שבתאי צבי – תקופת השבתאות – סיכום

שבתאי צבי הגיע לירושלים בקיץ תכ"כ 1662, בשנת 1663 סבלו יהודי ירושלים מתביעותיו הכספיות של המושל והם נאלצו לשלוח שליח למצרים ולאסוף משם תרומות, שבתאי צבי נבחר, עובדה שלא היה זר או מוזר לחלוטין. במצרים הלך לר' אלישע חיים, נתן העזתי, תלמיד בית המדרש הירושלמי "בית יעקב" כדי למצוא תיקון ומנוח לנפשו, על פי ג' שלום בספרו שבתאי צבי. נתן גילה לו שאין הוא זקוק לתיקון כי האמת שהוא מלך המשיח. בערב שבועות תכ"ה נפלה על שבתאי מרה שחורה ואחרי כמה ימים נתן הודיע לחוג חברים כי שבתאי הוא מלך המשיח. הוא ביטל את תענית י"ז בתמוז, יום הצום המסורתי של הבקעת חומות ירושלים, דבר שהכעיס את חכמי ירושלים. כשהגיע לירושלים נתקל בהתנגדות חריפה. לא ברור אם ההתנגדות הייתה ממעשיו התמוהים או שהאשימו שלא העביר לידי שולחיו את כספי השליחות במלואם, "רצה למלוך וכי נשארו בידו מעות השליחות". הוא הוסגר לערכאות הגויים. התביעה נכשלה והוא שוחרר עול פי מסורת השבתאית הוא הורכב על סוס סביב ירושלים במצוות הקאדי. הוא המשיך לעשות מעשים מוזרים כמו התרת אכילת החלב שהוא אחד מל"ו הכריתות שבתורה, על מעשה זה החכמים אל יכלו להבליג ויזמו את גירושו מהעיר הוטל עליו חרם. המשיחיות של שבתאי צבי התפשטה בכל התפוצה ובא"י הוכרה בחברון, צפת ועזה.בקרב הקהילה בירושלים נמצאו לו תומכים מפי חכם ירושלמי "ונתבטל המשא ומתן מכל ישראל ונתבטל תשעה באב…" לשבתאות ירושלים לא ניתן ביטוי פומבי וישיר. בתחילת המאה ה-18 הייתה השבתאות אחד הגורמים החשובים ביותר שדחפו לעלייה לא"י קבוצות מאורגנות שרקע השבתאות מוטבע בהן, למשל "החבורה הקדושה" של ר' יהודה החסיד שהגיע מארצות אשכנז כללה יסודות שבתאיים ברורים.

ירושלים לדורותיה – סיכום קורס