לבעליו דבר אלא מעניק לקהילה או לאנשים שאיתם הוא נמצא בקשר , מכאן כאשר מבוצעות החלטות אישיות כמו שינוי מקום מגורים בשביל עבודה , יציאה של אם לעבודה וכו' , נוצרת פגיעה בהון החברתי ובקשרים מה שגורם להיחלשותם.
שנית הכותבים מדגישים שוב את חשיבותו של ההון החברתי ומדגימים כיצד כיום קיימת ירידה בחוזק הקשרים , בגלל התגברות האינדיבידואליזם , יציאת נשים לעבודה (ויציאת גברים בעבר) , בנוסף מעבר ממשפחות עם מס' גדול של מבוגרים (סבא סבתא וכו') למשפחה גרעינית בה ההורים הם המבוגרים היחידים וכל יציאה של אחד מהם היא פגיעה בקשרים.
גורם נוסף הינו הטלוויזיה ותקשורת ההמונים, אשר מחליפות בהדרגה את מקום ההורים כמקור ידע.
בסיום המאמר מציגים הכותבים טיעון מנוגד לדעה הנובעת מהטקסט לפיה יש לשלב ילדים בעלי רקע חלש בקהילות חזקות על מנת להגביר את הקשרים החברתיים שלהם. הטיעון הוא כי דבר מעין זה יוצר תיוג , סטיגמות , יחס שונה מהסביבה לילדים החלשים והנמכת ציפיות מהם. החשש הוא כמובן שמי שמצפים ממנו שיהיה חלש ומתייגים אותו ככזה, יהפוך באמת לחלש (מרטון).
